מבין כל אנשי הכדורגל, אחד החברים הכי קרובים של ניצן שירזי ז"ל היה אלי טביב. הבעלים של בית"ר י-ם, שבזמנו הביא את המאמן להפועל ת"א, היה ליד מיטתו של שירזי בשעות האחרונות, ואת סערת הרגשות שלו אחרי ההודעה המצערת היה קשה לפספס. הנה הדברים שאמר טביב על חברו, שנפטר בגיל 43 אחרי שנכנע למחלת הסרטן.
"זהו יום עצוב", אמר טביב כשהוא על סף דמעות. "בצהריים ביקרתי את ניצן בבית החולים, ואחרי מספר שעות שמעתי שהוא נפטר. זהו יום עצוב לכל הספורט בישראל, הוא אדם משכמו ומעלה, וקשה להאמין שאדם כזה הלך מאיתנו. עברנו תקופה יפה יחד. כשהחלטתי שהוא יאמן את הפועל ת"א הצעתי לו זאת בטלפון. הוא ענה מיד - 'באיזו שעה האימון?' לא שאל כמה כסף או לכמה זמן, כי הוא כל כך האמין בעצמו וביכולתו להצליח".
"ניצן אהב כדורגל ורצה לאמן, וכך, בשיחה אחת, סגרנו הכל. אני לא צריך לספר מה עברתי בהפועל, אבל למרות התקופה הקשה שם, הוא הצליח להחזיק את הקבוצה, להתמודד עם כל הבעיות וגם להגיע להישג הכי גדול שלו - גביע המדינה. לקראת סוף אותה עונה הודעתי לו שאאריך לו את החוזה בשנתיים, כי ראיתי בו מאמן שיכול להגיע רחוק, אך לצערי הרב הוא לא יכול היה להמשיך".
"אמרתי לו 'אני מאמין שתבריא, ואז אקח אותך לאן שאלך'. ובאמת, כשהגעתי לבית"ר י-ם אמרתי לו 'תגיד לי כשאתה מוכן - אתה בראש הרשימה שלי'. דיברתי איתו על זה והבנתי ממנו שהוא עדיין לא יכול לאמן, הוא הבטיח שבבוא העת, כשירגיש יותר טוב".
"עברנו תקופה יפה"
"ראיתי בו מאמן שיגיע רחוק"
"גם כשרכשתי את בית"ר, המשכתי להתייעץ איתו לגבי שחקנים. הוא גם שוחח גם עם מספר שחקנים שהיו מקורבים אליו ושכנע אותם, אחד מהם היה חנן ממן. דיברנו המון על כדורגל. אפילו שהיה לי מאמן, התייעצתי איתו כי הוא היה בחור חכם ולויאלי. זה פשוט יום קשה. למשפחה, הילדים והאחים. ישר עבר לי בראש מה אוכל לעשות לזכרו, והדבר הראשון היה להתקשר למנכ"ל בית"ר, וערכנו דקת דומייה לזכרו לפני משחק האימון. נעשה עוד הרבה בעתיד הקרוב כדי להנציחו, הוא יישאר איתנו כל הזמן".
"היה קשה לראות אותו ברגעיו האחרונים", סיכם טביב. "הסתכלתי עליו וידעתי שלא נותר לו עוד הרבה זמן בחיים, אבל היה קשה לעכל שאדם כזה לא יהיה איתנו. לפני שניצן היה מאמן טוב, הוא פשוט היה אדם טוב".