מגרש ביתי: מקסיקו שוב תגנוב את הזהב?

לנבחרת ברזיל יש קוף ענק שהיא צריכה להוריד מהגב. ולא, לא מדובר על התבוסה המשפילה לגרמניה במונדיאל, ואפילו לא להדחה המבזה בשלב הבתים בקופה אמריקה האחרון. הסלסאו זכתה כמעט בכל תואר שקיים, אבל ישנו אחד שעדיין חסר לה: הזהב האולימפי.

• 5OLYMPICS –  ערוץ הקיבוץ של האולימפיאדה עם האירועים הגדולים בו-זמנית, חי מריו. אפיק 26 ב-YES, HOT ובסלקום TV - פתוח לכולם

הטורניר האולימפי פשוט לא מוערך מספיק. אולי מכיוון שהוא תמיד מגיע לאחר היורו ובמקביל אליו ישנם תחרויות שחייה ואתלטיקה באולימפיאדה, בנוסף, ייתכן שאנשים פשוט לא מעוניינים לצפות בטורניר של שחקנים צעירים, למרות שבאופן קבוע משתתפים בו מיטב השחקנים (ליאו מסי בעבר, ניימאר השנה).

בברזיל, הטורניר האולימפי ממש לא עובר מתחת לראדאר. הברזילאים כיוונו לזכייה בלונדון 2012 ושלחו סגל שהיה יכול להשתתף גם במונדיאל, עם ניימאר, הולק, מרסלו, אוסקר, תיאגו סילבה, לוקאס לימה, אלשנדרה פאטו ושחקנה החדש של סביליה, פאולו הנריקה גאנסו. אלה רק חלק מהשמות שנשלחו לבירת אנגליה במטרה לזכות בזהב ולהוריד את אותו קוף מהגב.

הכל הלך חלק מבחינת הברזילאים, שלגמר מול מקסיקו הם הגיעו כפייבוריטים ברורים. לצערם, זה היה היום שלל אוריבה פראלטה, החלוץ שקנה את עולמו והפך לאגדה במולדתו. צמד שלו (כולל כיבוש בדקה הראשונה), לעומת שער אחד של האלק רגע לפני סיום המשחק, סידרו למקסיקנים זכייה בזהב ותואר היסטורי על חשבונה של ברזיל, שתמשיך לסחוב את עול האולימפיאדה עד הקיץ הזה לפחות.

מקסיקו היא אומת הכדורגל השנייה בעולם (לאחר ברזיל), עם יותר מ-120 מיליון "חולים" שמתייחסים למשחק ביראת קודש כמעט כמו הנצרות עצמה. למרות זאת, היא לא מצליחה בזירה הבינלאומית. בכל מונדיאל, הטריקולור היא כנראה הנבחרת הכי מלהיבה בשלב הבתים, אך תמיד נכשלת בפתיחת שלבי הנוקאאוט. ישנו מחסום מנטלי שהמקסיקנים צריכים לעבור, כי מבחינת כישרון, הם לא נופלים מנבחרות אחרות. סוג של אנגליה, רק בלי יחסי הציבור המטורפים.

בגילאים צעירים מקסיקו היא מעצמה: פעמיים אלופת העולם לנערים, נבחרות הנוער שלה מגיעות באופן כמעט קבוע לשלבים הגבוהים של הטורנירים הבינלאומיים. השיא כמובן הוא הזכייה בזהב בלונדון, בה מותר לשתף רק שלושה שחקנים מעל גיל 23 בסגל. זה כמובן לא מקרי: הכדורגל משמש מקלט בטוח מכל האלימות וקרטלי הסמים הסובבים את האזרחים. הממשל במקסיקו מעדיף שילדים ישחקו כדורגל ולא יפלו לעולם הפשע, לכן הוא מעביר תקציבים אדירים על מנת לפתח את הענף בגילאים האלו. קבוצות הליגה (שרובן עשירות ממילא), הביאו אנשי מקצוע מאירופה וארה"ב, וההתאחדות הקימה מערך ליגות תחרותי ברמה הארצית שמתחיל בגילאי 10.

לטורניר הנוכחי בריו, האלופה מגיעה עם ציפיות גבוהות, אבל אף אחד לא יתאכזב אם מקסיקו לא תזכה בזהב פעם נוספת. באופן רשמי, המטרה של ההתאחדות היא זכייה באחת המדליות, אבל גם הגעה לחצי הגמר ללא מדליית הארד תיחשב להישג טוב. היתרון היחסי של מקסיקו הוא שחלק נכבד מהסגל מורכב משחקני הרכב בקבוצות שלהם.

