אני קורא כבר יומיים את הכיסוי התקשורתי על תוצאות הבוררות של אריאל הרוש נגד בית"ר ירושלים ואלי טביב, ולא מצליח לעצור את הצחוק שלי. כותרות של "נוק אאוט לטביב – הרוש ישוחרר ללא תמורה ויפוצה" ו"נצחון גדול להרוש" וכדומה. נו באמת, כמה חוסר הבנה של המציאות האמיתית. בואו נעשה קצת סדר. הרוש שחקן חופשי בסוף העונה הנוכחית בכל מקרה. עד אתמול, אף קבוצה בישראל או בחו"ל לא הסכימה לקנות אותו, ולו גם במחיר נמוך, ואני מאמין לטביב שהוא הציע אותו לכמה קבוצות בישראל ואף אחת לא קפצה על המציאה. זה גם לא מפתיע כי להרוש יש חוזה מנופח של כמעט 2 מיליון שקלים, ומעט קבלות אמיתיות, לא בדיוק משהו שגורם למנג'ר כלשהו לחלום עליו בלילה.
עכשיו תחשבו על המצב של הבעלים. יש לו שחקן מאד יקר, שבעוד שנה ממילא הולך, ואם הוא לא נמכר עד למועד זה, הוא כבר לא יימכר העונה. טביב הוא אדם גרוע בהרבה מאד מובנים, אבל חשבון הוא כנראה יודע טוב ובמסחר הוא בטוח אחד הטובים בשוק. הוא חשב לעצמו איך אני נפטר מהדבר הזה? תחשבו לרגע שיש שאתם שוכרים נכס בהרבה מאד כסף, אין לכם שימוש בו ואתם לא מוצאים מישהו שייקח אותו מכם. מה אתם עושים? מנסים לצמצם נזקים ולהשתחרר מההסכם. הבעיה היא שיש הסכם, ואיזה בעל בית משוגע לשחרר אתכם מההסכם כשאין מחליף במקומכם?
יכול לחייך
נשאר בלי קבוצה, ובלי 9 חודשי שכר
לטביב היה את הפתרון, הוא דחף את הרוש לבוררות וגרם לו לבקש שחרור מיידי. עכשיו תראו מה קרה. הבורר יצחק אילוביץ' פסק על ביטול ההסכם ונתן להרוש שלושה חודשי פיצוי. למעשה, הוא חסך לטביב תשעה חודשי משכורת שהוא היה צריך לשלם להרוש אם לא היתה בוררות. בערך מיליון שקלים שהיו הולכים מבחינת טביב לפח. הוא נתן להרוש את המשכורות שחייבים לו בגין השנה שעברה. נו באמת, הרי ממילא ברור שהיו צריכים לשלם לו את זה. ושיחרר את הרוש באופן מיידי מבית"ר. גם כאן זה למעשה חסר משמעות, היות וממילא הוא היה משוחרר בסוף העונה.
אז תגידו לי מי למעשה ניצח בבוררות? טביב שחסך הרבה מאד כסף או הרוש, שהפסיד 9 חודשי משכורת ואין לו ממילא שום ודאות לגבי עתידו?