עוד לפני שמכבי תל אביב סגרה עונה אירופית ומקומית מושלמת, כשדייויד בלו הודיע (שוב) על פרישה מכדורסל, משהו אצל מאמנו דייויד בלאט נשבר. איפה הוא ימצא פאוור פורוורד שקולע מבחוץ, לוקח ריבאונדים, נותן גוף על הגבוהים של היריבה ועוד מוסר כמה אסיסטים על הדרך. כמה שחקני 4 כאלה מסתובבים בעולם? מעטים. באירופה? כמעט אף אחד. אילו רק היה מאמן הצהובים יודע שכשהוא יאמן ב-NBA, הסטרץ' פור הכי טוב בעולם כיום ישחק תחתיו, ושהוא עוד יהיה רק האופציה השלישית בהתקפה של הקבוצה אותה יאמן.
מאז תחילת שנת 2014 אלוהים לא מפסיק לגעת בבלאט. מה זה לגעת, לחבק. ממש חזק. שלב בתים קל בזירה האירופית, זכייה בגביע המדינה המקומי, הגרלת נוחה בהצלבה מול יריבה נאיבית, סיטואציות משחק שקורות פעם ביובל בפיינל פור, זכיה ביורוליג, זכיה באליפות ישראל, מאמן ראשי בליגה הטובה בעולם, חוזה ארוך טווח, כסף גדול, שלוש בחירות ראשונות מארבעת הדראפטים האחרונים, ההחלטה של לברון, נהירת כוכבים לקליבלנד, המעבר של קווין לאב. בקצב הזה השמיים הם הגבול והעתיד מתוק מדבש, או במילים אחרות – מאזן הכי טוב במזרח, בלאט מאמן את נבחרת כוכבי המזרח באולסטאר באמצע פברואר, שלושה חדשים לאחר מכן הקבוצה שלו במקום הראשון במזרח, ביתיות בגמר וטבעת אליפות היסטורית למדינת אוהיו, לעיר קליבלנד ולכוווווולם! ואם זה לא אם-כל-הסיבובים בקריירה של איש ספורט אני לא יודע מה כן.
הרגע שהגשים חלום אחד
וזה שהחל חלום ענק נוסף
מי שמאוד יעזור לחלומות הללו להתגשם הוא קווין לאב. מינסוטה טימברוולבס (ופילדלפיה 76' כחלק מעסקה משולשת על הדרך) תקבל עבורו את שתי בחירות הדראפט הראשונות של השנתיים האחרונות אנטוני בנט ואנדרו וויגינס, שגילו יכולות גבוהות בליגת הקיץ בלאס ווגאס שהסתיימה לא מכבר, ועוד בחירת דראפט עתידית. בלאט יכול בשקט (בעצם בקול רם) לצטט משירו של אריאל זילבר "אני שוכב לי על הגב" את השורה: "עסקה מוצלחת בשבילי, טובה גם בשבילם".
סטרץ' פור הוא שחקן המשחק בעמדת הפאוור פורוורד אך יש לו יכולות וכישורי כדורסל שחורגות מהגדרות התפקיד הקלאסיות. יש לו ממדים ויכולות פיסיות שמאפשרות לו לשחק תחת הסל, משחק פוסט אפ ויכולת להיאבק בפאוור פורוורדים וסנטרים בתוך הצבע. יחד עם זאת ניחן גם ביכולות של שליטה בכדור, מסירה ובעיקר קליעה ממרחק. נשק האיום מבחוץ מושך אליו את השומר שלו ובכך "מותח" (סטרץ') את המגרש, "פותח" את הרחבה ומאפשר לגארדים לחדור פנימה, ולסנטר להימנע מדאבל טים הגנתי שמגיע מהשומר של אותו פאוור פורוורד.
מסם פרקינס של סיאטל ולייקרס של שנות השמונים, לרוברט הורי בשנות התשעים דרך דירק נוביצקי של שנות האלפיים - ליגת ה-NBA ידעה לא מעט פאוור פורוורדים יעילים ודומיננטיים אבל ערכם של אלה שציינתי, אלה שקלעו מבחוץ ושינו את המשחק היה גבוה במיוחד, ובמקרה שלהם גם שווה אליפויות. קווין לאב הוא מפלצת משודרגת של התופעה. כבר היו וישנם סטרצ'ד פור שקלעו לפחות כמוהו (נוביצקי) ושלקחו כמות דו ספרתית של ריבאונדים למשחק (ראשיד וולאס) אבל לאב קלע בעונה שעברה למעלה מ-26 נקודות למשחק (50.2% מהשדה, 38% מחוץ לקשת ו-83% מהקו) והוריד 12.5 ריבאונדים! אהה, הוא גם מסר 4 אסיסטים וחצי למשחק והוסיף חטיפה אחת, וחצי חסימה על הדרך. לא רע בשביל בחור שיהיה בספטמבר בן 26 ושלפני שנתיים גם זכה בתחרות הקליעה מחוץ לקשת במסגרת סוף שבוע האולסטאר.
בעונה הבאה ולראשונה בהיסטוריה ישחקו באותה קבוצה שניים שהיו בחמישיית הקלעים המצטיינים של הליגה בעונה שעברה. מי יאמן אותם? ניחשתם נכון. לבלאט אין צרות של עשירים, יש לו צרות של מולטי מליונרים, תרתי משמע (ועוד לא אמרנו קיירי איירווינג, שון מריון, דיון וויטרס, אנדרסון ורג'או, מייק מילר, טריסטן תומפסון, ברנדון הייווד, ואולי אפילו ריי אלן – בסה"כ רק קלעי החוץ הגדול בכל הזמנים)...
ואז הוא חזר הביתה
והוא הצטרף
תכלס, אין שום סיבה בעולם שהקבאלירס לא יסיימו את העונה הרגילה עם מאזן של 55 ניצחונות לפחות, מה שקרוב לוודאי יקנה להם יתרון ביתיות לאורך כל הפלייאוף המזרחי, ומשם הדרך לאליפות תראה לא כל כך ארוכה, בלשון המעטה. נכון, בקונפרנס שלה היא תתקשה בעיקר מול שיקגו בולס של דריק רוז, פאו גאסול וג'ואקים נואה, ומול יריבה בגמר היא תתקשה אם וכאשר תיתקל בסן אנטוניו שאין שום סיבה שלא תהיה טובה כמו בעונה שעברה, או אולי תתמודד נגד לוס אנג'לס קליפרס עם הרוח החדשה של בעליה החדשים והנלהבים ועם הסופרסטארים פול וגריפין הרעבים יותר מתמיד – אבל בכל זאת, כולם יודעים שהחל מהיום יש פייבוריטית ברורה ללכת עד הסוף.
בלאט? אני מניח שגם הוא לא מבין איך הברק מכה בו פעם אחר פעם, איך הוא זוכה בפרס הגדול בלוטו שוב ושוב ושוב. הוא צריך להגיד תודה כל יום כל היום למישהו, למשהו. כי עושה רושם שעיקר העבודה שלו תהיה להסתדר עם כולם, וליהנות מהדרך שתיפתח באופן הכי נוח ויפה שאפשר היה לדמיין, ולראות מול העיניים איך חלום הופך למציאות.
כדי לקלוע, להילחם ולמסור
ופתאום אליפות היא לא מילה גסה