1. תזכרו: עדיף טביב אחד ביד משני סיימון כץ על העץ
אתם זוכרים בכלל איך הכל התחיל? בגלל אלי טביב אחד. כדי לזרוק את טביב - אוהדי הפועל יצאו לרחובות, שרפו צמיגים ושלחו את 'המשיח' חיים רמון לשלוף את המתווה הכי הזוי (וכנראה הכי גרוע) בהיסטוריית הבעלות בכדורגל ישראלי. מספר אנשי עסקים שתורמים מאות אלפי ש"ח כל אחד, עוד עמותת אוהדים אחת, מערבבים עם נדבנים עשירים, מוסיפים מני ויצמן וסוגרים הלוואות שיכוסו על ידי הצלחה ענקית באירופה (שלא תקרה). 10 בעלים שונים, פוליטיקאי מהזן של פעם שמערבב את הכל, וחובות מפה ועד נירנברג. והכל כדי להחזיק את הראש מעל המים כדי לקחת את המועדון מידיו של התגלמות הרשע (בעיניהם).
אז פרוייקט אוהדים הוא נחמד, אבל לא פרויקט של כל מיני סוגי אוהדים, שכל אחד בטוח שהוא לפחות חצי אברמוביץ'. סיימון כץ מתראיין ברדיו "כל פטפטת", בכור צבאן עולה לשידור ב''ערוץ הקניות'' ועידו חג'ג' נותן כתבת ענק לאתר ''טו''. אה, ואחרי כל ראיון כזה חייבת להגיע גם תגובת העמותה - כאילו מדובר בהודעת ראש הממשלה.
המסקנה: האליטות החדשות אולי מעצבנות אבל הן עדיפות על מפא"י הישנה. אז חייכו למצלמה, בסוף חיים מההסתדרות דפק אתכם.
מתגעגעים אליו?
הקאמבק שלו עלה ביוקר. באמת ביוקר
2. כשאומרים לכם "אחי, קח מאה שקל בשביל שכטר" - תגידו לא.
כשהבעלים, המשקיעים, הנדבנים וגם השנוררים הם אוהדים - הכל נעשה מהלב. את הלב תשמרו לקללות בדרבי, לא לישיבת הנהלה. איך יכול להיות שמועדון בלי שקל על הכיס העביר לידיו בשנתיים האחרונות את הרשימה הבאה: גילי ורמוט, איתי שכטר, אלמוג כהן, ישראל זגורי, דני עמוס (כולם כוכבים ענקיים ויקרים בזמן החתימה) ועוד לא מעט זרים: ברנקו איליץ', בראיין גרזיצ'יץ', יורגן קולין, בסאט עבדורחימי, אפולה אדל ועוד מלא שנעלמו בחור השחור של ההיסטוריה. זה קרה כי חג'ג' החליט לתרום רק עבור השחקן הזה, ומני ויצמן הסכים להעביר כסף בשביל ההוא ועוד אחד גירד קצת כסף מהבלטות למען אחר. וזה מתחיל לחלחל לכל קבוצות הכדורגל בארץ. וזו מחלה. כל מיני אנשי עסקים חיצוניים שמעבירים כסף, אך ורק בשביל להביא שחקן ספציפי, כשלמועדון אין שקל על התחת.
המסקנה: תתרחקו מזה - כי בסוף תסיימו עם מני ויצמן כמנהל מקצועי, ו-FUJICOM בתור המאמן שלכם.
3. לא תאמינו: מנהל מקצועי הוא הסמכות המקצועית. כן, גם אם הוא אומר את האמת.
אייל ברקוביץ' הוא לא כוס התה של כולם, והעבודה שלו מול התקשורת נעה על הסקאלה שבין מעצבנת להזויה אבל - אם תשפטו את הפעילות המקצועית שלו נטו, הוא היה הצלע הכי פחות הרסנית בהפועל ת"א. אתם יכולים לא להסכים על החלטה כזו או אחרת, אבל בתנאים שהיו לו ובדרישה לקצץ את התקציב בצורה משמעותית ולהקטין את הגרעון - הוא לא עשה איזשהו מעשה קיצוני, בהשוואה לביקורת הקשה עליו ול'כיפה האדומה' שעשו לו בסוף הדרך.
ברקוביץ' בסך הכל אמר את האמת (לגבי התרומות מאנשי עסקים, המצב של הפועל וגם לגבי העונש שמגיע בעקבות הדרבי). ברקו היה ברקו, ואת זה ידע כל מי שמינה אותו. אם הכרתם את ברקו - ידעתם מה אתם מקבלים - אם החלטתם שזה האיש שאתם רוצים - אז למה רציתם שהוא ישתנה פתאום. ויותר גרוע מזה, איך הפכתם את מני ויצמן/עידו חג'ג'/עמותה/בכור צבאן לסמכות המקצועית בהפועל? נראה לכם שיש מצב שבו נגיד למשל שדידי הררי יסייע בהבאתו של עדן בן בסט לישראל ואז יתקשר לג'ורדי קרויף כדי להגיד לו עם מי לפתוח בשבת?
המסקנה: המטרה של מנהל מקצועי היא לנטרל את הגורמים החיצוניים, לא לשרת אותם. אצלנו ובעיקר אצלם, בטוחים שזה הפוך.
