למשך שבוע אחד, רחובות קוסטה בראווה בספרד דיברו על כדורגל מסוג אחר. לא מסי או ניימאר, גם לא סוארס ולואיס אנריקה. כולם חזרו למקורות. טורניר ה-16MIC מארח כבר 16 שנים את אלו שחולמים להיות בשורה אחת עם הגדולים באמת. וכמה מיוחד שלצד ריאל מדריד, ברצלונה וליברפול, נמצאות גם.. מכבי ת"א, מכבי חיפה, הפועל ב"ש, רעננה, מכבי נתניה, הכח, נשר ועד יוקנעם. כולם היו חלק מחוויה נדירה של כדורגל.
מלבד הרצון הברור לגעת בעוד גביע, הטורניר הזה הוא הזדמנות מיוחדת לשחקנים ישראלים בתחילת דרכם לראות מקרוב איך עובדים המועדונים הגדולים בעולם עם ילדים בדיוק כמוהם. איך הם מלמדים לשחק את המשחק הפשוט בעולם ואיך הם תופסים את הפשטות של המשחק העממי בעולם. "ליגות? אין לנו ליגות. רק טורנירים", היתה תשובה שחזרה בפיהם של מאמני הקבוצות שהגיעו מספרד ומאנגליה כשניסינו להבין מה באמת חשוב. כשהם נשאלו על מטרות, המילה הראשונה הייתה "ליהנות"., בערך כמו שכולנו עברנו כשהיינו ילדים, ירדנו לשחק בשכונה עד שכבר לא יכולנו לראות את הכדור. אחרי שנהנים, אפשר גם להתחיל ללמוד.
אז מה הפלא שמי שמלווה את הטורניר הוא לא אחר ממאורסיו פוצ'טינו, המאמן המצליח של טוטנהאם, שהמסר שהוא בחר להעביר: "תהנו מהכדורגל, תחוו כדורגל ותנצרו כל רגע כי כאן זה מתחיל".
שחמט, לימודים ועונג ראשון
שני ימי אימון מרוכזים, שמשלבים בתוכם לימודים. עוד אימון בשבת, עוד משחק בראשון שמכונה "עוג ראשון". כך מתארים שבוע אימונים באקדמיה של ליברפול. בסאות'המפטון, שלמרבה ההפתעה נחשבת לאקדמיית הנוער הרווחית באירופה, מצלמים כל משחק, בכל טורניר, בכל שכבת גיל, כשהנתונים עוברים לאנליסטים שיושבים באנגליה שמנתחים עם המאמנים כל מהלך. צוות ייעודי לזה מטייל בעולם כשזו מטרתו – לתעד כל שנייה של כל נער שלובש את המדים של הסיינטס.
בוויאריאל מספרים על אימון שחמט חד שבועי כדי "ללמד לחשוב", ובברצלונה כבר נשפכו מספיק מילים על "לה מאסיה". המילה "תוצאות" בכלל לא בלקסיקון.
"הפילוסופיה שלנו היא שייגעו בכדור כמה שיותר. הרי מדובר בכדורגל. כמה? 300 פעמים באימון", הבהיר ממט עאלי, מאמן טוטנהאם עד גיל 14, מהקבוצות העוצמתיות שראינו בטורניר. אימון טקטי בלי כדור? אין דבר כזה. "צריך כדור בשביל לשחק כדורגל...", הוסיף בחיוך.
"כמה יגיעו רחוק? בלתי אפשרי להגיד. החלום הוא כמה שיותר, אבל גם אם רק נחנך אותם, הרווח הוא שלנו, גם שחקנים וגם כאנשים", הוסיף מארק ייטס, מאמן ליברפול עד גיל 12. עם כאלה הצהרות, באמת שאין הרבה מה להוסיף.
הכישרון קיים
המועדונים הישראלים הוכיחו בטורניר שהם לא נופלים מבחינת היכולת כשחומר הגלם קיים. ליברפול התקשה מול נערי מכבי נתניה (5:3), הפועל ב"ש הגיעה לשיא עד לרבע הגמר אז נעצרה על ידי אספניול. מכבי קביליו יפו היתה קרובה לתיקו מחמיא מול ויאריאל (1:2) ועוד תוצאות שבהחלט נותנות תקווה. ועדיין, הכל שאלה של מסקנות.
"ההתאחדות מנסה לעשות פרויקט דגל, ולהביא לצעירים שלנו את היסודות של הספרדים. גם במועדונים צריך לשים דגש על לימוד, לתת להם חממה, זו לא זירת אגרוף שצריך להוציא תוצאות מחר בבוקר. לחשוב איך משתפרים"., סיפר מוטי איווניר, שליווה את הטורניר, אימן את הנבחרת הצעירה וכיום מוביל את מחלקת הנוער של בית"ר נס טוברוק. "זו גם אפשרות ללמוד איך עושים את הדברים נכון, ככל שנצא לטורנירים כאלה, זה יהפוך את הילדים האלה לטובים יותר", כך איווניר.
יאיר מזור, מאמן בהכשרתו ומי שמוביל את הוצאת הקבוצות הישראליות לטורניר, מספר: "מיוחד לראות הכל שונה, תרבויות אחרות, אנשים אחרים. השחקנים מבינים שיש להם הרבה מה להתקדם ולהגיע לרמה יותר גבוהה של כדורגל". אם השנה הטורניר הוציא 16 קבוצות, שיא של כל הזמנים, כשהמטרה להוציא בעונה הבאה עוד ועוד. שכמה שיותר יגיעו.
כל זה תחת המעטפת הגדולה של 'צבר ספורט' מקבוצת דיזנהאוז, דרכה יותר מ-400 נוסעים יצאו ב-3 טיסות לטורניר הכדורגל היוקרתי ביותר בעולם למחלקות ילדים, נערים ונוער. 16 קבוצות ישראליות היו רשומות בטורניר כשהפועל באר שבע הגיעה לרבע הגמר ומכבי נתניה לקחה את הגביע בשלב הניחומים. משחקי הגמר היו אטרקטיביים ביותר כשאת קטגוריית הנוער לוקחת מאלגה וב-2 קטגוריות הנערים לקחו ברצלונה ואספניול. בקטגוריית הילדים גברה ברצלונה על ריאל מדריד. בנוסף טיילו הקבוצות בעיר ברצלונה וביקרו באיצטדיון הקאמפ נואו. בסיום הטורניר צבר ספורט ערכה טקס מרשים בהשתתפות כל הנוסעים בו חילקה גביעים לכל קבוצה.
"אל תדברו על תוצאות"
אז המלווים שהגיעו מהארץ נותרו בעיקר פעורי פה. סוג של התפכחות שכל אחד עובר כשהוא מגיע בפעם הראשונה לראות כדורגל אירופי. ההבנה מחלחלת שאפשר וצריך לעשות יותר, כדי שהילד שמגיע לאימון יחזור הביתה שחקן טוב יותר, חכם יותר ועל הדרך גם אדם טוב יותר.
לא מעט שחקני עבר ששיחקו בחו"ל זועקים בכל הזדמנות "תפסיקו לדבר על תוצאות ועל אליפויות". כמה שהם צודקים. כי אולי הגיע הזמן שגם הילדים שלנו לא יסתכלו על לוח המשחקים לבדוק מתי יש להם דרבי, לא יחשבו שהמשחק הקרוב הוא החשוב ביותר. כי בסופו של דבר, את התארים צריכים לחגוג בבוגרים. לילדים לתת פשוט לגדול בשקט, ללמוד בשקט עד שיום אחד מישהו ירצה להיות כמוהם.