אם קיץ 2016 של ברצלונה יהפוך מתישהו לסרט, יש סיכוי טוב שהעלילה תחל בשעת לילה מאוחרת. הנשיא ג׳וספ מריה ברתומאו בטח יתהלך במשרדו מצד לצד וינסה לשבור את הראש במטרה להיחלץ מהתסבוכת שנקלע אליה. הטרבל בעונת 2014/15 אמנם עזר לו לשמור על תפקידו, אבל הקטאלונים בדיוק איבדו את אחד משחקני המפתח בהצלחה של השנים האחרונות - דני אלבס – ועוד בחינם. בצל חוב המועדון שעמד על 280 מיליון יורו, וכשהשיפוץ המאסיבי של הקאמפ-נואו באופק, בארסה גם נאלצה להיפרד ממי שהיה אמור להיות בלם העתיד שלה – מארק בארטרה – תמורת 8 מיליון יורו בלבד.
מפה לשם, הדאבליסטית נותרה עם סגל די מבוגר – שלא לדבר על ההרכב, בארסה ב' התקשתה לספק שחקנים לקבוצה הראשונה, ומעל כל זה ריחפה פרשת ניימאר, שמסבכת את המועדון עד היום. בארסה הגיעה לסיכום עם הרשויות בספרד על תשלום של 5.5 מיליון יורו, שהמשמעות שלו גדולה הרבה יותר מהסכום של הקנס. במילים אחרות, המועדון - בראשות ברתומאו - הודה בהעלמת כספי מסים בעסקת העברתו של הברזילאי מסנטוס ב-2013, מה שגרר לא מעט ביקורות.
זו לא הפעם הראשונה שברתומאו מסתבך. אחרי הכל, ב-2014 הוא קיבל את הג'וב בזכות אותה פרשה שגרמה לקודמו בתפקיד, סנדרו רוסיי, להתפטר, ונחשב לממשיך דרכו. אחרי שפינה את כסאו בקיץ 2015 לקראת הבחירות, שבהן ניצח בסופו של דבר, בארסה החתימה את ארדה טוראן וברתומאו סומן כמי שאחראי על כך בפועל. שנה חלפה והוא שוב השתמש באותו טריק: הסטת דעת הקהל בברצלונה, או ליתר דיוק – חברי המועדון, אלה שבוחרים את הנשיא.
חודש בלבד אחרי שהחלה להתגבש העסקה השנויה במחלוקת עם רשויות המסים, ובברצלונה כמעט ולא מדברים על זה. למה? כי מאז בארסה הספיקה להודיע על הארכת החוזה של ניימאר. ולהחתים את דניס סוארס. ואת סמואל אומטיטי. ואת לוקה דין. ולהציג את שלושתם בקאמפ-נואו – כולם בטווח של יום או יומיים אחרי החתימה הרשמית על החוזים. וכל זה תוך שבועיים.
ברתומאו עם אומטיטי. נוהג להסתבך (getty)
בן 22? התקבלת
מסע הרכש שבמסגרתו בארסה הוציאה הקיץ כמעט 45 מיליון יורו אמנם שירת את ברתומאו, אבל את לואיס אנריקה כל זה לא מעניין והוא השיג במהירות את החיזוק שהקבוצה הייתה צריכה. ויש סיבה שבארסה בחרה בשלושה שחקנים בני 22.
המטרה של הקטאלונים היא שהחוב יירד מתחת ל-200 מיליון יורו עם תחילת שיפוץ הקאמפ-נואו ב-2017, וכדי לצמצם עלויות - לפחות באופן יחסי - הוחלט לחשוב על הטווח הארוך לראשונה מזה זמן רב, ולחפש שחקנים צעירים. הרעיון הוא שאם יוחתם שחקן בן 22, נניח, וישתלב בצורה טובה, לא יצטרכו לרכוש שחקן בעמדה זהה בעוד 3-4 שנים. רק לשם השוואה, לפני השינוי בגישה, מאז שלואיס אנריקה הגיע לבארסה נרכשו 9 שחקנים שהגיל הממוצע שלהם הוא 26.7.
