אחרי לא מעט דחיות וביטולים, ליגת העל באמת תצא לדרך. כנראה. ב-13 בספטמבר בשעה 19:00 תארח הפועל רעננה את הפועל פתח תקווה, במה שאמור להיות משחק הבכורה של חיים סילבס כמאמן ראשי, בבמה המרכזית ביותר של הכדורגל הישראלי. רגע לפני שריקת הפתיחה לעונת 2014/15, התפנה המאמן לראיון מיוחד בו דיבר על הנסיון (או חוסר הנסיון), על היעדר הקהל והמגרש הביתי, והמודל לחיקוי.
שנה ראשונה כמאמן בליגת העל, איך התחושות?
מצוינות. ברגע שהחלטתי שאני רוצה להיות מאמן, זו הייתה השאיפה ואני שמח שזה הגיע.
המינוי הפתיע אותך?
כמו שאמרתי, לשם חתרתי. לפני שנתיים וחצי החלטתי שאני פורש והופך להיות מאמן, אמרתי לעצמי: 'הלוואי ואהיה מאמן בליגת העל תוך זמן קצר'. אם ידעתי שזה יהיה תוך שנתיים וחצי? אני בספק.
והתפקיד הזה מביא איתו הרבה מאוד לחץ..
זה מצחיק כי כשאתה הופך להיות מאמן, בשנה הראשונה אתה הופך להיות האיש הכי חסר ניסיון באזור, זה התווית הראשונה שמצמידים אליך, דקה לפני שפרשתי הייתי הבן אדם הכי מנוסה באזור. זה רק שוני של תפקידים, את הכדורגל אנחנו מכירים. עבדתי בשנתיים צמוד לתומר קשטן ומנחם קורצקי, למדתי המון, אני עדיין לומד. כל מאמן לומד כל הזמן, טועה ומצליח, מתאכזב ומבסוט. ציפיתי לזה והיום אני מרגיש מוכן ורוצה לעבוד ולהביא את התוצאות.
בשנה שעברה רעננה התחילה מצוין את העונה, אבל נקלעה למשבר באמצע. מה עושים כדי שהשנה זה לא יחזור על עצמו?
הקסם של רעננה הוא שהיא מודעת לגודל שלה. שנה שעברה הייתה שנה מאוד מוצלחת עם עבודה מדהימה של מנחם, בנינו יחד את הסגל בצורה שרצינו. שידרגנו קצת משנה שעברה באזורים שחשבתי שצריך. אין שנה שדומה לקודמתה, המטרה היא לעלות מדרגה הן ברמה הקבוצתית וגם ברמת המועדון. להפוך את המועדון הזה לרלוונטי בליגת העל, למועדון רציני, למועדון אטרקטיבי ששחקנים יגיעו אליו.
אחד הכוכבים הגדולים של סילבס
שנת מבחן
אז בעצם ק"ש היא המודל של רעננה?
אם אנחנו צריכים לקחת איזשהו מודל ולהיות כמוהו, אז ק"ש יכולה להיות מודל לנסות להתאים את עצמנו לרמה שלנו, זו דעתי לפחות. זה קבוצה מהפריפריה, שהצליחה להתפתח ולהיות מועדון רציני בליגת העל. זו המטרה, אבל זה עוד רחוק. אנחנו צנועים במטרות שלנו, בוא נהיה קודם כל לגיטימיים בליגה ומשם נמשיך הלאה.
עד כמה חסר לכם המגרש הביתי?
כל קבוצה צריכה את הבית שלה ואת הקהל שלה. כמו בכל דבר בחיים יש פלוס ויש מינוס. יש הרבה דברים טובים אחרים שחסרים במקומות אחרים.
כמו?
