השבוע שוב הועלתה על סדר היום האפשרות להקמת קזינו באילת. נשמעו קולות בעד הרעיון ונגדו, דובר על כך שמהלך כזה יכול להציל את אילת ואת תיירות הפנים המתפוררת, ראש הממשלה הצהיר שרק בעלי דרכונים זרים יורשו להיכנס לקזינו, והחרדים? נחרדו מהרעיון והתקשו לראות את הפן החיובי בכל העסק.
באיזה צד של המתרס נמצאת קהילת הפוקר הישראלית?
אז ראשית כל, יש קהילה כזו. ועוד איך יש. מיליון וחצי ישראלים משחקים פוקר על בסיס שבועי. אם ימי חמישי בערב היו שייכים בעבר למכבי ת"א בכדורסל, היום סביר יותר שתשמעו צ'יפים וקריאות "אול אין" מחלונות הבתים.
יש גם לא מעט שחקני פוקר מקצועיים ומצליחים בישראל, שרשמו הישגים לא מבוטלים גם בזירת הפוקר המקוון (אונליין) וגם בזירת הפוקר החי. לראיה, באליפות העולם האחרונה, צבי שטרן זכה במקום החמישי מתוך 6,000 משתתפים. ישנה אקדמיה לפוקר - גוף לימודי שמתמקד בלימוד מעמיק של תיאוריית המשחק והתמקצעות מעשית בו.
וכל זה, בלי שהמשחק עצמו חוקי בישראל.
לכן, היוזמה האחרונה של ממשלת ישראל מפתיעה אותנו, חברי קהילת הפוקר. מפתיע אותנו הלהט של המדינה לקדם משחקי מזל, שעושקים את האזרח הקטן ופוגעים פגיעה חמורה, כידוע, בעיקר בשכבות החלשות באוכלוסייה. וזה, כאשר גם כך בכל פינת רחוב אפשר למצוא "ביתני קזינו" בחסות המדינה, דוכני מפעל הפיס, הטוטו והלוטו.
יש פוקר בארץ, רק שהוא לא בארץ
מנגד, העיסוק המתמיד של מדינת ישראל לרדוף כל חובב פוקר, שבסך הכל רוצה להעביר את ימי חמישי בכיף עם חבריו, מקומם. מאז ומעולם, פוקר ומשחקי קזינו הלכו יד ביד, אך יש נקודה אקוטית שחשוב להבין. פוקר שונה בתכלית השינוי ממשחקי קזינו אחרים.
פוקר הוא משחק של אנשים. היריב שלך בשולחן הפוקר הוא בן-אדם, ולכן אתה יכול להיות טוב ממנו ולגבור עליו. מי שמרוויח הוא בעל הידע הרב יותר, בעל היכולת העדיפה, זה שחושב הכי הרבה ומבין הכי טוב מי האנשים שמולו ומה הנטיות שלהם. במשחקי הקזינו האחרים, היריב שלך הוא מכונה, או עובד של הקזינו. השחקנים תמיד יפסידו בטווח הארוך. בעל הבית (הקזינו) הוא היחיד שמרוויח.
פוקר הוא משחק מחשבה חברתי, אנשים משחקים אחד נגד השני ולא נגד הבית. במשחקי קזינו אין מחשבה, אין קבלת החלטות אמיתית, אין עניין מלבד להעביר את הזמן ולהפיג את השעמום. לרוב, משחקים לבד מול נציג של הקזינו.
תהיתם פעם מדוע אין אליפות עולם ברולטה? או במכונות מזל? או בבלאק-ג'ק? דמיינו לרגע עולם הפוך בו המטרה שלכם היא להפסיד בכוונה כמה שיותר כסף. בפוקר, אם תרצו להפסיד, יש לכם את האפשרות לקבל החלטות נוראיות ושליליות ואכן תפסידו. השליטה אצלכם. מה בנוגע להפסד מכוון ברולטה? יש מישהו שיכול לשלוט בתוצאות? אלמנט השליטה האנושי לא קיים. בפוקר הוא קיים ועוד איך.
ברולטה צריך רק מזל. בפוקר לא
ומה עם הכסף?
נכון להיום, אלפי ישראלים טסים על בסיס חודשי מחוץ לגבולות ישראל כדי להשתתף במשחקי פוקר. מדוע לא להשאיר את הכסף הזה בגבולות המדינה ולעודד תיירות פנים? מדוע המדינה לא רואה את הפוטנציאל העצום של שיתוף פעולה עם קהילת הפוקר?
לא קשה לעשות את זה. אפשר להקים חדרי פוקר קהילתיים בפיקוח המדינה - פתרון מוסדר בחוק שיאפשר סביבה נעימה ובטוחה להעברת שעות הפנאי בכיף ובתחרותיות בריאה, ללא חיכוך עם גורמים שליליים ותופעות נלוות לקזינו (פשע מאורגן וכו').
בכל העולם, משחק הפוקר חוקי ותחרויות מתקיימות כל הזמן. יש הרבה מאוד שחקני פוקר מקצועניים, שהמשחק הוא מקור פרנסתם. ארבעה בתי משפט שונים ברחבי העולם קבעו כי מדובר במשחק יכולת. דויל בראנסון, "הסנדק של הפוקר", משחק לפרנסתו משנות ה-50 של המאה הקודמת. האם הוא היה בר-מזל במשך 60 שנים?
קהילת הפוקר הישראלית מחכה לסנדק משלה, שיבוא ויוביל את השינוי הגדול והמתבקש. שחקני פוקר הם לא פושעים ולא קרובים לכך. מדובר באנשים נורמטיביים שכל חטאם הוא הרצון לשחק את המשחק שהם אוהבים בחופשיות ובלי להיות רדופים ע"י המדינה. אם יש מקום להקמת קזינו בישראל, יש בהחלט מקום להקמת חדרי פוקר מוסדרים וכפופים לרגולציה. ביום שזה יקרה, דויל בראנסון יהיה אורח הכבוד שלנו. אבל זה כבר סיפור לפעם אחרת.
חדרי הפוקר יכניסו כסף למדינה
יום אחד גם בראנסון יהיה פה (getty)