ידו בכל

דו"ח גלדסטון השבוע מתייחס למשחק הערב (שישי, 22:25, ישיר ב-SPORT5) במסגרת רבע גמר היורוקאפ, ובנוסף לתהליכים שמתרחישים בהפועל ירושלים ברמת המאקרו. התבוננות מקרוב בקבוצה מעיר הבירה ב-48 השעות האחרונות מדגימה דבר אחד ברור. יש שריף להפועל ירושלים, וקוראים לו סימונה פיאניג'אני. יודעים מה, בכל זאת אנחנו עוסקים במאמן איטלקי, אז נקרא לו 'המאפיוזו', אבל במובן החיובי של המילה, אם יש מובן כזה בכלל. כי סימונה פיאניג'אני הוא השליט הבלתי מעורער של כל מה שקורה בקבוצה.

כשהוא מדבר, כולם מקשיבים, כשהשחקנים רוצים לחזור למלון אחרי אימון הערב ביום חמישי, כולם מחכים בסבלנות עד שהוא יסיים לדבר בטלפון ורק אז מתקפלים. כן, כן. כולם יושבים וממתינים שהוא יסיים לדבר, ממש ככה. כשהוא מסיים הוא אומר 'יאללה, היינו פה', ואז כולם יוצאים מהאולם. השליטה של סימונה פיאניג'אני בקבוצה מגיעה ללא ספק מתוך הניסיון שלו. אולי מלבד אמארה סטודמאייר, שמכבד אותו כי הוא מכבד כל מאמן, יתר השחקנים מכירים אותו משנים עברו, יודעים מה הוא עשה ואת רשימת התארים שלו, ופשוט נותנים לו כבוד.

לפעמים, נדמה שהנוכחות שלו מספיקה. בזמן שהוא מקבל טיפול מערן הפיזיותרפיסט של הקבוצה בצד, הוא מסתכל בעניין לראות שהתרגילים מבוצעים כהלכה. אגב, גם מבחינת שופטים, ואנשים נוספים שנמצאים בשולי משחק הכדורסל כמו פונקציונרים שונים, פיאניג'אני נושא על גבו אליפויות וגביעים, הופעות בפיינל פורים של היורוליג ובאליפויות אירופה עם נבחרת איטליה, וכולם מכירים את הרקורד הזה. מסתבר שאין תחליף לדבר הזה.

כשאתה מועדון גדול, אתה לא יכול להרשות לעצמך בדרך כלל לתת למאמן צעיר 'להתגלח' על הקבוצה שלך. זה אמנם לא ערובה לכלום. פיאניג'אני יכול להיכשל, ומאמן חסר ניסיון גם יכול להצליח, אבל הסטטיסטיקה תמיד תלך עם הניסיון. הכל מתחיל משם, וכשהמאמן שעומד בראש המערכת הוא הדמות הנכונה, ניכר מאוד שכל העסק מוחזק נכון.

יפה לראות את מרחב הפעולה שפיאניג'אני נותן לעוזרים שלו. מרסלו ניקולה שיחק אצלו ועבד איתו, אבל נראה שדווקא מודי מאור הוא עוזר המאמן הראשון בקבוצה. הוא העביר את האימון המסכם ביום חמישי בערב, עבר על התרגילים ולמרות היותו מאמן צעיר מקבל המון ריספקט מכל שחקן ושחקן. במציאות ישראלית של זילזול, חוסר כבוד וקריאת תיגר על כל דבר, מרענן מאוד לראות דמות כמו מודי מאור שלא מבטלים אותה ונותנים לה את הספייס לצמוח, בדומה לתהליך החיובי שעבר מאור עוד בקיץ כסקאוט הנבחרת שקיבל הזדמנות ולקח אותה ב-2 ידיים מארז אדלשטיין.

ב-48 שעות שאני בסביבתה של הפועל ירושלים לא הצלחתי לראות את פיאניג'אני בלי המוס המפורסם על שיערו, ואפילו בטיסת הפנים לגראן קנאריה הוא הקפיד להיות עם משקפי שמש בתוך המטוס. סטייל איטלקי, כבר אמרנו. באימון הבוקר אחרי שיותם הלפרין עשה מתיחות לגב, הוא דיבר עם המאמן והחליף דעות. ממש סיעור מוחות. ככה זה שלאן שלא מסתכלים יש לא מעט ניסיון בקאדר הזה של הפועל ירושלים.

על פי גורמים בקבוצה בד"כ המאמן קשוח מאוד בנסיעות לחו"ל. אם השחקנים רעשניים מידי בארוחה במלון, הוא מעיר להם וכדומה. בנסיעה הזו, יש פיאניג'אני שונה. ואל תתבלבלו. אין דברים שקורים כיד המקרה אצל האיטלקי. זו החלטה. אמש, בארוחת הערב השחקנים צחקו וקצת השתוללו. המאמן לא עצר בעדם והפעם לא בחר להעיר. נראה שהוא מבין שיש משהו חיובי בהתפרקות הזו, ובמתח החיובי מאוד שמורגש בקרב הקבוצה.

לרוב באימונים מהסוג הזה, של קבוצה אורחת רגע לפני משחק חשוב, עולה סוגיית 'הריגול' וכך היה גם הפעם. אולם גראן קנאריה, כמו יתר האולמות בסדר הגודל הזה, מרושת במצלמות ובכולן דלקה הנורית האדומה המורה על 'הקלטה', ואפילו האימון נראה על אחד המוניטורים. במציאות של היום אין סודות והכל ידוע, אבל אם רוצים להכין התאמות כאלה ואחרות ולהוסיף אולי איזה תרגיל, זה אכן יכול להציק. המנכ"ל גיא הראל ואחד הבעלים איל חומסקי נראו מוטרדים מהעניין, אבל אין באמת מה לעשות בנידון.

סיפור נחמד בשולי הדברים הוא סיפורו של ד"ר יונתן מרצקי, הרופא שומר המסורת של הקבוצה, שכדי לא לחלל שבת ילך למגרש ברגל, כ-10 ק"מ מהמלון של הקבוצה וכך גם יחזור. מאחר ומדובר באדם בעל כושר גופני יוצא דופן שנהוג לרוץ להנאתו, ייתכן שאפילו ירוץ את המרחק. כדי לא לחלל את השבת הוא לא יישב על הספסל, אלא בחדר ההלבשה כדי לא לצפות במשחק. הוא גם לא יראה אותו כמובן במסכים. אם חלילה יזדקקו לו, יקראו לו מחדר ההלבשה והוא יעלה לפרקט, אבל כמובן שהוא מקווה שלא יהיה בכך צורך.

על פי הנתונים של גראן קנאריה, 7,000 כרטיסים נמכרו עד היום בבוקר לאולם שמכיל כ-9,800 מושבים. הערכה מדברת על 8000 צופים, כאשר אם תרצו לקחת חלק בחגיגה, תוכלו לעשות זאת במחיר שווה לכל כיס של 10 יורו בלבד. האדומים יביאו כ-30 אוהדים לאולם.

ועוד דבר מעניין במובן הפיננסי. הפועל ירושלים יודעת לייצר בעונה שכזו כ-26 מיליון שקלים. מאחר והתקציב עומד על כ-41 מיליון, הבעלים אורי אלון ואייל חומסקי מביאים מהבית 15 מיליון שקל. כמובן שאורי אלון מביא את רוב הכסף, אבל שימו לב איך מתחת לרדאר, כל אחד מהבעלים האלה מכניס את היד לכיס ומביא מיליונים לתפעול של עונה אחת בלבד. ללא ספק, ראוי לציון וגם די בשקט.