דניס סוארס הפך לשחקן הרכש הראשון של בארסה לקראת 2016/17, ולמעשה לואיס אנריקה רצה אותו כבר בקיץ הקודם ולאחר מכן גם בחלון ההעברות של ינואר, אבל זה לא יצא לפועל. הוא חוזר ללבוש את מדי הבלאוגראנה שנתיים אחרי שנשלח לסביליה כמושאל בעסקת רכישתו של איבן ראקיטיץ', ובסך הכל העביר שנתיים מחוץ לקטאלוניה. בעונה שעברה הקשר שיחק בוויאריאל, ובארסה ניצלה סעיף בחוזה בין הקבוצות כדי לרכוש אותו שוב ב-3.25 מיליון יורו.
סוארס גדל בסלטה ויגו, עבר גם במנצ'סטר סיטי ובארסה רכשה אותו בפעם הראשונה ב-2013 תמורת מיליון יורו. הוא שיחק עונה אחת בקבוצת המילואים של הקטאלונים בליגה השנייה והרשים עם 7 שערים ו-11 בישולים, אבל ההתחלה לא הייתה פשוטה. "שיחקתי לראשונה ב-4:3:3 כקשר מרכזי, הייתי רגיל להיות פליימייקר ולשחק על כל המגרש", מספר הקשר ונזכר בשיחה עם מאמנו, אוסביו, "ישבתי במשרד שלו, הוא הראה לי וידאו והסביר לי לא לרוץ לכל מקום במגרש אלא לקבל את הכדור ואז להתחיל את התנועה".
סוארס נחשב לאחד הכישרונות המובילים בכדורגל הספרדי. הוא זריז, טכני, מוסר בחסד וכבר הושווה לאנדרס אינייסטה, אם כי הסגנון שלו מזכיר גם את זה של דויד סילבה. בוויאריאל, שם המנהל המקצועי של בארסה, רוברט פרננדס, עקב אחריו, הקשר אמנם תופקד באגף כחלק מה-4:4:2 של מרסלינו, אבל מגדיר את עצמו כקשר קדמי באמצע. "שם אני בא לידי ביטוי הכי טוב", הוא אומר. צ'אבי כבר אמר שישמח אם סוארס יקבל את המספר 6, עמו שיחק דני אלבס בעונה החולפת, וקשר הרכש מסביר: "לה מאסיה זה כמו דיסנילנד –יש לך שם הכל ובמקומות אחרים זה לא אותו דבר. הייתי רק שנה בבארסה ב', אבל ברגע שעזבתי, חשבתי כבר על לחזור לכאן".
סוארס. מסתבר שזה כן הגיל (getty)
סמואל אומטיטי הוא הרכש היקר ביותר של בארסה עד כה הקיץ. 25 מיליון יורו היא שילמה עליו לליון בעסקה שנסגרה, למזלם של הקטאלונים, לפני שהבלם נכנס להרכב של נבחרת צרפת ביורו ולא פספס אף דקה בשארית הטורניר. "אריק אבידל החדש", קראו לו בכלי התקשורת בברצלונה ויש דימיון בין השניים. שניהם הגיעו לבארסה מליון, ואבידל אף שיחק בבארסה עם 22 על הגב – המספר של אומטיטי בנבחרת צרפת, אבל כמובן שזה לא רק זה.
כמו אבידל, גם אומטיטי יכול לשחק כבלם וכמגן שמאלי, אם כי הוא מיועד למרכז ההגנה של לואיס אנריקה. הוא אמנם לא גבוה (1.81 מ'), אבל מחפה על כך עם פיזיות, מהירות, אתלטיות, משחק ראש טוב ויכולת להתחיל התקפות מאחור כמו שדורשים בבארסה. אומטיטי נולד בקמרון, עבר עם משפחתו לצרפת בגיל שנתיים, הצטרף לליון בגיל צעיר ורשם יותר מ-130 משחקים בליגה הצרפתית.
הפוטנציאל שם, אבל יש כאלה שמעדיפים לחכות לפני שמכתירים אותו לבלם העתיד של בארסה. לואיס פרננדס למשל. "אומטיטי צריך להיות מרוכז יותר למשך 90 דקות ולהשתפר", אומר מאמן נבחרת ישראל לשעבר, "הצד המנטלי חשוב מאוד. הוא יכול להצליח, אבל הוא צריך זמן. חייבים להבין שברצלונה זה עולם אחר". כך או כך, אומטיטי ייאבק עם חאבייר מסצ'ראנו על עמדת הבלם שלצד ג'רארד פיקה, והוא לא מודרג מהאתגר. "אני צעיר, אבל בוגר ובאתי כדי ללמוד", אמר הבלם הצעיר שכבר התחיל ללמוד קטאלנית וגם שר חלק מההמנון של בארסה אחרי שהוצג באופן רשמי.
