אתחיל מהסוף – אלי גוטמן זה המינוי הטוב ביותר שיכולה היתה הפועל תל אביב לבצע. גוטמן עשה את הפועל תל אביב הגדולה, והפועל תל אביב הגדולה עשתה את גוטמן, כך שמדובר בחתונה שניה של זוג שמכיר היטב אחד את השני ושהזוגיות הקודמת שלו היתה מוצלחת. לזכותו ולעזרתו של גוטמן יעמדו כמה דברים, הראשון והחשוב שבהם הוא מצבה הנורא של הקבוצה. כמו אז כשהחליף את גיא לוזון, הפועל נמצאת כעת במקום הנמוך ביותר שאפשר, אולי לא בטבלה אבל בטח ביכולת. קבוצה בלי טיפת בטחון, בלי שום הגיון בבניית הסגל ובלי שום שיטת משחק. מהמצב הזה אפשר רק לעלות.
יותר מכך, הקהל יתן לו שקט וגיבוי. אף אחד לא מצפה לכלום העונה חוץ מלהישאר בליגה ולהתחיל לבנות קבוצה הגיונית וטובה לקראת העונה הבאה. הצלחה בגביע או הגעה בליגה לפלייאוף עליון יהיו בונוס בלתי צפוי ויעשו מגוטמן משיח. כל מאמן אחר, וראה מקרה גיא לוי, היה מקבל קרדיט קטן והקהל היה פונה נגדו. לגוטמן תהיה תקופת חסד לא קצרה בגין העבר והקשר למועדון.
מי שלדעתי הוא המרוויח הגדול ביותר מהמהלך הזה הוא אמיר כבירי. כמו נחום תקום, הוא נופל וקם, וממשיך קדימה. כבירי הוכיח שליד כל הטעויות שעשה (והן רבות, בערך באותה כמות שעשו גולדהאר וברקת בתחילת דרכם) הוא ניחן גם בלא מעט עקשנות ונחישות. כבירי רצה את גוטמן כבר הרבה זמן, היה מוכן לחכות לרגע הנכון, ובסוף גם קיבל אותו. אם כבירי באמת מסוגל לגבות את הדיבורים והמעשים שלו ביכולת כספית ואורך נשימה, המרתון הזה יגמר טוב. ההחתמה של גוטמן ל-3.5 שנים נכונה. ממילא מחצית העונה הקרובה היא רק הכנה לקראת העונות הבאות. גם בסיבוב הקודם באדום לקח לגוטמן שנתיים עד שהקבוצה נראתה ושיחקה כמו שהוא רוצה, ואני מעריך שאם כבירי לא ישבר בדרך, וייתן לגוטמן ולקבוצה את הזמן והאמצעים, עוד נגיע לימים יפים וטובים יותר.
בניגוד למה שרוב האנשים חושבים, לדעתי יש בסיס טוב בהפועל תל אביב, שסבל בעיקר מחוסר אימון וחוסר היגיון בבניית הסגל. גם היום יש בקבוצה 6-7 שחקנים שיכולים להיות שחקני סגל והרכב טובים בעונה הבאה, אם רק יהיה להם מאמן, שיטה ובטחון. יותר מכך, גם הרכש שהובא בחלון הנוכחי הוא בעל פוטנציאל. לדעתי בגלל שברור שהעונה כבר די אבודה, אפשר וניתן לקחת צ'אנס עם שחקן כמו גיא אסולין. לא יכול להיות שמי שהיה מספיק גדול לגעת בבוגרים של ברצלונה אין בו מספיק יכולת בשביל לשחק בליגה הישראלית. זה לא סיכון גדול, ואם זה יצליח אז זה יכול להיות בונוס ענק.
אלון תורג'מן זה להביא חלוץ שחסר להפועל כמו אויר לנשימה וידין, זה להשתיל לקבוצה קצת ניסיון ואופי במרכז השדה, והיות ושניהם מושאלים עם אופציה לרכישה הסיכון בהבאתם לא גדול. יהיה מוצלח ישארו, לא יהיה מוצלח, הם יחזרו להיות הבעיה של חיפה. גם עם טוטו תמוז אגב, כדאי יהיה לקחת את הצ'אנס במתכונת דומה. המבט של גוטמן צריך להיות לכיוון העונה הבאה, תוך זהירות רבה שלא להתדרדר בטעות למצב של ירידת ליגה. במסגרת הזאת שווה וכדאי לנסות דברים ושחקנים, כי בעונה הבאה זה כבר יהיה הדבר האמיתי.
גוטמן מול שאלקה. יחזיר את הפועל למעמדים הללו? (getty)
הבעיה שלי, והצפרדע שאותה אני בולע מחוסר ברירה, היא העובדה שברור לי שהפועל היתה ברירת המחדל של גוטמן. האופציה השלישית. גוטמן קיווה למכבי, היה מוכן להסתפק בחיפה ובסוף הבין שאם הוא לא יקח את הפועל הוא ישאר קירח מכאן ומכאן. אם הוא היה בא לפני חודש וחצי הוא היה המושיע, האביר על הסוס הלבן שבא להציל את אהובתו שנקלעה לצרה. כשהוא בא כעת, הוא המאמן הכי טוב שאני יכול להביא כרגע, אבל זהו זה. הכל עסקים, ולרגש אין באמת חלק בהחלטה. אולי זה רק החלומות הרומנטים שלי כאוהד, ואולי הגיע הזמן שאתבגר, אבל מה לעשות זה אנחנו אוהדי הספורט, בסופו של דבר מדובר בתינוקות בני חמישים.
השורה התחתונה היא שזהו זה. המשמעויות והמסקנות די ברורות. אלי גוטמן בהפועל וזה טוב עם קצת טעם מר, גיא לוי מלכתחילה היה רק סותם חורים, והכי חשוב זה שכדאי שמנהל הבנק של כבירי ימשיך לאהוב אותו, וכבירי, ומי שלא נמצא מאחוריו או מלפניו, ימשיכו לממן את המסע של הפועל חזרה לבמה המרכזית.
אני יודע שכולם יאמרו שוב איזה מסכנים האוהדים, ושהפועל זה בית משוגעים, ואולי הם צודקים, אבל אני לפחות אתנחם בכך שלהיות אוהד הפועל תל אביב זה אף פעם לא משעמם, ושאיכשהו עוף החול הזה תמיד מתרומם כנגד כל הסיכויים, ואולי המשפט שתמיד הכי חשוך זה לפני הזריחה יהיה נכון גם כאן.
יחזור לחייך? (אלן שיבר)