בעד דמוקרטיה, אבל יש לזה גבול. עוד הפגנה של אוהדי הפועל
מנהל ספורטיבי, כשהיה נוח להם (אלן שיבר)
4. אוהדים צריכים להתאהב בקבוצה, לא להתאהב בכך שהם אוהדים את הקבוצה.
אנשים קצת איבדו את הפרופורציה לגבי התפקיד שלהם. מנוי עולה 800 שקל. זה הרבה. אבל זה שווה ערך ללילה בצימר, לפלייסטיישן 2 (לא 3), למכשיר סלולרי לא רע. אתם אחל'ה, אתם סבבה, אבל זהו. אתם תומכים בקבוצה, אתם לא מנהלים אותה. ונראה שחלק מהאנשים קצת לא מבינים את התפקיד שלהם.
ילדים בני 17 מפגינים כדי שיחתימו את ההוא או את אחר, חבורה אחרת מוציאה הודעה לעיתונות, עוד אחת מחכה מתחת לבית של ההוא. אין לכם עבודה (זה חשוב לפרנסה)? ילדים (זה חשוב להגשמה עצמית)? תחביב (כדי להתאוורר מהכדורגל)?
בכל הסיפור הזה שנקרא הפועל ת"א - אנשים לקחו צעד קדימה את התפקיד שלהם. אז נכון הפועל ת"א בלי אוהדים זה בערך הפועל עכו. וכן, אנחנו יודעים את ההיסטוריה. היה לכם את אריק אינשטיין, עלי מוהר וקצת אייל קיציס. אבל לא הגיוני שאנשים נותנים לעצמם חשיבות עצמית כל כך גבוהה. תתעוררו, המועדון שלכם קורס, העתיד שלו בסכנה, הקבוצה מסובכת בתחתית ואנשים מתעסקים ב''אם סופרים'' אותם או לא, או בהפגנות נגד ורמוט או בעצם נגד רייכרט. שהוא בכלל אוהד הפועל ת"א במקור, שחזר הביתה, אבל החליט לקחת חלק בעסקת ורמוט, שלמעשה נכפתה עליו. גם אנחנו הסתבכנו מהמשפט הזה (אבל הוא לגמרי נכון).
ועכשיו מדברים על חרם מנויים. רק שאם אתם עושים חרם מנויים, אתם פוגעים בהנהלה. ואתם חלק מההנהלה. אז אתם בעצם פוגעים בעצמכם. ואם אתם פוגעים בעצמכם. ואתם זה הפועל ת"א – אז אתם פוגעים בהפועל ת"א, שהיא הקבוצה שאתם אוהבים. וזה מעגל לוגי שלא ייגמר לכם לעולם. אז אולי כדאי להניח את המחאות וההחרמות, להסתכל סנטימטר מעבר לעצמכם או מעבר לשון גולדברג ופשוט לחזור להיות אוהדים רגילים.
המסקנה: אף משקיע עשיר לא אוהב אוהדים עם חשיבות עצמית יתרה. ובלי משקיע עשיר - את ההפגנות הבאות תעשו בלאומית.
בתור סמל, לפחות תעשה הנחה
5. שלא ימכרו לכם סמלים (או: עדיף שאתם תמכרו אותם).
הצורך הזה בסמל עוד ישבור כל כך הרבה לבבות.. ועד שכולם פה יבינו שהסמל הוא רק זה של המועדון, אנחנו נראה פה קבוצות שמשלמות בריבית דריבית, ומסות של אוהדים שנשבר להם הלב. כי בעצם אם גילי ורמוט הוא סמל, וגם שי אבוטבול הוא סמל. אז יש להפועל שני סמלים. ואם יש שני סמלים בהפועל ת"א של 2014/15, והפועל ת"א של 2014/15 היא כל כך גרועה. אז מה זה אומר על הסמלים שלה?
צריך להגיד את האמת, הפועל ת"א מכרה לעצמה שגילי ורמוט הוא סמל. הוא לא גדל בהפועל, לא בילה שם שנים על גבי שנים, וכשהיתה לו הזדמנות לעזוב לחו"ל, הוא לא חשב פעמיים. נכון, גילי (לסמל קוראים בשם פרטי) לקח אליפות עם הפועל ובכה. ואפילו לבש חולצה עם הכיתוב ''הזונה ה-12''. סו וואט?
ושי אבוטבול הוא סמל כי שי אבוטבול הפך את עצמו לסמל, או לפחות עשה כל מה שצריך לעשות כדי שיחשבו שאתה סמל. ובאמת שהוא עשה הכל. ובגלל שהם כאלה "סמלים" - אז גם הם עלו הרבה כסף. כי על סמלים משלמים, בלי לחסוך. את זה כל אחד יודע. כמו על מרצדס ועל תרופות. בגלל זה שניהם מהווים 30 אחוזים מתקציב השחקנים של הפועל ת"א או במילים אחרות בגלל זה משחקים לידם בהרכב - פיליפ מאנה, אברהם צ'קול, ליאור לוי, סארי פאלח, שגיב יחזקאל וכו'. כי הלך הכסף.
המסקנה: עם סמל לא לוקחים אליפות כי לא נשאר מזומנים לשכירי חרב.