שחקן הרכש השלישי של בארסה וגם המפתיע מכולם הוא לוקה דין, שעלה 16.5 מיליון יורו. המגן השמאלי מגיע לקבוצה שבה משחק ג'ורדי אלבה, כך שעל פניו זו נראית כמו החלטה תמוהה, אבל זה קצת יותר מורכב. למגן הספרדי לא באמת היו אלטרנטיבות בעונה שעברה, התחרות יכולה לעזור לו לחזור לעצמו אחרי שנה פחות טובה וגם יתאפשר לו לנוח. אשתקד לואיס אנריקה נאלץ להשתמש בז'רמי מתייה או אדריאנו בזמן שאלבה לא שיחק, וזאת אחרי שאלחנדרו גרימאלדו בן ה-20, מהכישרונות הבולטים שהצמיחה לה מאסיה בשנים האחרונות, הסתכסך עם המאמן ועבר לבנפיקה.
דין עצמו כבר היה בסיטואציה שבה הוא נחשב לדבר הבא. אחרי שכיכב בליל, פאריס סן ז'רמן שילמה עליו 15 מיליון יורו ב-2013, אבל הוא מיעט לשחק וראה את מקסוול הוותיק שומר על מקומו בצד שמאל של ההגנה. שנתיים כאלה הספיקו לו, ובעונה שעברה הצרפתיהושאל לרומא כדי לשתף פעולה עם רודי גארסיה, תחתיו ערך את הבכורה בקבוצה הבוגרת של ליל. למרות שהמאמן פוטר והוחלף בלוצ'יאנו ספאלטי בחודש ינואר, דין היה שחקן הרכב לאורך העונה וחזר לעצמו, אך הג'יאלורוסי החליטה שלא לרכוש אותו.
דין לא היה האופציה הראשונה של בארסה, אבל אחרי שרפאל גריירו חתם בבורוסיה דורטמונד, הצרפתי הועדף על פני יונאס הקטור מקלן ותיאו הרננדס מאתלטיקו. "הוא השתפר מאוד באיטליה וייתן פייט לאלבה", אומר לואיס פרננדס. לקבוצתו החדשה דין מגיע במצב עדין שמזכיר את הסיטואציה אחרי שחתם בפ.ס.ז', אבל יש לו יתרון על פני אלבה: משחק ההגנה וההתקפה שלו מאוזן יותר, ומשחק הראש שלו הרבה יותר טוב מהספרדי. וזה יכול להיות משמעותי מכיוון שהגבהות של היריבה לכיוון האיזור של אלבה היו אחת מנקודות התורפה של בארסה.
אומטיטי. עם אבידל זה עבד (getty)
דין. החתמה לא צפויה (getty)
הצד השני של המטבע
הרכש אמנם מחזק את בארסה ומוסיף לה עומק שלא היה לה בעונה שעברה, אבל הוא גרר גם ביקורות והעלה מחדש נקודה שבה כשלה ההנהלה בראשות ברתומאו: לה מאסיה. אם בתחילת העידן המצליח של פפ גווארדיולה, בארסה התבססה ברובה על שחקני בית, עכשיו המצב רחוק מכך. רחוק מאוד. בעבר בארסה ב' סיפקה לקבוצה הראשונה שחקנים כמו פדרו וסרג'י בוסקטס, אבל נכון להיום רק שחקן אחד יוקפץ לסגל הבכיר: הקשר האחורי, סרג'י סאמפר. על מצבה הרעוע של לה מאסיה וקבוצת המילואים תעיד העובדה שהקשר שיתף פעולה עם דניס סוארס בעונת 2013/14. מאז, האחרון שיחק במשך שנתיים בליגה הראשונה בספרד, בעוד סאמפר היה בבארסה ב' עד הקיץ.
בבארסה ב' נמצאת היום בליגה השלישית ומתוך 30 שחקנים שפתחו השבוע את האימונים, 17 הם לא תוצרת של לה מאסיה. הסגל, שכרגע מונה 14 שחקני רכש שהגיעו רק בחצי השנה האחרונה, יקוצץ בהמשך ל-22 שחקנים, כך שבסופו של דבר שחקני הבית יהיו המיעוט. עדיין יש בקבוצת המילואים מספר שחקנים מוכשרים, אבל לאור מקרי העבר, יהיה להם קשה מאוד להשתלב בסגל הבכיר.
