צריך להודות על האמת. במשחק יורוליג לא נעים לצפייה - שתי הקבוצות הגיעו לממוצעים העונתיים שלהן (מכבי ת"א 78 נקודות, ז'לגיריס 70.8), כשכל קבוצה מקבלת עוד נקודה על התנהגות טובה (72:79 בסיום) ויכול להיות שבדיעבד היה שווה לסגור את המשחק על פי הסטטיסטיקה ולמנוע ערב שלא הוסיף כבוד לכדורסל האירופי.
שמענו לא אחת את אנשי מכבי תל אביב אומרים ש"משחקים כאלה צריך לנצח, טוב שככה זה נגמר, העיקר התוצאה", אבל מלבד היותם כפסע מהבטחת מקום בהצלבה, לצהובים יש המון סיבות שעשויות להדיר שינה מעיניהם.
סיפור הרבע הרביעי חזר על עצמו פעם נוספת, כשהפעם האורחים ניצחו 13:18. זה היה המשחק שלישי ברציפות שאלופת אירופה לא מתפקדת בעשר הדקות האחרונות. בברצלונה זה נגמר ב-25:18, בבלגרד ב-35:17 (משחקי חוץ, אבל זה לא סיבה להתפרקות) ואנחנו זוכרים גם את רבעי ההכרעה הלא טובים נגד בארסה בבית ואפילו נגד אלבה ברלין ופאו.
בעית ברגעי ההכרעה (אלן שיבר)
ברבע האחרון, מלבד ג'רמי פארגו, אף שחקן צהוב לא קלע סל שדה כשהקבוצה כולה הייתה עם אחוזים רעים (2 מ-7 מהשתיים, 1 מ-7 מהשלוש). אם נחלק את הזריקות, סופו ואלכס טיוס זרקו לסל פעם אחת בלבד כל אחד, רנדל אפילו לא זרק, ואם הגבוהים לא נוגעים בכדור במאני טיים, ולא מאיימים על הסל, למכבי יש בעיה שחוזרת כחוט השני. הבעיה הזו נקראת קבלת החלטות ובחירת זריקות, וזו לא הפעם הראשונה העונה שנתקלים בה. בנקודה הזו, הצוות המקצועי של מכבי יהיה חייב לערוך מקצה שיפורים לקונספציה ברבע הרביעי. האם משחקים בכדרור? האם במסירה? האם הולכים פנימה?
פעם נוספת הוכח שאלופת אירופה מתקשה להתמודד כשמשחקים איתה באגרסיביות ובפיזיות, כמו שנהוג ברוב הליגות באירופה, אך יש גם שתי נקודות מעודדות: ברבע האחרון הצהובים היו עם 6 מ-8 מקו העונשין, נתון שמראה שהם גם הלכו לקו וגם קלעו ממנו, ובנוסף העבודה שידעו לייצר נקודות במגרש פתוח, מה שעזר לפתוח פער דו ספרתי ולמנוע סיכוי להפסד ביתי נוסף, כמו במשחק נגד אלבה ברלין למשל – שם מכבי לא הצליחה לייצר נקודות במתפרצות וירדה מנוצחת.
היחיד שתפקד ברבע האחרון. פארגו (אלן שיבר)
משחק זה הבליט שוב את הפערים התהומיים בין הליגה הישראלית לבין היורוליג. להזכירכם, שני משחקי הבית האחרונים של מכבי נגד ראשל"צ ואילת היו חד-צדדיים כשהצהובים בהרכב חסר, והנה מגיעה אחת הקבוצות החלשות ביותר שז'לגיריס מעמידה בשנים האחרונות ורחוקה כפסע מלעקוץ את המארחים. במשחקי הליגה האחרונים, גם בגלל אילוצים, מכבי מרשה לעצמה לשחק עם אלכסנדר או רנדל כסמול-פורוורד, מה שביורוליג אפילו לא עולה כמחשבה וג'ייק כהן שמקבל הרבה דקות בליגה, ובהצלחה, לא רואה פרקט.
הליטאים משחקים עם שני רכזים "רוקי'ס", משהו שבימי עבר מכבי הייתה מנצלת, מתנפלת ומפרקת. עבור וויל צ'רי זו עונה ראשונה באירופה, אך מי שהרשים במיוחד הוא הליטאי הצעיר, לוקאס לקאביצ'יוס (13 נקודות, 6 אסיסטים) בוגר נבחרת העתודה, ששיחק הקיץ נגד הנבחרת המקבילה של ישראל – וקלע 16 נקודות באותו משחק – מה שמביא לשאלה: מתי אנחנו נזכה לראות בוגר נבחרת עתודה משחק במפעל אירופי?
במבט לעתיד, בוא נקווה שהמשחק של מכבי נגד ירושלים ביום שני יהיה מרגש וברמה אחרת, למרות שהוא לא קובע כלום, וזה לפני היציאה למבחן הגדול נגד ריאל מדריד – משחק אליו הצהובים יצטרכו להגיע בגישה אחרת מאשר למשחק בברצלונה.
אולי מול ירושלים האוהדים ייראו רמה אחרת (אלן שיבר)