פירוק לגורמים: על דרבי במעמד צד אחד בלבד

הדרבי ה-150 של תל אביב נערך אמש (ראשון) ועל הנייר הוא מאוד שקול. 50 נצחונות למכבי, 46 להפועל ו-54 מפגשים שהסתיימו בתיקו, אבל פערים כל כך גדולים כמו שראיתי אתמול בין שתי הקבוצות לא זכורים לי בשום דרבי. לפני המשחק כולם ידעו שמכבי פייבוריטית, אבל חילוף המאמנים והקלישאה שלדרבי חוקים משלו נתנו את התחושה שאולי נראה משחק שקול.

בשנים האחרונות מכבי טובה בהרבה מהפועל, אבל במשחקי הדרבי הפועל הצליחה פעמים רבות להוות יריב ראוי והתעלתה. גיא לוזון, במשחקו הראשון על הקווים, שינה את מערך הקבוצה מ-4-5-1 ל-4-4-2 קלאסי והחליף ארבעה שחקני הרכב מהמשחק מול קרית שמונה, בו הפועל ת"א הציגה את עשר הדקות הכי טובות שלה בשנה וחצי האחרונות.

למרות השינויים והניסיון ליצור משהו אחר, מהדקה הראשונה אפשר היה לראות מי הגיעה מלאת ביטחון ומי חסרת ביטחון כלל. מכבי שיחקה 4-3-3 מאוד מאוזן, כששני הקיצוניים משלימים אחד את השני - סקאריונה ששיחק בצד ימין ביצע המון כניסות למרכז המגרש והשתתף בהנעת הכדור, בניגוד לטל בן חיים, ששיחק בכנף שמאל עם רגל על הקו והמתין לאחד על אחד האדיר שלו.

גם במרכז המגרש של מכבי היה איזון נהדר, בין נוסא איגיבור להאריס מדוניאנין. איגיבור ביצע את הכניסות לעומק ומדוניאנין בא לקבל את הכדור לרגל ולבנות את המשחק יחד עם גל אלברמן, שקיבל שמירה צמודה מדולי מנגה. במחצית הראשונה הפועל עוד עמדה די טוב על המגרש, למרות שליטה ברורה של מכבי בהחזקת הכדור.

שיטת המשחק של לוזון עבדה לא רע - מלבד השער המוקדם, שהגיע מטעות קשה של גל שיש, מכבי לא בעטה למסגרת למרות השליטה. שיטת המשחק של מכבי הייתה להזיז את הכדור עד שמצליחים לבודד את טל בן חיים מול אוראל דגני, דבר שגרם לכיבוש השער הראשון אחרי דאבל פס נהדר עם איגיבור.

למחצית השנייה הפועל עלתה במטרה לעשות לחץ גבוה, דבר שעבד לא רע בדיוק חמש דקות, עד ההחמצה הגדולה של מנגה. ברגע שעושים לחץ גבוה צריך לקחת בחשבון שאתה הרבה יותר חשוף בהגנה. כבר בדקות הראשונות של המחצית ראינו משחק מעבר מהיר משני הצדדים, דבר שבאופן טבעי נתן יתרון גדול למכבי המוכשרת יותר.

הגול השני של מכבי והראשון של בן חיים גמר את המשחק והוסיף עוד יותר ביטחון לצהובים, שנמצאים בכושר פנטסטי. עד סוף המשחק הייתה קבוצה אחת על המגרש, שנתנה את אחת ההצגות הגדולות שראינו במשחקי דרבי.

טל בן חיים היה אתמול המצטיין, בלט מעל כולם ולא בפעם הראשונה העונה. החלוץ נמצא בכושר הטוב שלו בקריירה. רמת הכישרון שלו עצומה והיכולת שלו לבודד את עצמו מול המגן היא מהטובות בעולם. עד כדי כך הוא טוב בכנף, כשגם אם המגן יודע מה הוא הולך לעשות, הוא לא יכול למנוע זאת בגלל הצעד הראשון הכל כך מהיר שלו.

לבן חיים יש 63 שערי ליגה והוא מצטרף למועדון מאה הכובשים הגדולים בהיסטוריה של הליגה ביחד עם מיכאל זנדברג. אך עוד דבר ששווה לשים לב אליו לגבי בן חיים: בשלוש העונות האחרונות הוא ספג 25 כרטיסים צהובים. חבל ששחקן כל כך מוכשר יכול להרוס הכל בשנייה של חוסר ריכוז ולהשאיר את הקבוצה בלעדיו במשחקים חשובים. מכבי צריכה לחשוב על עונש חינוכי בפעם הבאה שהוא מקבל צהוב על דיבורים מיותרים עם השופט או עם שחקן יריב.

לגיא לוזון יש הרבה עבודה, שלא יחשבו שם שנגד אשקלון הם ישיגו את בקלות הניצחון הראשון, כי כמו שהם נראו אתמול יהיה להם מאוד קשה. ליבי ליבי עם האוהדים הבאמת מסכנים שתומכים ברגעים לא קלים. לסיכום, שוב זכינו לערב קסום ומיוחד של הכדורגל הישראלי ובהצלחה לנציגות שלנו באירופה ביום חמישי.