"הרבה אנשים רוצים לאמץ את המודל של אתלטיק בילבאו ולשחק רק עם שחקני בית, אבל אנחנו צריכים לשאול את עצמנו אם אנחנו מוכנים לחיות עם התוצאות של בילבאו", אמר סגן הנשיא, ג'ורדי מסטרה, "אני מכיר את לה מאסיה ואכפת לנו מהאקדמיה, אבל יש לנו מחוייבות לזכות בתארים". המנהל המקצועי, רוברט, אמר בנושא: "כרגע אין בבארסה ב' שחקנים שמוכנים לקבוצה הראשונה". ג'רארד רומרו, עיתונאי שמסקר את לה מאסיה, ביקר את השניים: "יש חברי הנהלה שהגיעו לפגישות עם שחקנים במחלקת הנוער בלי לדעת באיזו קבוצה הם משחקים. יש כאלה שבקושי רואים אותם מגיעים לראות משחקים של קבוצות לה מאסיה, והם מדברים".
לה מאסיה. מה עשה הנוער?
המטרה הבאה: חלוץ
משנה לשנה סביר להניח שהסגל של בארסה יורכב מכמה שפחות שחקני בית וקשה לראות את זה משתנה בקרוב. בינתיים המטרה הבאה היא להשלים את הרכש עם החתמה של שחקן רביעי ואחרון שיצטרף לליאו מסי, לואיס סוארס וניימאר, וירחיב את הרוטציה בהתקפה. אחרי שסנדרו ראמירס עזב למלאגה, רוברט הודיע שעומדות שתי אפשרויות: להמשיך במגמה עם רכישת חלוץ צעיר או להחתים שחקן מנוסה יותר.
בארסה החלה את הקיץ עם תקציב של 60 מיליון יורו להעברות, אליו מתווספים כספים שנכנסו וייכנסו ממכירת שחקנים כמו זו של בארטרה. אחרי רכישת דניס סוארס, אומטיטי ולוקה דין, נותר ללואיס אנריקה כ-25 מיליון יורו, אם כי במועדון הבהירו שהסכום יכול לגדול תוך קיזוז מתקציב הרכש של העונה הבאה. המועמד המוביל להצטרף, אם בארסה תחליט ללכת על שחקן צעיר, הוא לוסיאנו וייטו מאתלטיקו שהוא – איך לא – בן 22, אך גם סביליה מעוניינת בו. במידה שהקטאלונים יבחרו באופציה השנייה, קווין גאמיירו הוא בין המועמדים.
ומה עם שארית הסגל? לא יגיע מחליף לדני אלבס ואת החלל העצום שהוא הותיר ינסו למלא סרג'י רוברטו ואלייש וידאל, שלואיס אנריקה די התעלם ממנו בחצי השני של העונה שעברה מכיוון שכעס כשהמגן/קשר נפצע במשחק כדורסל במהלך האימון. העובדה שסרג'י רוברטו ישחק יותר כמגן ימני משאירה את בארסה גם בלי מחליף לראקיטיץ' בצד ימין של הקישור. ארדה טוראן, שאמור להישאר עונה נוספת במטרה להוכיח את עצמו, לא הצליח למלא את מקומו של הקרואטי במספר מקרים בעונה שעברה. מי שכן יעזבו בוודאות הם דוגלאס ואדריאנו, תומאס ורמאלן צפוי להימכר וגם מקלאודיו בראבו עשויים להיפרד, שכן העונה מארק אנדרה טר שטגן אמור להפוך לשוער הראשון.
לא מעט שינויים עוברת בארסה הקיץ, וזה, כדאי לזכור, אחרי זכייה בדאבל. בעונה שעברה היה ללואיס אנריקה ככל הנראה את ההרכב הטוב ביותר בעולם בראשות מסי, לואיס סוארס וניימאר, אבל על הספסל לא היו לו הרבה אפשרויות לשינוי גם כשרוב השחקנים היו כשירים. כל זה השתנה, ולמעט עמדת המגן הימני, בארסה עשתה את החיזוקים שהיא הייתה צריכה. אם בעונה שעברה המחליפים היו ורמאלן, אדריאנו, ארדה טוראן ומוניר אל חדאדי, עכשיו יחכו להזדמנות אומטיטי, לוקה דין, דניס סוארס ואולי וייטו. יחי ההבדל.
לואיס אנריקה. בונה עומק (getty)
וייטו. הגיבוי הנחוץ בשפיץ? (getty)