"אני מבין את בייל. אתה טוב ואז ברגע אחד אתה אפס"

זה נראה כאילו עברו יובלות, אבל השחקן האחרון שזכה בכדור הזהב לפני שליטת מסי-רונאלדו הוא קאקה. הסופרסטאר בעל פני התינוק והטיפול הנדיר בכדור זכה בהכל והוא לא שוכח את אותם רגעים. "גביע העולם ב-2002, ליגת האלופות ב-2007 וכדור הזהב - אלה הרגעים המאושרים בחיי", הוא מספר בראיון בלעדי לצוות ערוץ הספורט, ארבל עשת וחן לוינקרון, "כל תקופת המשחק שלי היתה והיא עדיין תקופה מאושרת".

• הראיון המלא הערב באולפן ליגת האלופות ב-5SPORT החל מ-21:00

קאקה, בן 35, היה שחקן עם הרבה קלאסה. ב-2002, כילד, הוא טעם את הזכייה החמישית (והאחרונה עד כה) של ברזיל במונדיאל, אמנם רק עם 25 דקות בשלב הבתים, אבל הוא רשום כחלק מאותה נבחרת נפלאה שזרחה ביפן. מיד לאחר מכן, הוא עזב לאירופה וחתם במילאן, שם הפך לסמל נערץ של הרוסונרי.

הוא היה בקריסה הגדולה של המילאנזים בגמר 2005 מול ליברפול, אך שנתיים לאחר מכן, באתונה, הניף את הגביע עם האזניים הגדולות מול אותה ליברפול. לאחר אותה זכייה וכדור הזהב, קאקה המשיך לעונה נוספת באיטליה, עזב לריאל מדריד ואז הקריירה של האיש המאמין גילתה גם את הצדדים הקשים שלה.

לאורך הראיון, קאקה מספר איך כמעט ולא היה כדורגלן בגלל תאונת בריכה, מדבר על האמונה העיוורת באל, המודעות למשמעות שמו, ההזדהות עם גארת' בייל והשמחה על כך מעברו של ניימאר לפאריס סן ז'רמן. "כולם תמיד שאלו למה קראו לי קאקה, אז שתדעו שהאשם בזה הוא אחי, כי כשהיינו ילדים הוא לא הצליח לבטא את השם שלי, ריקארדו, והוא קרא לי כל הזמן קאקה, קאקה, קאקה", מספר הברזילאי, "כן, אני יכול לדמיין לעצמי מה השם שלי אומר בעברית, כי כשהגעתי לאירופה, הייתי צריך להתמודד בחיוך עם המשמעות של הכינוי שלי לאירופיים. זה לא כזה נורא, אבל כן - אני יודע מה המשמעות גם בישראל".

בגיל 18 קפץ קאקה לבריכה רדודה, וכמעט ששבר את חוט השדרה, מה ששינה מבחינתו את תפיסת חייו. "כמעט ולא היתה לי קריירה של שחקן כדורגל", הוא נזכר, "התאונה בבריכה היתה מזל גדול מאוד בחיי. הייתי אמור להיות משותק בכל הגוף ללא יכול ללכת יותר על הרגליים, אבל למזלי כלום לא נפגע. זה היה ניסיון מצוין במפגש עם אלוהים. כל הקריירה שלי וכל הסיפורים שלי קשורים לאלוהים ומה שהוא נתן לי. לא היה לי סוד לאורך הקריירה, אלא אמונה – תמיד האמנתי שאני יכול לעשות דברים גדולים ממני, שלא חשבו שאוכל לעשות, שהיו מעבר לציפיות ממני".

כשעזב את מילאן, מי שהיה הכוכב הגדול של הרוסונרי הפך לשחקן היקר בעולם למשך חודש (עד שכריסטיאנו רונאלדו שבר את השיא) כשסילביו ברלוסקוני לא יכול היה לסרב לכסף הגדול שהציע פלורנטינו פרס בריאל מדריד. 69 מיליון יורו שילמו הבלאנקוס תמורת הקשר, אבל הרכש הנוצץ סבל מפציעות מרובות לצד רגעי קסם. 

"הלחץ בקבוצה כמו ריאל הוא ממש קשה", מספר קאקה, "אתה נמדד כל הזמן, העיניים רק עליך והקושי הוא גדול. שופטים אותך בכל משחק – התקשורת, האוהדים, לכל אחד יהיה מה לומר עליך. או ששיחקת טוב או שאתה כלום. אם אתה לא בתקופה טובה פתאום, אז אתה אפס בעיניהם".

לרבים מהאוהדים בברנבאו, מזכירה תקופת קאקה, אחד לאחד, את מה שקורה כעת עם גארת' בייל, שגם הוא הגיע לריאל כשחקן היקר בהיסטוריה באותו זמן (100 מיליון יורו), אבל לצד תארים ורגעים אדירים, סבל - ועדיין סובל - מפציעות מרובות. כמו הברזילאי, גם הוולשי סובל מהתסכול של האוהדים והלחץ של התקשורת.

"אני מבין לחלוטין את מה שעובר על בייל", אומר קאקה, "זה דומה מאוד למה שעבר עליי בריאל. זה היה ממש דומה. היו לי בעיות פיזיות בתקופה בריאל, הלחץ עליי היה עצום. הרגשתי את הלחץ מגיע מכל כיוון, מכל מקום בעולם. לא קל לבייל, אבל אני חושב שהוא כבר הוכיח לאוהדים ולתקשורת עד כמה הוא טוב, ושהוא שווה את כל הכסף ששולם עליו. שחקנים צריכים להתרגל ללחץ הזה בקבוצות גדולות, אם כי זה לא קל".

ומה עם השחקן שמחזיק כעת בטייטל של השחקן היקר בהיסטוריה? בניגוד לרבים, קאקה מרוצה מהמעבר של ניימאר לפ.ס.ז', עליו היא שילמה לברצלונה לא פחות מ-222 מיליון יורו. "כחבר של ניימאר, אני רק רוצה שהוא יהיה שמח, וכאוהד אני שמח שהוא החליט לעבור קבוצה, כי אני רוצה לראות אותו מוביל מועדון", אומר קאקה, "עכשיו מסי מוביל מועדון, רונאלדו מוביל מועדון וניימאר מוביל מועדון. שלושת השחקנים הגדולים בעולם כרגע מובילים קבוצה, ויהיה מרתק לראות מי מהם יילך עד הסוף בליגת האלופות ומי יהיה הכי טוב. יש יותר טוב מזה?".

קאקה העביר את השנים האחרונות באורלנדו סיטי והוא נהנה מהחיים בארצות הברית. "עדיין לא פרשתי סופית, אבל אם הייתי יכול לצייר מסלול של הקריירה שלי, הייתי מצרף לרזומה שלי כמה שנים בפרמייר-ליג", אומר הברזילאי.

ומה עם ביקור בישראל? "כאיש מאמין, הטיול הבא שלי יהיה לארץ הקודש, לישראל", מבטיח קאקה, "נתראה שם".