ילד עצור

זו העונה השלישית שבה הפועל חיפה שרויה תחת לחץ תמידי. זה לא שלפני כן הכל היה זוהר בקריית חיים, אבל כבר שנתיים ברציפות שהאדומים מהכרמל לא זכו להשתתף במשחק ליגה שעונה להגדרה: "לפרוטוקול בלבד". בזמן שהאוהדים, לפחות אלו שעוד לא עברו לקבוצת האוהדים, שומעים את הבעלים יואב כץ מצהיר על מקומות 1-6, אך המציאות שולחת אותם לחודשי הקיץ עם תחושת סיפוק עגומה של עוד מסע הישרדות שהושלם בשיניים. בעונה שעברה החליטה אלילת המזל לשלוח אליהם את מקסים פלקושצ'נקו, ילד מוכשר שעלה ממחלקת הנוער ובמו רגליו השאיר את קבוצתו בליגת העל.

• ב-16:00: הפועל ק"ש מול הפועל חיפה במחזור ה-12 של ליגת העל 

רצף של שלושה שערים מול מכבי נתניה, הפועל עכו והפועל תל אביב, במשחקים הכי קריטיים של הפועל חיפה בעונה שעברה, גרמו ליעקב שחר ולמיץ' גולדהאר להתחיל לפזול לכיוונו של הקשר המוכשר. אלא שמאז, פלקושצ'נקו לא מצליח לשחזר את היכולת ומסיבה שאינה כל כך ברורה, הוא גם לא מקבל יותר מדי קרדיט כדי לעשות את זה. אז מה גרם לילד הפלא של האוהדים האדומים בסמי עופר להפוך לעוד יהלום שמתקשה למצוא ליטוש במערכת של יואב כץ?

פלקושצ'נקו נטל חלק בכל אחד עשר המשחקים של הפועל חיפה העונה בליגת העל. בשמונה מתוכם הוא פתח בהרכב ובשלושה עלה מהספסל, כשפעם אחת נכנס כמחליף וכבש שער שסידר ניצחון 0:1 על בני יהודה. עוד נתון מעניין אודות הקשר הצעיר, הוא שהקבוצה של אלי כהן הצליחה לכבוש 13 מתוך 15 שערי הזכות שלה כשהוא היה על המגרש, בעוד רק פעמיים כאשר הוא לא. ובכל זאת, כנראה שאת הצוות המקצועי בקריית חיים זה לא כל כך מטריד.

ומה בעונה שעברה? את ההופעה השנייה שלו בבוגרים ערך פלקושצ'נקו ב-2:3 על הפועל עכו במחזור ה-29. מאותן 90 דקות, בהן כבש שער ניצחון מרהיב, הוא פתח בכל ארבעת קרבות ההישרדות של האדומים מהכרמל, מצא את הרשת פעמיים נוספות והיה על המגרש בכל עשרת השערים אותם הם כבשו עד שהתצליחו להישאר בליגה במחזור האחרון. כלומר, פלקושצ'נקו סיפק ממוצע של שני שערים למשחק שלם שלו על כר הדשא, בזמן שהפועל חיפה רשמה ממוצע של קצת יותר משער למשחק באותה עונה (38 כיבושים ב-33 מחזורים).

יש כמו בבית
למרות שעדיין אינו "קרע זוג נעליים" בקבוצה הבוגרת, ביחס למקום שבו הוא נמצא ולקצב צבירת הנקודות של הפועל חיפה בשנה האחרונה, המספרים של פלקושצ'נקו מוכיחים שבאמת יש לו משהו ברגליים, ולכן החיזורים מצדן של קבוצות אחרות מובנים בהחלט. ובכל זאת, למרות הכישרון העצום, ישנן כמה מקלות שננעצו ועדיין ננעצים בגלגלים של הילד מקריית אתא.

הופעת הבכורה של פלקושצ'נקו בקבוצה הבוגרת הייתה עוד בפברואר 2015 כשהיה בן 19, מאמן הפועל חיפה אז היה טל בנין שכבר ידע מה יש למועדון בידיים, אך הבין שהקשר צריך להשתפשף עוד קצת בקבוצת הנוער: "מקסים בלט לאורך השנים ביכולת שלו להשתמש בבעיטה העוצמתית ובראיית המשחק הרחבה שלו. רציתי מאוד לשלב אותו, אך הוא לא הצליח לשכנע מספיק". בנין מספר על הסיטואציה העצובה שנקלע אליה ביום שאחרי העלייה הראשונה של מקסים לכר הדשא בסמי עופר: "הוא הגיע לאימון ושמתי לב שהנעליים שלו קרועות וסיפר שהמועדון לא מספק לו חדשות ולכן מיהרתי וקניתי לו בעצמי".

מקסים מספר שעלה לארץ מאוקראינה בגיל 3 וגדל למציאות כלכלית לא פשוטה: "ברגע שקיבלתי רישיון נהיגה התחלתי לעבוד כשליח פיצה, הייתי עובד בלילות ובא לאימון בבקרים, כשרוב המשכורת שלי מהפועל מוקדשת לעזרה בבית". חשוב לציין שפלקושצ'נקו, שהרוויח עד לא מזמן משכורת חייל, הצליח להשיג בסופו של דבר את השדרוג כשהחל לשחק באופן קבוע בבוגרים. למרות זאת, הסיטואציה בה אורח חייו הספורטיביים של שחקן בעל פוטנציאל עצום נפגע בעקבות שכר שבמילא זעום מלכתכילה, הייתה יכולה להימנע עם התערבות מהצד ההנהלה.

