השערים, הטאץ', האנרגיה ושפת הגוף. חייבים להודות – זה עונג אמיתי לראות את יוסי בניון בחודש האחרון. כלפי חוץ הוא אולי משדר שתמיד הכל היה אצלו אותו הדבר, אבל לדעתי, בניון שינה קצת גישה וסגנון משחק וגורם לי להוריד בפניו את הכובע, בפעם המאה בקריירה שלו.
במהלך העונה שעברה, כשקפטן מכבי חיפה הגיע למצב שבו הוא מתעמת עם אוהדים בסכנין, כשהוא רחוק שנות אור מכושרו הנוכחי, וכשהקבוצה הייתה מפורקת, חשבתי שעדיף לו להיות מנהל מקצועי במקום להיגרר למקומות שישכיחו את הקריירה המפוארת שלו. כמו לראות את הנולד, בתחילת העונה הזו הגיעו הפיצוצים הזכורים מול רוני לוי והקהל, השמועות והשאלות על מעורבותו בניהול שחקנים מחוץ למגרש ומלחמות בפייסבוק מול אוהדים.
בניון הבין שהוא בצומת דרכים, ובחוכמה, לקח צעד אחורה. גם במלחמות בתקשורת וגם במעמד שלו במגרש. הוא התחיל לעלות מהספסל כשחקן ה-12 ונכנס בטירוף כאילו אלה הדקות שיקבעו את הקריירה שלו. כשבניון משחק ככה, הווינר על המגרש יוצא החוצה. הנחישות שלו להוכיח לכל העולם היא זו שמבדילה אותו מרוב השחקנים. זה ממש לא רק הכישרון. הדריבל כבר לא אותו דריבל, הקושי יותר גדול - אבל התשוקה, הרצון והדרייב לנצח את כל מי ומה שעומד בדרכו גורמות לו לרוץ כמו משוגע, בטח יחסית לגילו.
להוריד בפניו את הכובע. בניון (יוסי שקל)
זה, גם מה שגרם לו לשנות את סגנון המשחק. בניון בורח מצפיפות ומתאקלים כי הוא משחק בנגיעה או שתיים וכל הזמן נמצא בתנועה. הוא מצטרף קדימה לאיזורים הריקים וכובש משם בנגיעה. הרוב המוחלט של שעריו כאלה. אלו הן תוספות שהוא שאב ברמות הגבוהות וכרגע הוא מנצל את החוכמה והניסיון שלו כדי ליישם אותן במגרש. כמעט אין דריבלים, רק לפעמים כשבאמת יש שטח. נהדר לראות מבחוץ איך עכשיו, בניון מנצל את היתרונות שלו ומלא שמחת חיים. יש שחקנים שלא יודעים להסתגל למצב חדש. לבניון היה קשה להסתגל לעובדה שהוא לא יהיה כינור ראשון, גם מבחינת דקות, אבל מהרגע שהוא הפנים העונה שזה דבר ריאלי, הוא נראה אחרת. לדעתי זה שרוני לוי התעקש לא לתת לו לשחק כל הזמן (מכל מיני סיבות) עזר לו פיזית לא להישחק מהר מדי.
החזרה של יוסי בניון לארץ היא כמו רכבת הרים. התחילה קרוב לשמיים, עם 20 אלף מנויים בסמי עופר וחלומות על שינוי ולאחר מכן התרסקה לתוך פציעות וכושר רע. החלה לטפס מחדש עם חודש מעולה באמצע העונה שעברה שהסתיים עם פלייאוף עליון, ואז הגיעה תחילת העונה הנוכחית שהייתה נוראית מכל הבחינות: מקצועית, תקשורתית ותדמיתית. עכשיו הרכבת מאיצה כלפי מעלה, כשבניון משחק כדורגל מודרני נהדר, בסגנון קצת שונה ונראה פיזית הרבה יותר טוב. אפשר רק לקוות שזה יימשך, שבניון יחזיק בקצב הזה לחלק השני של העונה, ידע לחלק עומסים וכוחות, יימנע מפציעות, ישמור על ראש נקי וצלול ויוכיח לעצמו, לאוהדים, ולנו התקשורת שהוא יכול לסיים קריירה ענקית בטעם טוב - בניגוד לכל הכוכבים שחזרו לארץ לפניו.
יוסי בניון הוא אחד השחקנים הגדולים שהיו פה. ברמה האישית, מניסיון, אני יודע שיש לו לב גדול ומגיע לו לסיים את הקריירה כמו שהוא נראה בחודש האחרון. כרגע, הכל תלוי ברגליים ובראש שלו.
כמו רכבת הרים. עכשיו בניון למעלה (יוסי שקל)