$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

"לחזור למכבי נתניה כמאמן זה אחד מהחלומות הגדולים שלי"

למרות שעמד על הקווים במונדיאל כעוזר מאמן קוסטה ריקה, לואיס מרין לא שוכח את הימים היפים בארץ. בראיון מיוחד לאתר ערוץ הספורט הוא מספר על חודש קסום בברזיל, ומבהיר: "חושב לחזור לישראל, מתגעגע"

ניר רוזן-טל   31.10.14 - 19:30
Getting your Trinity Audio player ready...
"נתניה הייתה תקופה קסומה עבורי"
"נתניה הייתה תקופה קסומה עבורי"

לפני כשמונה שנים, רגע אחרי שמונדיאל 2006 בגרמניה הסתיים, מכבי נתניה עברה מהפכה. דניאל יאמר רכש את המועדון, ואחד השחקנים הבכירים ביותר שהנחית בקופסא היה לואיס מרין, בלם נבחרת קוסטה ריקה, בן 32 באותם ימים. בניגוד להשערות ולקולות שביקרו את הגעת הרכש המבוגר יחסית, מרין הפך במהרה לאחד הבלמים הטובים בליגה, ונכנס לליבם של אוהדי מכבי נתניה.

כבר בעונתו הראשונה נבחר לשחקן הזר הטוב ביותר בליגת העל, הוביל את הקבוצה מעיר היהלומים למקום השני ולהופעה בגביע אופ"א. עונה לאחר מכן, שוב היה מרין מעולה ועזר לקבוצתו לסיים כסגנית האלופה וגם עונתו השלישית, שהסתיימה עם מקום רביעי, תיזכר לטובה בנתניה.

לאחר שלוש עונות טובות, הבלם בן ה-35 חזר למולדתו, שם שיחק שנתיים נוספות לפני שפרש. שמונה שנים אחרי שהגיע בזכות הופעה טובה במונדיאל, מרין היה בקיץ האחרון פעם נוספת בגביע העולמי, הפעם כעוזר מאמן קוסטה ריקה, אחת ההפתעות הנעימות ביותר בטורניר בברזיל.

בראיון מיוחד לאתר ערוץ הספורט, מספר מרין על החודש המטורף שעבר עליו בברזיל, מנסה למצוא קווים לדמיון בין קוסטה ריקה לישראל (רק מבחינת הכדורגל..) ומתגעגע, מאוד, למכבי נתניה.

"גם אם כעת זה נשמע קצת מצחיק, האמנתי שנוכל לנצח בכל משחק – אבל אי אפשר היה לדמיין שנשחק כל כך טוב", מודה לואיס מרין ומסביר: "מי שלא הכיר את הנבחרת שלנו הופתע מהיכולת. אשקר אם אגיד שציפיתי להעפיל לרבע הגמר, אבל ידעתי שהיכולת שלנו גבוהה בהרבה מכפי שהפרשנים סברו. ניצלנו את העובדה שהנבחרות שמולנו מפורסמות, ולכן לא היה קשה לערוך סקאוטינג מדויק על כל שחקן ועל כל נבחרת. לא הסתרנו מאף אחד את היותנו אנדרדוג, אבל ידענו לנצל את זה לטובתנו".

כמובן שעכשיו הלחץ והציפיות עלו בעקבות ההצלחה. הייתה כאן חגיגה גדולה שכולם רוצים לשחזר", מתייחס עוזר המאמן לתקופה שאחרי המונדיאל: "אין לי ספק שבטורניר הבא הציפיות יהיו גבוהות הרבה יותר. אני מקווה שהציבור יבין שמה שעשינו היה באמת מדהים, וגם אם נעבוד קשה אף אחד לא מבטיח שנוכל לשחזר את ההישג".

בוא נחזור לאחור, לרגע שבו אתה פורש מכדורגל ומחליט לפתוח בקריירת אימון. היו לך חששות מהמעבר הזה? יש לא מעט שחקנים גדולים שנכשלו כמאמנים, ומאמנים גדולים שמעולם לא שיחקו.

"מדובר במעבר לא פשוט. כפי שאמרת, היו לא מעט שחקנים גדולים בהיסטוריה שנכשלו בתור מאמנים, ולעומת זאת יש את מוריניו שמעולם לא שיחק באופן מקצועני והוא מאמן מצוין. בתור שחקן ידעתי שאני רוצה לאמן לאחר הפרישה. תפקיד המאמן הוא קשה וכפוי טובה, בתור שחקן הכרתי את זה, אבל זה לא הרתיע אותי כי ידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות אחרי הפרישה. הסיכונים קיימים, אבל זה מה שרציתי לעשות אחרי הכדורגל".

גם אתה וגם פאולה וואנצ'ופה הייתם עוזרי המאמן של פינטו במהלך המוקדמות והמונדיאל. כעת, לאחר ההצלחה, מה התכניות להמשך?

