נאמר כבר הכל על העזיבה המפתיעה של אוסקר גרסיה את מכבי ת"א. על ידי התקשורת, על ידי ג'ורדי קרויף, על ידי האוהדים - כולם ניתחו והסבירו, חוץ מאדם אחד - אוסקר גרסיה. הלילה (שלישי), בציוץ מיוחד ולא שגרתי של הספרדי, המאמן היוצא פתח את הפה לראשונה ונתן את ההסבר שלו לצעד שהביא אותו לנטוש את האלופה 3 ימים לפני משחק הגומלין מול אסטראס. הנה המכתב המלא, כפי שהופיע בעמוד הטוויטר של אוסקר.
"דבר ראשון, אני רוצה להבהיר שלא עזבתי בגלל הפחד מהמלחמה. הסיבה היחידה היתה שלא הייתי יכול לתת מעצמי את הכל. אני רוצה להדגיש שחזרתי למכבי עם מטרה אחת והיא לעשות עבודה טובה, אבל לא הייתי מסוגל לעשות את העבודה שלי ברמת המקצוענות שאני דורש מעצמי.
חזרנו מהמחנה באוסטריה לישראל באמצע העימות, אחרי שכבר החלה הלחימה. אם היה בי פחד, הייתי עוזב באותו רגע, כשהאירועים היו בשיאם. כשהעימות פרץ, העבודה החלה להשתבש. זה התחיל בחוסר היכולת להתאמן כמו שצריך והצורך לרוץ למקלטים יותר מאי פעם בגלל סירנות וטילים. לאחר מכן, ג'ק אנגלידיס עזב ואף אחד לא החליף אותו. במקביל, הלחימה עיכבה החתמת שחקנים חדשים והגבילה את האפשרות למשוך זרים. חשוב לי רוצה להדגיש את העובדה הטובה שג'ורדי קרויף עשה בנושאים הללו.
היינו צריכים לשהות הרבה זמן בחו"ל כדי להתכונן יותר טוב, מבלי לדעת אם זה יעזור. נאסר עלינו לארח בישראל במוקדמות ליגת האלופות ונאלצנו לארח משחקי בית מול יציעם ריקים, כשגם פתיחת הליגה נדחתה. כל זה ביחד, במקביל לסיבות אישיות וסיטואציה משפחתית גרמו לי להחליט, בשבילי ובשביל הקבוצה, שהכי טוב לעזוב.
לא עזב בגלל הפחד (GETTYIMAGES)
"אסיר תודה לנצח". אוסקר
קרויף, זוכה למילים חמות (אלן שיבר)
אני מגדיר את עצמי כאדם ישר מעל לכל, ולכן ברגע שהחלטתי שעלי לעזוב, הודעתי מיד למועדון שיתחיל לחפש מחליף, כדי שיהיה להם מספק זמן למצוא מאמן. המועדון ביקש ממני לחכות, לאחר מכן ביקשו ממני להישאר, והסכמתי, ואז הפסדנו לאסטראס. מה שאנשים לא יודעים זה שבחוזה שלי היה מענק גדול מאוד על העפלה לבתים, כך שהדבר הכי קל עבורי היה לחכות יומיים ולנסות להרוויח את הכסף. ויתרתי על הפרמיה הזו מתוך מחשבה שעזיבתי היא הדבר הטוב ביותר לשחקנים ולמועדון.
אני רוצה לסיום ולהודות לאנשי המועדון, לג'ורדי ולאוהדים על האהבה והאמונה. אני רוצה להתנצל בפני כל מי שנפגע מעזיבתי, כי ניסיתי שזה יקרה בצורה הכי מקצועית שיכולה להיות.
יאללה מכבי, אסיר תודה לנצח
אוסקר גארסיה
נ.ב.
אני לא אדם שיפרט כמה הוא סבל במהלך הלחימה, אבל אוכל לומר שלא היה לי נוח עם מניין ההרוגים בשני הצדדים. אני מתפלל לשלום עבור כולם. אני נפרד בדרך שנכפתה עלי, באמצעות מכתב זה, ולא בבלומפילד מול כולכם".