יציבות גדולה של המערכת. היום אנחנו שומעים על יותר ויותר קבוצות שהיציבות הכלכלית מקשה על התפקוד שלהן. יש ברעננה משהו משפחתי, משהו שנורא קל להתחבר אליו, שחקני רכש שמגיעים לא צריכים מרפקים, לא צריכים הרבה זמן בחדר ההלבשה כדי להתחבר. החיסרון של הקהל זה בא לשני הכיוונים. בתקופות טובות זה חסר, בתקופות רעות זה נותן שקט יחסי לחזור לעצמך מהר.
הזכרת את עניין הקהל. יש לא מעט שטוענים שלא ראוי שקבוצה בלי קהל תהיה בליגת העל.
אני מסכים שמה שצובע את הכדורגל בצבעים זה הקהל והוא נותן את האווירה. נכון שחסר לנו קהל אבל זה לא שאין, יש קהל אבל הוא חסר כי הקבוצה חדשה, היא נוטעת את השורשים שלה בליגת העל והיא תבנה את זה ביחד עם קהל. כמו ק"ש, שלקחה אליפות עם 2,000 צופים בסופו של דבר, ומכבי פ"ת, שכשאני שיחקתי בה היו מספר צופים כמו ברעננה עכשיו והיום כבר יש לה קהל הרבה יותר גדול.
יש מגמה חדשה בכדורגל שלנו - מאמנים חדשים מקבלים את ההזדמנות בעוד שמאמנים ותיקים כמו שום, קשטן והשריף יושבים בבית. איך אתה מסביר את זה?
אני לא יודע אם זה מגמה, זה עובדה. אני לא חושב שזה קשור לאלה שיושבים בבית, אלא יותר למי שקיבל את ההזדמנות. אני לא חושב שגיל צריך להוות בעיה, לא בהתחלה ולא בסוף, צריך לבחון נכון את התנאים.
זה בעיקר אבל שאלה של ותק וניסיון.
אני יכול לתת אלף דוגמאות של מאמנים שלא הצליחו למרות שהיו מלאי ניסיון ודוגמאות של מאמנים שהצליחו למרות חוסר הניסיון. נורא קל כשמאמן צעיר מתחיל לבוא ולשים תוויות, 'מאמן זול', 'חסר ניסיון', זה קל לומר את זה אבל אני חושב שזה לא נכון. זה שאני מאמן רק שלוש שנים לא הופך אותי למאמן פחות טוב ממאמן של 15 שנה, אבל נכון שאני פחות מנוסה. אני לא חושב שהוותק הוא הנוסחה היחידה להצלחה. גם דרור קשטן שהוא עתיר המאמנים התחיל חסר ניסיון, צריך להתחיל איפשהו.
נראו טוב בגביע הטוטו
חגיגות האליפות של אתלטיקו. בקרוב ברעננה? מוקדם מדי...
איפה נראה אותך בעוד עשר שנים?
כדורגל תלוי בתוצאות, אני מקווה שאצליח להביא את התוצאות האלה שכבר לא יקראו לי מאמן 'חסר ניסיון', 'צעיר', אלא מאמן לגיטימי ושהדרך שלי תהיה ברורה לכולם. לימדו אותי לכוון למטרה הראשונה ולפגוע כי מי שמכוון רחוק מדי מפספס את כל המטרות. יש הרבה מאוד מטרות ואתגרים פה ברעננה, אני מקווה להצליח, ולא רק שנה אחת.
כמו איזו קבוצה היית רוצה לראות את הפועל רעננה?
הייתי רוצה לראות קבוצה שקל להתחבר אליה מהיציע, צעירה, רעבה ותוססת. היו הרבה נבחרות כאלה במונדיאל, שפחות ספרו אותן, צ'ילה, קוסטה ריקה. גם קבוצה כמו אתלטיקו מדריד שהתקציב שלה מזערי לעומת הגדולות ועדיין זכתה באליפות.
אתה חושב שאם נעשה את הראיון הזה בסוף העונה תגיד שהקבוצה שלך הייתה כזו?
אני בטוח, ועושה הכל כדי שזה יקרה. זה מה שאני רוצה שיקרה, זה מה שאני מעביר לשחקנים שיקרה ואין שום סיבה שזה לא יקרה.