סיפור אמתי שלא קרה מעולם: בחור כבן 30 החל לאבד את השפיות עד שטען כי הוא עכבר ואף החל להתנהג ככזה. המצב היה כל כך חמור עד שהוחלט לאשפז אותו בכפיה. אחרי כחצי שנה של טיפולים ושיחות, הגיעו הרופאים למסקנה כי הבחור החלים והוא יכול לחזור לחיים רגילים. ואכן, הבחור השתחרר וחיי במשך תקופה ארוכה כאחד האדם. יום אחד הולך הבחור ברחוב, רואה חתול ומתחיל לברוח בפאניקה. בלית ברירה המשפחה מחזירה אותו לאבחון אצל רופאיו. "האם חזרת להיות עכבר?", שואל אותו הרופא. "לא", משיב הבחור", ממש לא. השתגעת? אני בן אדם!". "אז למה ברחת מהחתול?", ממשיך הרופא. "אני יודע שאני לא עכבר, אבל איך אני יכול לדעת שגם החתול יודע את זה?".
היום בערב תארח הפועל חיפה את היריבה העירונית לדרבי מרתק ומסקרן. דרבי קצת שונה ממה שהורגלנו לו בעשורים האחרונים. למעשה, אולי מאז עונת האליפות עם רובי שפירא ז"ל, האדומים לא הגיעו למפגש מול הירוקים כפייבוריטים ברורים, כמו היום. הטבלה, ובעיקר היכולת של הפועל מאידך ומכבי מצד שני, מצביעים על יתרון מקצועי ברור לחניכיו של ניר קלינגר על אלו של גיא לוזון.
מתחילת העונה מפגינה הפועל כדורגל משובח, מגלה אופי ושומרת על יציבות. היא עברה משוכות מאוד קשות בדרך למקום הראשון, וגם כשהריצה נעצרה מעט היא לא התפרקה. ההפך. היא חזרה מפיגורים ויצאה מבורות שעד לא מזמן קברו אותה. הקבוצה של יואב כץ עברה את מפגשי הצמרת מול הפועל ב"ש, בית"ר ירושלים ומכבי תל אביב מבלי להפסיד, ולמעט ההפסד לנתניה, בשאר המשחקים ניצחה. אם לא די בכך, ניצחון הלילה יחזיר אותה שוב לראשות הטבלה.
ויש לה את הכלים. חנן ממן נמצא בכושר מצוין, עדן בן בסט חזר ליהנות מכדורגל, פלקוצ'נקו מבסס את מעמדו בקישור, רוסלן ברסקי סוף סוף מגשים את הפוטנציאל והחלום ברמות הגבוהות ואלון תורג'מן מחורר רשתות. מעל כל זה עומד קלינגר, שהפך את הפועל חיפה ליחידה לוחמת וממושמעת, מאוד טקטית ומסודרת. לא תמיד מלהיבה, אבל מאוד יעילה. ממש כמו קלינגר השחקן בימיו הטובים.
לא קרה הרבה פעמים שהאדומים היו כה פייבוריטיים (יוסי שקל)
סיטואציה לא קלה. לוזון (דני מרון)
מנגד מכבי הגיעה לעונה הזו (כמעט כמדי עונה בעשור האחרון) עמוסת ציפיות, אבל בפועל שממה ושממון. משחק מפוזר, אנמי ומקרי, שחקני רכש בינוניים, יכולת ירודה של הישראלים ודמות מעוררת מחלוקת על הקווים, הביאו את האלפים ביציעים להתייאש. ובצדק. כבר שנים הם נוהרים אחרי הקבוצה לסמי עופר ושאר האצטדיונים בארץ עם אמונה ותקווה שהפעם זה יקרה, הפעם זה יתחבר, הפעם זה יתפוצץ, וחוזרים הביתה מתוסכלים.
למעשה, מה שנשאר ממכבי חיפה בעונות האחרונות זה השם. השם שמטעה את כולם. השם הגדול שעדיין מחזיק את הקהל הירוק וגורם לו לחשוב שזה עוד יכול לקרות. שמכבי יכולה לפרוץ בכל רגע נתון. ולו רק אותו, אלא גם את אנשי המקצוע, הפרשנים והעיתונאים, שנופלים שוב ושוב בפח הזה. יש לזה הסבר פסיכולוגי פשוט. בשל שנים ארוכות בצמרת, זלילת תארים ושליטה אבסולוטית בכדורגל הישראלי במשך שנים, אנחנו נוטים לייחס לה כוחות שאין לה. וכך, בדומה למכבי תל אביב של שנות ה-80, מכבי חיפה היא הקבוצה היחידה בארץ ש"מועמדת לאליפות", גם כשהיא חלק ממאבקי התחתית.
באופן פרדוקסלי, אותו שם יכול היום לנצח למכבי את הדרבי, ולא בזכות יכולת גדולה של הירוקים, אלא בגלל הצריבה העמוקה והצלקות שהם השאירו למארחת במשך שנים ארוכות. בקיצור, היום בערב מצפה לנו בעיקר משחק פסיכולוגי. כי כמו שהבנתם בפתיח, לפעמים לא חשוב מי ומה אתה באמת, אלא מה אתה חושב שאתה. ובחיפה, בעוד הירוקים עדיין מאמינים שהם ממשפחת החתולים, אחרי שנים ארוכות של חיים כעכברים האדומים מתחילים להבין שהם לא כאלה. הבעיה שזה תהליך, ועד שהם לא יהיו בטוחים שכל מי שרואה אותם לא חושב שהם עכברים, יהיה להם קשה לנצח בדרבי.
ולא, אל תיפלו שוב בפח, ניצחון ירוק לא ישנה מן הקצה אל הקצה את העונה של מכבי. הוא פשוט ישאיר את מאבק האליפות להפועל ב"ש ו... ב"ש.
יוביל את הפועל חיפה עד לתואר? קלינגר (יוסי שקל)