פצעי בגרות
מלבד החיים האישיים, פלקושצ'נקו מתקשה להשתלב בטקטיקה ובאלמנטים החדשים שנדרשים ממנו בקבוצה בוגרת. "את הדרך שלו הוא דווקא כן התחיל בתפקיד שהוא משחק בו היום", מספר בנין, "בנוער ובנערים הוא התבלט ביכולת שלו לבוא מהקישור האחורי, לבעוט ממרחקים עצומים ולסדר מצבים לחלוצים, אלא שפתאום בקבוצה בוגרת הכל נראה שונה. ברגע שהוצמדה לו תווית של מנהיג, הוא גם צריך להוכיח את זה. מקסים עדיין צעיר, צריך לתת לו את הזמן ולהיות סבלניים. ייתכן שכל המעמסה שנפלה לו על הכתפיים גרמה לו לסוג של סחרחורת והביאה אותו למקום לא טוב".

אם בליגות הנערים והנוער הוא היה מקבל מרחב פעולה גדול, בליגת העל פלקושצ'נקו עדיין מתקשה למצות את עצמו בצורה מקסימלית. מלבד חנן ממן, אין להפועל חיפה שחקנים יצירתיים נוספים וכל המעמסה נופלת על שניהם. "בגלל מכת הפציעות שפקדה את הפועל חיפה, אלי כהן לא מצליח למצות עדיין את הפוטנציאל של מקסים", מספר המאמן ניר קלינגר שהכיר את הקשר עוד כשהיה בנערים, "לפעמים חוסר האגרסיביות של פלקושצ'נקו גורמת לו לזוז לכנף והוא מאבד את עצמו". כלומר, הסיבה המקצועית והברורה לעין היא חוסר המיצוי שלו במערך של האדומים, שסיפק להם עד כה לא פחות משישה הפסדי ליגה, יותר מכל קבוצה אחרת.

אז יכולת מקצועית יש וגם מספרים, ביחס לקבוצה שבה הוא משחק, יש. היחס המזלזל שקיבל וחוסר מיצוי הפוטנציאל על המגרש מקשים מאוד על מקסים, אך קשה שלא להוציא מהמשוואה את גם את דרכי הפעולה של הפועל חיפה בכל הנוגע לשחקני בית. "השאיפה היא שיעזוב למכבי חיפה או מכבי תל אביב", התייחס לאחרונה סוכנו של פלקושצ'נקו לעתידו. גם הוא כנראה יודע ש-4 השנים הנוספות עליהן מיוצגו חתום במועדון הן לא קיר, ושלא רחוק הרגע בו ירגיש, כמו שחקני נוער אחרים, שקצב הצמיחה שלהם דומה לשל כר הדשא הרעוע בקריית חיים ולכן עזבו את האדומים.

חוזה לך ברח
"לא שיחקתי מספיק בהפועל חיפה, אני אוהב את המועדון אבל אני מעדיף לא להתעסק בו", הודה אלי אלבז, שהגיע לנקודה בה החליט לעזוב את המקום בו גדל ולעבור בהשאלה להפועל כפר סבא, כמובן רק אחרי הליך בוררות מול יואב כץ. והחלוץ הוא לא היחיד שהיה צריך להילחם מול הבעלים מוושינגטון. אחרי שסיים תקופת השאלה בהפועל נצרת עילית, גם המגן הצעיר אורן ביטון, החליט לחמוק בקיץ האחרון מתחת לאף של כץ ומבלי ליידעו, לחתום בעירוני קריית שמונה.

אלבז וביטון נכנסו לרשימה ארוכה של שחקני נוער וביניהם גם "ילדי רובי", אלו שחונכו בימי רובי שפירא, זכו באליפות ליגת הנוער ומי יודע לאן היו מגיעים לו המצב בהפועל חיפה היה שונה. אושרי רואש "זוכה" למאבקי כוחות עם הצוות המקצועי ולא מקבל דקות משחק, כך גם הישאם כיוואן, חנן ממן ורן יצחק, שכבש רביעייה במשחק האליפות בעונת 06\2005 ומצא בית חם, אולי קצת באיחור, דווקא בהפועל כפר סבא. "הם הוליכו אותי שולל וסללו לי את הדרך החוצה מהקבוצה", אמר השוער ניב אנטמן, גם הוא חיכה להזדמנות שלו ולא פרץ אצל האדומים מהכרמל, שעלולים להדליק נורה אדומה אצל פלקושצ'נקו.

בינתיים, פלקושצ'נקו החליט להתעלם מהרחשים ולהישאר בהפועל חיפה, אך ייתכן וזו לא תהיה הפעולה שלו גם בחלון ההעברות שייפתח בקיץ ואולי אפילו לא בזה של ינואר. לילד המוכשר מהקריות יש את היכולת, הרצון והמוטיבציה אך לא מעט מהגורמים שמעכבים אותו כלל לא תלויים בו. "תמיד חשבתי שיהיה לי קשה להוכיח את עצמי, אתה חייב לעשות משהו כדי שיזכרו אותך ובשביל שתפרוץ", אמר פלקושצ'נקו בקיץ האחרון, אך כשהמקום בו גדלת כבר נתן לך את הכלים והניסיון, לטובה ולרעה, אולי הגיע הזמן לפרוש כנפיים ולעוף.