הבוטיק של ונגר: הרכש של ברצלונה מארסנל

למכבי חיפה הייתה הפועל פתח תקווה. לצ’לסי יש את אתלטיקו מדריד. לבאיירן מינכן יש את דורטמונד. למכבי תל אביב יש את הפועל תל אביב. כמו שיש לנו חנויות מועדפות שתמיד נחזור אליהן, גם לקבוצות יש מקורות קבועים לרכישת שחקנים. זה מוכר, זה נוח ולפעמים אתה מקבל הנחה.

במקרה של ברצלונה, החנות האהובה עליה נמצאת בצפון לונדון. “הבוטיק של ונגר”. בתור קבוצה שחרטה על דגלה את סגנון המשחק הטכני וההתקפי, בארסה מוצאת פעמים רבות את המוצרים שהיא מחפשת אצל ארסנל. לא פחות משמונה שחקנים הביאו הקטאלונים מהתותחנים מאז שארסן ונגר מונה למאמנם. אלא שבמבט לאחור, אולי בברצלונה סובלים מחרטת קנייה. אחרי הכל, רוב העסקאות לא בדיוק הוכיחו את עצמן.

אז הלכנו לארכיון, והענקנו ציונים לרכישות שבארסה עשתה מארסנל. לקחנו בחשבון את העלות (כל המחירים מתוך אתר “transfermarkt”) לעומת התוצרת, ובדקנו אילו שחקנים השתלמו לאלופת אירופה, ואילו התגלו כחתולים בשק.

תומאס ורמאלן (2014, 19 מיליון יורו)
ציון: 2

חתול בשק זו ההגדרה המושלמת עבור ורמאלן. כבר בבדיקות הרפואיות בקאמפ נואו התברר שהברכיים של הבלם עשויות משוקולד בלגי והוא נעדר בגלל פציעות משונות מכל עונת הבכורה (כמעט). אבל מסתבר שהפציעות הן לא הבעיה היחידה של ורמאלן, כי גם העונה, כשהוא בריא, הוא בקושי זוכה לראות דשא אצל לואיס אנריקה.

אלכס סונג (2012, 19 מיליון יורו)
ציון: 4

טיטו וילאנובה הביא את סונג במטרה להחליף את סיידו קייטה, ולהעניק לו אופציה נוספת בקישור האחורי מלבד סרחיו בוסקטס. אלא שמהר מאוד התברר שהקמרוני מחוויר ליד בוסקטס, וחוץ מכמה הופעות פה ושם שנועדו להעניק לקשר הבכיר מנוחה, סונג לא ממש השתלב. אחרי שנתיים, בארסה החליטה לוותר על הניסיונות ושלחה אותו להשאלות בווסטהאם.

ססק פברגאס (2011, 34 מיליון יורו)
ציון: 6.5

בארסה צירפה את הבן האובד, זה שארסנל חטפה לה מתחת לאף עוד כשהיה בן 16, מתוך מחשבה שהוא יחליף יום אחד את צ’אבי. היו תקופות בהן נראה שהוא בהחלט נכנס לנעליו, כשהוא הפגין את ראיית המשחק ויכולת המסירה העילאיים שלו. והיו תקופות בהן השתן עלה לו לראש והוא איבד ריכוז. בערך כמו הקדנציה הנוכחית של ססק בצ’לסי, אליה נמכר במחיר כמעט זהה כעבור 3 שנים.

אלכסנדר חלב (2008, 17 מיליון יורו)
ציון: 4

בקורות החיים שלו, אלכס חלב יכול תמיד לכתוב שהוא זכה בטרבל. אבל בהחלט יתכן שהקשר הבלארוסי ימחוק לחלוטין את עונת 2008/09 מכל התיעודים האפשריים. כן, הוא היה בסגל בעונת הבכורה ההיסטורית של פפ גווארדיולה, אבל המאמן הספרדי איבד אמון בו בשלב מוקדם מאוד וייבש אותו על הספסל. אותה עונה הייתה האחרונה שלו בברצלונה, ומאז הקריירה שלו בצניחה חופשית.

תיירי הנרי (2007, 24 מיליון יורו)
ציון: 9

הוא כבר היה בן 30, מעבר לשיא. אבל אחרי שנים של אכזבות בצפון לונדון, תיירי הנרי רצה להגשים כמה חלומות - לשחק לצד ליאו מסי, ולזכות בליגת האלופות. לשם כך, הוא הפגין צניעות ואצילות יוצאי דופן לכוכב במעמדו, ורשם “וי”. את המספרים הנהדרים מארסנל הוא לא שיחזר, אבל אחרי עונה ראשונה קשה, הוא מצא לעצמו נישה באגף שמאל והשלים את מסי וסמואל אטו בצורה מושלמת, כדי ליצור שלישיית התקפה שאולי רק הנוכחית עולה עליה.

ג’ובאני ואן ברונקהורסט (2003 בהשאלה, 2004 בהעברה חופשית)
ציון: 8

המגן הגיע לבארסה בתקופה בה היא ניסתה להיפטר מהסממנים ההולנדיים שאפיינו אותה בשש השנים הקודמות (והכושלות), אבל דווקא הוא השתלט על צד שמאל של ההגנה בהצלחה גדולה. הוא לא היה נוצץ כמו שותפו לאגף שהגיע באותה עונה, רונאלדיניו, אבל הוא לא היה צריך להיות. וכשמתחשבים בעובדה שהגיע בחינם, מגיעים למסקנה שהוא היה בינגו גדול של ז’ואן לאפורטה.

מארק אוברמארס (2000, 40 מיליון יורו)
ציון: 3

זוכרים את הסממנים ההולנדיים? אוברמארס היה בדיוק אחד מהם, ואחד הגדולים שבהם. תחשבו על זה: הסכום ששולם לתותחנים על הקיצוני הנמרץ היה הרביעי הכי גבוה עד לאותו זמן, ועד היום הוא השחקן ההולנדי הכי יקר בהיסטוריה. אלא שאוברמארס מעולם לא התקרב להצדקת המחיר הזה, התנדנד בין ההרכב לספסל, סבל מפציעות ופרש בגיל 31 אחרי ארבע עונות בלי לזכות באף תואר עם הקטאלונים.

עמנואל פטי (2000, 15 מיליון יורו)
ציון: 4

הקשר הצרפתי נמכר לבארסה באותה עסקה עם אוברמארס, ולא היה מוצלח יותר. למעשה, מאמן הקבוצה דאז, לורנס סרה פרר, העביר את פטי לעמדת הבלם והעובדה הזו, ביחד עם מספר פציעות, מנעו ממנו למצוא את מקומו. נקודת האור היחידה מבחינת בארסה בכל הקשור לפטי, היא העובדה שהוא נמכר כעבור שנה בחזרה ללונדון, לצ’לסי, עבור רווח קטן. נו שוין.