שלושת שחקני "החיזוק" מעל גיל 23 הם שוער הנבחרת הבוגרת, אלפרדו טאלאברה, כמו גם חורחה טורס נילו, המגן השמאלי, והגיבור מלונדון, פראלטה, ששב לסגל האולימפי פעם נוספת. האחרון הוא היחיד שהצהיר בפומבי שהוא רוצה לזכות בזהב על חשבונו של ניימאר בפעם השניה ברציפות. שחקנה של קלוב אמריקה הבקיע בעונה שעברה 21 שערים ב -40 משחקים. הוא ההעברה היקרה בתולדות הכדורגל המקסיקני לאחר ששולמו לסנטוס לגונה 10.5 מיליון יורו תמורתו וישמש כקפטן בריו. סיפור משעשע סביבו הוא כינויו "הרמוסו" (חתיך): אחד משדרני הטלוויזיה המקסיקנים קרא לו בעבר "הוריבלה" (אסון) פארלטה ולאחר שהבקיע שער יפהפה באותו משחק, השדרן קרא לו "הרמוסו". 

הכוכב הגדול של הסגל הוא החלוץ/שחקן כנף, הירבינג לוסאנו בן ה-20, שהוביל את פאצ'וקה לזכייה באליפות מקסיקו ושמו כבר נקשר למגוון רחב מאוד של מועדונים באירופה, ביניהם מנצ'סטר יונייטד. הוא הבקיע 12 שערים ב-40 משחקים בליגה, בנוסף ל-9 בישולים. הוא הוביל במו רגליו את פאצ'וקה לזכייה באליפות מקסיקו: עיר לא גדולה במיוחד עם מועדון כדורגל שדוגל בטיפוח צעירים. בזכותו, הפכה לאחת הקבוצות שמושכות הכי הרבה צופים במהלך משחקי הליגה, גם באיצטדיון וגם ברייטינג הטלוויזיוני.

לוסאנו חגג 21 לפני כמה ימים וכבר נחשב שחקן נבחרת לגיטימי. אין הרבה סקאוטים שמגיעים למקסיקו לעקוב אחרי שחקנים (חוסר בדרכונים אירופאיים וליגה עשירה שמשאירה את הכוכבים מונעת הגירה רבה לאירופה), אבל במקרה של לוסאנו, סקאוטים מכל אירופה הגיעו לעקוב אחריו במיוחד. גם איינדהובן, פורטו, בנפיקה, ספורטינג ושאלקה אלו רק חלק מהקבוצות שעוקבות אחריו, מלבד השדים האדומים.

"צ'וקי" (כינויו של לוסאנו) כבר שיחק במדי הנבחרת הבוגרת בקופה אמריקה, אבל הוא לא היחיד שמגיע משורות האלופה המקסיקנית: גם רודולפו פיסארו (6 שערים ו-12 בישולים בפאצ'וקה בעונה האחרונה), אריק גוטיירס ו-ויקטור גוסמן (כולם מתחת לגיל 22, וכולם שחקני הרכב בשורות האלופה המקסיקנית) מרכיבים את חוליית הקישור של הנבחרת האולימפית. בהגנה כדאי לשים לבלם בן ה-19, ססאר מונטס, ששיתק באופן מוחלט את חלוצה של טיגרס, אנדרה-פייר ז'יניאק במהלך הפלייאוף בעונה שעברה ועזר למונטריי להדיח את היריבה העירונית בדרבי.

ז'יניאק, ששיחק עם צרפת ביורו האחרון, אמר על מונטס לאחר ההדחה של קבוצתו: "זה הבלם הכי טוב ששיחקתי מולו בקריירה שלי". ייתכן שהחלוץ הצרפתי הגזים במחמאות, אבל אין עוררין על כך שהמקסיקני הצעיר בלם מוכשר מאוד שכל עתידו לפניו. הוא השחקן הראשון שהבקיע שער באיצטדיון החדש של מונטריי, המועדון שהוא משחק בו. זה קרה במשחק חנוכת האיצטדיון מול בנפיקה ליסבון. בתחילת העונה האחרונה, הוא ביצע כמה טעויות שהובילו לשערים, בסופה כבר היה הבלם השני בליגה במספר התיקולים המוצלחים בממוצע.

ברזיל היא ללא ספק המועמדת הראשית לזכייה בטורניר הביתי, והיא אפילו "הקריבה" את הקופה אמריקה בשביל שניימאר יוכל להגיע מוכן לאחר מנוחה. גם נבחרות "אקזוטיות" כמו פיג'י ועיראק ימשכו את תשומת הלב עקב השתתפותן בטורניר, בתקווה שיעשו כמעשה איסלנד ביורו ויגנבו את ההצגה. מי ששוב עוברת מתחת לרדאר היא מקסיקו, בדיוק כמו בלונדון. זוכרים מה קרה שם?