"החוזה של שנינו הסתיים ואנחנו מחכים לתשובה מההתאחדות לגבי המשך ההעסקה שלנו. בחודש הקרוב החוזה החדש צפוי להיחתם. פינטו עזב את הנבחרת , ונכון לרגע זה טרם הוחתם מאמן חדש. ברגע שזה יקרה נדע אם אנחנו נשארים. נוסף על היותי עוזר המאמן של הנבחרת הבוגרת, הוצע לי לאמן במקביל את הנבחרת הצעירה עד גיל 21, אך שום דבר עדיין לא סגור".

שיחקת במשך שלוש שנים בישראל במדי מכבי נתניה. אתה מכיר את הכדורגל הישראלי ואת הנבחרת שלנו. גם ישראל וגם קוסטה ריקה הן מדינות קטנות אשר בשתיהן התשוקה לכדורגל רבה. יחד עם זאת, קוסטה ריקה העפילה לשניים מתוך שלושה המונדיאלים האחרונים, וישראל לא העפילה לטורניר גדול מאז 1970. מה אתם עושים נכון שאנחנו לא?

"צריך להיות הוגנים ולהודות  שהרמה במוקדמות בבית המרכז וצפון אמריקני נמוכה מהרמה במוקדמות באירופה, כמובן מבלי לזלזל בבית המרכז וצפון אמריקני. נבחרת ישראל מורכבת משחקנים איכותיים, טובים ומהירים ויחד עם זאת, אתם לא מצליחים להעפיל לטורניר גדול. הפערים לדעתי טמונים בטקטיקה: אצלנו, כמו אצלכם, יש שחקנים מהירים וטובים בעלי מוטיבציה, אבל אנחנו נותנים דגש גדול יותר לטקטיקה ולהכנה הספציפית לקראת כל משחק ומשחק. אני מאמין גדול בכדורגל הישראלי, ואני יודע שההישגים של נבחרת ישראל רחוקים מהפוטנציאל האמיתי שלה. עם הכנה נכונה, ישראל יכולה להתמודד בכבוד מול כל נבחרת וגם לנצח".

עבור הקהל הנתנייתי אתה מהווה סמל, זוכרים אותך רק לטובה. גם במשחק הפרידה מהקופסא, כאשר הגעת במיוחד למשחק ראווה, לא מעט אוהדים הגיעו רק כדי לראות אותך שוב. לא היית שותף לזכייה באף תואר, אך בכל זאת אתה אחד השחקנים המוערכים ביותר ששיחקו בנתניה. איך אתה מסביר את זה?

"אין הסבר הגיוני לכמות האהבה שקיבלתי במכבי נתניה. אלו היו שלוש עונות קסומות, היו לנו הרבה רגעים גדולים. יש לי רק דברים טובים להגיד על נתניה, על מכבי נתניה ועל מדינת ישראל. בכל מקום בו שיחקתי נתתי מעצמי 100 אחוז, כיבדתי את כולם והיה לי חשוב להיות ישר עם כולם. אולי בגלל התכונות הללו החיבור ביני לבין הקהל היה כ"כ מיוחד. הלוואי ואחווה שוב בחיי רגעים מאושרים כמו אלה שחוויתי בשלוש השנים שלי במכבי נתניה".

אתה יכול לדמיין לעצמך חזרה לישראל, למכבי נתניה?

"אני חושב ברצינות על חזרה לישראל, בטח למכבי נתניה. זו הייתה תקופה קסומה עבורי, גם כשחקן וגם בחיי היום יום. אני מאחל לעצמי שהקריירה שלי בתור מאמן תגיע גם לנתניה. זה בהחלט חלום שאני מקווה להגשים. בחיים הכל אפשרי, אני אדם מאמין, ואם אלוהים יעניק לי את האפשרות להגיע לישראל אהיה מאושר מכך".

היכן אתה רואה את עצמך בעוד חמש שנים מהיום?

"כשהתחלתי את קורס המאמנים, השאיפות היו כמובן להגיע הכי רחוק שאפשר: נבחרת לאומית, מועדונים גדולים בקוסטה ריקה ובעולם. הרצון הוא תמיד להגיע הכי רחוק שאפשר".

למרות שכבר אמר זאת יותר מפעם אחת במהלך הראיון, מרין לא מסתפק בכך, ומבהיר לסיכום: "חשוב לי מאוד להעביר מסר לאוהדי מכבי נתניה - שידעו שבכל מקום בו אני נמצא ובכל קבוצה בה אהיה תמיד אזכור אותם לטובה. אי אפשר להתעלם מהאהבה שהעניקו לי, ומבחינתי האהבה הזו הדדית. אני מתגעגע לעיר, לקבוצה ולאוהדים, ומקווה שיום אחד אוכל לסגור את המעגל ולשוב כמאמן".