תיק האנרגיה: הדברים הקטנים שמנצחים גמר

במהלך השבוע האחרון, כולנו דיברנו על איך כל כך הרבה זמן בלי משחקים לפני סדרת הגמר ישפיע על גולדן סטייט וקליבלנד. ב-6 דקות הראשונות, ראינו זאת.

הקאבס והווריירס מצאו את הקצב די מהר - במיוחד לברון וסטף - אבל אותן דקות ראשונות הראו עד כמה אנרגיה ועצבים יכולים להשפיע על משחק.

יש לך את כל הזמן, אתה סוף סוף יוצא ומשחק, ודברים לא באים לך באופן טבעי כפי שהיו. במיוחד כשהקצב מהיר. אני בטוח שהם מתאמנים קשה, עובדים על הנשימות ומתאמנים על קצב פעימות הלב, אבל אתה לא יכול לדמות סדרת אליפות. זה משהו שמגיע עם זמן. אבל ברבע הראשון, ראינו הרבה זריקות מהירות וג'אמפרים שלא הוחטאו.

זה קשה במיוחד במשחק חוץ, בגלל שאתה לא רגיל לשחק באולם הזה והיית שם רק כמה פעמים במהלך השנה. אז אתה מנסה לשלוט ברגשות אלה, כי אתה לא רוצה להיכנס להלם. אבל עדיין, אתה לא יכול לשקר לעצמך. אתה יודע שאתה בגמר, כי כולם כל זמן כולם דואגים להזכיר לך את זה. הכל שונה. התקשורת שונה. זה מופע. כשזה סוף סוף מתחיל, אתה צריך את הדקות הראשונות כדי לעכל ולהבין לאיפה הגעת. אתה צריך לרוץ 100 קמ"ש, להתעייף קצת, להוציא את העצבים החוצה.

ואז זה כמו, "אוקיי, זה כדורסל". כל עוד אתה רגוע, אתה טוב.

עכשיו, לשחק בבית? זה כבר סיפור אחר. זה כל כך כיף כשאתה זורק שלשה וכולם עומדים, או כשאתה חודר לסל וכל הקהל מאחוריך. אתה משפיע על הקהל בכל מהלך, וזה פשוט מדהים.

אבל בחוץ, זה יותר קשה לנצח משחקים, כי אם אתה עושה משהו טוב, כולם בשקט. אתה צריך לפתח את האנרגיה שלך. גם אם אתה משתיק את הקהל, אתה צריך לדעת להתמודד עם זה. אתה צריך להסתכל על כל דבר קטן שיכול לתת לך אנגריה, כי אתה ממש לא הולך לקבל את זה מהקהל. אתה צריך לקבל את זה מחברים לקבוצה, או מעצמך, או שפשוט לא תקבל את זה.

וכאשר הווריירס סיימו את הרבע השלישי עם ריצה קטנה, וקיבלו בחזרה את הקהל – זה היה – עבורי, נקודת המפנה.

אם אתם רוצים עוד מכריס, תעקבו אחרי סדרת "קולות הגמר" של אלוף ה-NBA פעמיים בעבר, על ידי הורדת אפילקציית LINE ב-line.me/download והתחברות לחשבון הרשמי של ה-NBA.