הפועל באר שבע מאוד אוהבת לשחק נגד בית"ר ירושלים. שמונה ניצחונות רצופים יש לאלופה על הצהובים-שחורים, 13 ללא הפסד וה-0:2 אתמול בטרנר הייתה עוד הוכחה לעוצמות של הקבוצה הזאת. האדומים ממשיכים להיות יציבים, להציג הגנה חזקה ולא לספוג. האליפות השניה ברציפות מתקרבת.
שתי הקבוצות פתחו במערך 4-3-3, אבל בניגוד לבאר שבע ששיחקה עם קשר אחורי אחד, שרון מימר הציב שניים - דן איינבינדר וקלאודמיר פריירה. ברבע השעה הראשונה הירושלמים עשו הרבה מאוד לחץ, אריק סאבו סגר את הבלמים יחד עם איתי שכטר, פריירה ואיינבינדר הוצבו על ג'ון אוגו ואובידיו הובאן וזה עבד לה טוב.
אחרי רבע שעה, בית"ר חזרה לעמדות הרגילות שלה, שיחקה בצורה מצוינת ובסך הכל ראינו משחק מאוד טקטי. במחצית הראשונה באר שבע מאוד התקשתה ומלבד הזדמנות אחת של בן שהר, היא לא הצליחה לייצר מצבים. למען האמת, גם המצב הזה הגיע רק אחרי טעות של חסוס רואדה ולא ממשחק מסודר של האדומים. דווקא הירושלמים היו מסוכנים יותר עם ההזדמנויות של עידן ורד, איתי שכטר ומרסל הייסטר.
במחצית השניה ברק בכר עשה את המהלך ששינה את המשחק - הכנסתו של מאור בוזגלו במקומו של הובאן. הפעולה הזאת, הקפיצה את מאור מליקסון, היצירתי למרכז במקומו של הרומני ומהחצי השני ראינו הרבה התקפות מעבר של ב"ש. למרות זאת, בית"ר קופחה כשארז פפיר לא שרק לפנדל על ההכשלה הברורה של מיחאי קורהוט על חן עזרא.
בכר. עשה שינוי מנצח (דני מרון)
ברדה. באר שבע בדרך לתואר (דני מרון)
מאותה שניה הייתה קבוצה אחת על המגרש. ההלחץ של האדומים עלה, והשער הגיע דווקא אחרי איבוד כדור של עזרא, שהיה אחד השחקנים הטובים על המגרש. אחרי הכיבוש של מהראן ראדי, המשחק התפתח בצורה דומה למה שראינו במפגש האחרון ביניהן. בית"ר נחשפה מאחורה, והאלופה הגיעה לעוד שני מצבים מצוינים.
לשחקני באר שבע היו הרבה שטחים פתוחים. אחרי השער השני מימר עוד ניסה לעשות חילוף טקטי ולהוציא את אריק סאבו, אבל הוא היה צריך לעשות את זה הרבה יותר מוקדם משום שהסלובקי היה חלש הרבה לפני. בסופו של דבר, גם השער השני לא איחר להגיע ואליניב ברדה סגר סיפור אחרי בישול מצוין של בוזגלו.
מבחינת השחקנים הבולטים, בבית"ר אפשר לציין את קלאודמיר וחן עזרא שהציגו יכולת מעולה. בבאר שבע היה זה ראדי ששוב הוכיח שהוא שחקן מאני טיים, משהו שהיה חסר לצהובים שחורים. גם בן ביטון, ג'ון אוגו וטוני וואקמה היו נהדרים כמו תמיד.
וכמובן שאי אפשר שלא להזכיר את הביתיות של טרנר. הדחיפה של הקהל היא משהו יוצא דופן בנוף הישראלי והוא ממש השחקן ה-12 של האדומים. עם 33 משחקים ללא הפסד ביתי, כולל שני ניצחונות על מכבי תל אביב העונה, הדרך לאליפות עוברת באיצטדיון הנוצץ.
בית"ר בדרך הנכונה (דני מרון)
ראדי. שחקן מאני טיים (דני מרון)
עם פער של שש נקודות ממכבי ת"א, וכשנותרו שישה משחקים, קשה לראות איך באר שבע תאבד את האליפות. למרות זאת, אלונה ברקת וברק בכר יצטרכו לחדש את הסגל לקראת העונה הבאה, כי הוא כולל הרבה ותיקים. אמנם יש להם יש הרבה מה לתרום, אבל הם צריכים את העזרה של דור ההמשך.
לבית"ר הייתה הזדמנות להגיע למקום השלישי, אבל פספסה את ההזדמנות לעשות זאת. אני חושב שבית"ר בכל זאת הוכיחה שהיא ראוי למקום השלישי. היא קבוצה מצוינת, ופשוט חסרה לה עוצמה בחלק הקדמי ועומק בספסל, יש לה בסיס טוב וזרים נהדרים שמשדרגים אותה. בית"ר צריכה עוצמות בחלק הקדמי, אם היא תשמור על הבסיס ותצרף עוד שחקנים היא בהחלט יכולה לאיים על מכבי ת"א וב"ש.
הדחיפה של הקהל בטרנר שוב עזרה (דני מרון)