"אני חושב שקיירי אירווינג הוא בחור סופר אינטלגנטי. הוא באמת חכם. הוא לא מקבל מספיק קרדיט על כך. אני חושב שהוא עבר תקופה לא פשוטה בכלל במועדון. הוא הבחירה הראשונה בדראפט מאז לברון, היו לו שלושה מאמנים שונים, החזרה של לברון ממיאמי ועכשיו השמועות על הטריידים ועל העזיבה של לברון. בזמן מסוים, כל אחד רוצה יציבות מסוימת".
על הציטוט הזה חתום ריצ'רד ג'פרסון, חברם של אירווינג וג'יימס בקליבלנד ואחד השחקנים הוותיקים והאינטליגנטים בליגה. אר.ג'יי הודה בפודקאסט שלו שהוא לא יודע אם הדיווחים על בקשת הטרייד של אירווינג נכונים, אבל ניסה להציג את הדברים מנקודת מבטו של רכז הקאבס.
מאז ומתמיד אירווינג עשה רושם של אחד השחקנים החינניים בליגה. מהצורה בה הוא משחק – כמובן סרטוני "Uncle Drew". לכן באיזשהו מקום, ההתפוצצות של השבוע האחרון מפתיעה ביותר. בעוד כתבים כמו סטיבן א. סמית' מתווכחים עם כל העולם על כך שהדיווחים על מערכת יחסים עצבנית ביותר בין לברון וקיירי נכונים, נדמה שבעיקר כולם (תקשורת ואוהדים) מחפשים בעיקר במה להתעסק.
גשם החחתמות והעסקאות היקרות בהיסטריה קצת נרגע, כרמלו אנתוני עדיין לא עזב את הניקס ויש עוד קצת פחות משלושה חודשים עד שיתחילו לכדרר שוב. בעולם בו אנחנו חיים החדשות והאירועים צריכים להיות 24/7, צריך לחפש כל הזמן ריגוש חדש.
יכול להיות שכל הסיפור הוא אמת לאמיתה. שאירווינג לא מסוגל לראות יותר את לברון, שג'יימס מוכן להגיע לעימות פיזי עם קיירי ודרכו של האיש שקלע את סל האליפות ב-2016 בקליבלנד קרובה לסיומה. אם זה המצב, בטח לרמה הנמוכה שהעניינים הדרדרו אליהם, נראה שאף אחד לא מרוויח מהמשולש ג'יימס-אירווינג-קאבלירס.
שבר ביחסים. לברון וקיירי (getty)
לפי הדיווחים, אירווינג נתן לקליבלנד כמה העדפות (מינסוטה, מיאמי, סן אנטוניו, ניו יורק), אבל בסופו של דבר, המילה האחרונה היא של הנהלת הקאבס שתחליט לאן לשלוח אותו. צריך לזכור שבמצב הנוכחי, הקאבס עדיין מועמדים להיות נציגי המזרח גם בגמר 2018. אם קיירי יעבור למערב, הוא יצטרך להתמודד לפחות בשנתיים הקרובות עם גולדן סטייט המפלצתית ואם יחליט להישאר במזרח, קיימת סבירות לא נמוכה שהוא יודח דווקא על ידי לברון וקליבלנד בפלייאוף, כשברקע אסור לשכוח גם את בוסטון המתחזקת.
לאחר שעבד קשה מאוד כדי לשנות את תדמית האיש הרע, שנוצרה לו במעבר לסאות' ביץ' ב-2010, לברון שוב מגלה לכולם שבסופו של יום הוא איש עסקים, שבראש מחשבותיו עומד הביזנס שנקרא לברון ג'יימס. שלוש שנים לאחר שחזר הביתה ושנה לאחר שהצהיר בפני כל העולם שהאליפות היא עבור העיר קליבלנד, הוא שוב עושה לאוהדי קבוצתו ותושבי אוהיו חיים קשים.
הדיווחים על מעבר למערב בקיץ הבא התחילו עוד לפני תחילת הקיץ הנוכחי, וערפלו את הדרך בה הקאבלירס הולכים בשנים הקרובות. זה גרם לחוסר יציבות במערכת, שכנראה בסופו של דבר גם הכניעה את קיירי והביאה ל-"דרמה" הנוכחית. מהרגע בו איבדו את תואר האליפות באמצע יוני, נדמה שכל המערכת בקאבס קצת קורסת.
הפיטורים המפוקפקים של הג'נרל מנג'ר דייויד גריפין, האיש שספג את מירב הביקורת על המהלכים הלא פופולריים של ההנהלה בשנים האחרונות ובראשם כמובן הפיטורים של דייויד בלאט במאזן 11:30, בכל זאת היה זה שבנה את הצוות המסייע ובסופו של דבר הביא תואר ראשון למועדון.
לא מוכן יותר להיות מספר 2. קיירי (getty)
אי אפשר לשנות את התדמית (getty)
העיתוי לפרידה מגריפין - ערב הדראפט (שהוא תמיד זמן טוב לעסקאות בלי קשר לדראפט עצמו) ופתיחת השוק החופשי – יחד עם החתימה המאוחרת של ה-GM החדש, קובי אלטמן (הצטרף רק השבוע), הביאו את המועדון למצב בו היא כמעט ולא רלוונטית בקיץ הנוכחי. כמובן שמצבו של לברון השפיע על זה, אבל נדמה שפשוט המערכת, בראשותו של הבעלים דן גילברט, פשוט לא מתפקדת.
בצד המקצועי, אי אפשר עדיין להסיק מסקנות מחתימתו של דרק רוז בקבוצה עד שעתידו של אירווינג לא ייקבע. על הנייר, החתמה של שחקן שקלע 18 נקודות למשחק בעונה שעברה ב-2.1 מיליון דולר היא תמיד טובה. אם העסקים היו כרגיל וקיירי היה ממשיך בוודאות בקבוצה, היה מדובר בבינגו. רוז היה יכול להיות שחקן שישי מצוין, עוד אופציה לשחקן שיכול ליצור נקודות בעצמו, מה שהיה חסר מאוד לקאבס בעונה שעברה בדקות בהן ג'יימס ואיירווינג לא שיחקו.
אם רוז יהיה בעצם התחליף לאירווינג בתפקיד הפוינט גארד הפותח, אין ספק שהתפוקה תרד. אין צורך להרחיב על מצבו הרפואי של רוז, ששיחק רק 64 משחקים בעונה שעברה. הציוות של ג'יימס ואירווינג היה קטלני לא מעט פעמים בזכות הקליעה הנהדרת של קיירי שידע לנצל את מה שלברון נתן לו, והיה איום ללא הכדור. המצב עם רוז הוא לא כזה, כשה-MVP ב-2011 קלע בכל העונה שעברה 13 שלשות ב-21 אחוזים. רוב היתרונות של רוז מגיעים לידי ביטוי כשהכדור אצלו ביד, מצב שגם לברון יצטרך להתאים את עצמו אליו.
בתחילת יוני פורסם שקיירי פנה בעבר לקובי ברייאנט במטרה לקבל עצות איך להימנע מריב עם לברון, כמו שהיה לקובי עם שאקיל אוניל בתחילת שנות ה-2000. דווקא אחרי שהשניים (לברון וקיירי) עברו את ההתחלה הקשה בעונת 2014/15 בדרך לשלושה גמרים רצופים, אין ספק שהיחסים הגיעו לנקודת רתיחה, גם אם אף אחד מהשניים לא התכוון לכך. בכל מקרה נדמה שמהסיפור הזה, שיורד לעיסוק בנושאים מאוד שטחיים, אף אחד לא יוצא טוב.
מה הלאה? (getty)