גאסול זה אח

פאו גאסול
גיל: 34 (2.13 מטר)
קבוצות: ברצלונה (1998-2001), ממפיס (2001-8), לייקרס (2008-14), שיקגו (-2014)
תארים: אליפות וגביע בספרד (2001), שתי אליפויות NBA (2009-10), אליפות עולם (2006), שתי אליפויות אירופה (2009, 2011), פעמיים כסף אולימפי (2008, 2012)
מה אומרים המספרים? העונה: 18.7 נק', 11.9 ריב', 2.3 אס', 1.9 חסימות, 0.5 חטיפות. בקריירה: 18.3 נק', 9.3 ריב', 3.3 אס', 1.6 חס', 0.5 חט'.

Gasol dependencia. תלות בגאסול, קוראים לזה כבר עשור בנבחרת ספרד. ועם כל הכבוד לשדרוג העצום שמארק עשה ביכולתו, לאורך כל השנים היה ברור שהכוונה בעיקר לפאו. סנטר שהוא בעצם גארד בגוף של פורוורד. שחקן שמפצה על גמלוניות ותדמית רכה בערימות של כשרון, ברק וחוכמת משחק. וגם עושה זאת ביעילות.

בעונה המאכזבת של הלייקרס לפני שנתיים, ארבע מחמש החמישיות הכי יעילות במדד פלוס/מינוס לא כללו את "החיזוק" דווייט האוורד. הן כללו את פאו. גם העונה בשיקגו, כשהוא כבר בן 34, שלוש החמישיות היעילות ביותר (ו-5 מ-6 הראשונות) כוללות אותו.

כשכתב ESPN שיקגו שאל אותו לאחרונה אם גם בגילו הוא שואף להיות שחקן של 20 נקודות ו-10 ריבאונדים למשחק, ענה הספרדי בחיוך: "20 ו-12... אני אסלח לך, אבל שזה לא יקרה שוב". אצל טום ת'יבודו הוא שני בכמות הדקות (36 למשחק), שני בנקודות, שני בכמות זריקות העונשין, ראשון בריבאונד, בחסימות, בנקודות בצבע ובמדד. וזה גבוה שעבר שנתיים שוחקות של פציעות ושמועות בלתי פוסקות על טרייד.

כשצוללים קצת לעומק, מגלים ספורטאי שממליץ על ספרים ברשת החברתית, עוקב בדריכות אחרי ענפים אחרים, מצטט את נלסון מנדלה, מפרגן לעמיתים ומשמש כשגריר של יוניצ"ף ושני בתי חולים. לכן לא קשה להבין כיצד הוא מנצל מיס-מאצ'ים ומשתף פעולה עם גבוה נוסף לצדו בצורה כל כך חכמה. לכן קל להפנים מדוע קובי בראיינט התעקש לשמור אותו קרוב אליו. כך ברור מדוע הוא נבחר במקום השלישי בדראפט, הוכתר כרוקי השנה, שיחק ב-4 מפגשי אולסטאר, זכה בשתי אליפויות ובעונתו ה-14 כבר נחשב לאחד מהאירופאים הגדולים בהיסטוריה של ה-NBA. זה האח הגדול.

(דניאל שחק)

מארק גאסול
גיל: 29 (2.16 מטר)
קבוצות: ברצלונה (2004-2006), ג'ירונה (2006-2008), ממפיס (2008-)
תארים: אליפות בספרד (2004), אליפות העולם (2006), שתי אליפויות אירופה (2009, 2011), פעמיים כסף אולימפי (2008, 2012)
מה אומרים המספרים? העונה: 19.6 נק', 7.8 ריב', 3.8 אס', 1.7 חסימות, 1 חטיפות. בקריירה: 13.8 נק', 7.9 ריב', 2.9 אס', 1.5 חס', 0.9 חט'.

כשממפיס שלחה את פאו גאסול ללייקרס בעיצומה של עונת 2007/08, בשורות הקטנות של הטרייד נכתב שהזכויות על מארק גאסול יעשו את הדרך ההפוכה. אף אחד לא לקח את העניין ברצינות - בכל זאת, מארק אז היה ילד מגודל ושמנמן שעדיין היה רחוק מלמצות את הפוטנציאל. אבל הגריזליס ידעו מה הם עושים - הם חתמו על פוליסת ביטוח.

מאז הילד המגודל הפך לגבר חסון, בנוי היטב ומלוטש. כבר באותו הקיץ ממפיס השתמשה בזכות שקיבלה והחתימה אותו לטווח ארוך. זה השתלם. מה שפאו מעולם לא עשה עם הקבוצה - לעבור סיבוב בפלייאוף - מארק ביצע תוך שלוש שנים. והוא חתום על עוד הישג שאחיו לא יכול להתהדר בו: מארק הוביל את ממפיס עד לגמר המערב, בתור האיש המרכזי, הכוכב הבלתי מעורער, ולא כשולייה לאחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה. שימו את מארק במקום פאו בלייקרס של קובי ופיל, ותקבלו תוצרת דומה.

כי אם עוזבים לרגע את המספרים, שמוטים בגלל הסגנון האיטי והמתודי של הגריזליס בשנים האחרונות, ומסתכלים תכל'ס על שני האחים משחקים, קשה למצוא דבר שפאו עושה ומארק לא מסוגל. כמו ששרו בברודוויי בשנות ה-40: Anything you can do I can do better. הרי הם נולדו לאותם הורים, אכלו את אותו אוכל וגדלו באותו מגרש שכונתי. חכמת המשחק, הקליעה מחצי מרחק, המיומנות, הסגנון - הכל דומה להפליא. ומארק אפילו שומר טוב יותר, ולראיה הזכייה בתואר שחקן ההגנה של השנה ב-2013. לא סתם האוהדים בממפיס כבר צועקים "M-V-P" בכל פעם שהוא נעמד על הקו.

אז אליפות עדיין אין לו - בכל זאת, לפאו יש "פור" של שבע שנים בליגה. אבל בקיץ מארק יהיה אחד השחקנים החופשיים הכי מבוקשים. בממפיס חושפים שיניים ומנסים להפחיד את המחזרות, אך זה יהיה קשה. הניקס, הלייקרס, הרפטורס וגם הספרס הוזכרו כמועמדות. גם עם הגריזליס הוא עוד עשוי לזכות בתארים, אבל רק דמיינו לעצמכם את ביג מארק מתיישב על המשבצת של טים דאנקן כשזה יפרוש.

"אני לא מוותר על תואר האח הטוב במשפחה", אמר החודש פאו עם חיוך, אבל הוא מוכן מנטאלית לאפשרות שזה ישתנה: "בשלב מסוים, אולי הוא יעקוף אותי. כשאני אפסיק לשחק, הוא ימשיך. נצטרך לחכות ולראות". אנחנו מחכים.

(אור זיו)