פקודת הנזיקין קובעת כי אם המזיק גרם לנזק באשמתו, אולם התנהגות הניזוק היא שהביאה לידי האשם, רשאי בית המשפט לפטור את המזיק מחבותו, או לפסוק פיצויים מוקטנים. על מנת להוכיח קיומו של אשם תורם, מוטלת על המזיק החובה להוכיח כי הניזוק סטה בהתנהגותו מסטנדרט התנהגותו של האדם הסביר כלומר, התנהג ברשלנות.
בסוגיית הביטוח נוצר מצב בו חברות הביטוח משתמשות בטענת האשם התורם כטענת ברירת מחדל על מנת לצמצם את הפיצויים אותם הן אמורות לשלם על פי הפוליסה. חברת הביטוח פועלת בשיטת מצליח, היא מעלה בפני הניזוק המבוטח הסכם פשרה טרם המשפט, לפיו יופחת סכום הפיצוי לו יהיה זכאי עקב אשם עצמי תורם שלו.
בחלקם של המקרים, מעדיף המבוטח שלא להתמודד מול חברת הביטוח בזירה המשפטית ומסכים לצמצום הפיצויים להם הוא זכאי על פי הפוליסה ובכך לחסוך, זמן, הוצאות משפט, עלויות עורך דין וכדומה. בחלק הקטן מהמקרים הניזוק אינו מתפשר עם חברות הביטוח ופונה לערכאות משפטיות תוך הגשת תביעה.
במקרה (אמיתי) שלפנינו מדובר באזרח תמים אשר נסע ברכבו ועצר ברמזור אדום. לפתע הרגיש חבטה מאחור כתוצאה ממכונית שלא הספיקה לבלום, אירוע שכיח בימים בהן הטלפון הנייד חולק –במקרה הטוב- 50% משתומת הלב בזמן נהיגה.
חברות הביטוח משתמשות בטענת האשם כדי לצמצם פיצויים (getty)
פנה הנהג הנפגע לחברת הביטוח וזו הפנתה אותו למוסך הסדר מטעמה בכדי לתקן את רכבו. לאחר התיקון נדרש הנהג לשלם את עלות התיקון לרבות עלות השמאי. חברת הביטוח של הנפגע טענה כי מאחר והתביעה צד ג' אין חברת הביטוח נושאת בתשלומים הללו וכי לאחר התשלומים למוסך ולשמאי תוגש תביעה לחברת ביטוח של הרכב הפוגע וכספו יוחזר במלואו.
כעבור כחודשיים פנה לחברת הביטוח ושמע את המשפט הבא "הצ'ק שלך מוכן אבל הפחתנו לך 20% בגין רשלנות תורמת" טענו נציגי חברת הביטוח כל טענותיו של הנהג הנפגע לחפות מוחלטת נדחו ע"י חברת הביטוח, וזה פנה לבית המשפט. במהלך הדיון בבית המשפט שאל השופט את נציגי חברת הביטוח, מדוע אינכם משלמים את כל הנזק, ואלו ענו בבטחה כי התובע הוא זה אשם בתאונה והצמידו לו תגית "רשלנות תורמת".
השופט לא התקשה לקבוע שהצדק עם הנפגע ובסופו של דיון, פסק לטובתו אולם שוב, שיטת מצליח הוכיחה את עצמה. ההתדיינות העקרה התישה את המבוטח, עלתה לו בהתרוצצות, הרבה עגמת נפש ומתחים. ולחברת הביטוח כמה עלה הניסיון להתיש את המבוטח? בכלום. היא שילמה את מה שהייתה חייבת לשלם מלכתחילה סך 15,638 ₪ בתוספת הוצאות אגרת בית משפט ועורך דין סך כ 3,980 ₪ .
"שיטת מצליח" היא שיטה פסולה ומעוותת הקיימת בכל תחומי החיים, מביטוח ועד תביעות אזרחיות פשוטות ומורכבות. מין הראוי שהמחוקק ייתן על כך את הדעת ולא "יתגמל" גופים לנהוג בשיטה המדוברת ע"י הכפלת ואף שילוש שכר הטרחה והתשלומים במידה והתובע נמצא צודק. ע"י כך, יעשה צדק, "שיטת מצליח" תהפוך ליקרה והעומס על בתי המשפט יצטמצם משמעותית לטובת תיקים חשובים באמת.
עו"ד ומגשר ערן בן-עמי, יוצא פרקליטות מחוז מרכז (פלילי), חבר וועדת תעבורה של לשכת עורכי הדין, מחבר הספר בדיני תעבורה "בנתיב הבטוח", מרצה בדיני תעבורה במספר מסגרות, בלשכת עורכי הדין בהשתלמויות תעודה לעורכי דין בנושא סדרי דין בתעבורה ודיני נהיגה בשכרות, ומרצה בארגון מנהלי תחבורה. http://www.tabura.co.il/