דייויד בלאט מגיע לאולימפיאקוס כשהיא בשפל. באופן יחסי כמובן – שנתיים ללא תואר מקומי, כולל הפסד בגמר הגביע העונה לא.א.ק אתונה ושני הפסדים רצופים בגמר הפלייאוף ליריבה העירונית השנואה, פנאתינייקוס.
אבל יש להניח שהסיבה האמיתית לשינוי על הקווים בפיראוס נעוצה באכזבה מעונת היורוליג החולפת. אולימפיאקוס אמנם סיימה את העונה הסדירה במקום השלישי, אבל הפסידה לז'לגיריס 3:1, למרות שיתרון הביתיות היה בידיה. זה הספיק לראשי הקבוצה כדי לומר תודה ליאניס ספארופולוס שאימן את הקבוצה ב-4 השנים האחרונות, ולהוביל לשינוי שהציב על הקווים את דייויד בלאט.
בכדורסל האירופי, בניגוד ל-NBA, כשמגיע מאמן חדש, בדרך כלל בונים יחד איתו סגל חדש, בטח בגזרת הזרים - באולימפיאקוס, לא פחות מתשעה שחקנים חתומים על חוזה עם אופציה לעונה הבאה, כולל 5 שחקנים בינלאומיים: בראיין רוברטס, קים טילי, ג'אמל מקלין, יאניס שטרלינקס וניקולה מילוטינוב, וכולם חיכו להגעתו של מאמן חדש ללמוד על עתידם.
השלד היווני, לעומת זאת, לא צפוי לספוג זעזועים - פרינטזיס, מאנצריס, אגרבניס ובוגריס מחזיקים בחוזה, כאשר בפיראוס כבר הצהירו שהמטרה היא להשאיר גם את ספאנוליס, פפאניקולאו ופפאפטרו. בחשבון פשוט: מדובר בשניים עשר שחקנים בכירים, שיכולים להגיע כנדוניה מתקופתו של ספארופולוס, אז השאלה העולה היא, כמה גדולה תהיה המהפכה של דייויד בתוך הסגל ובגזרת הרכש?
שילם את המחיר. סאפרופולוס (Getty)
ניתן לשער, במידה די גדולה של ביטחון, שמאמן במעמדו של בלאט הציב כמה תנאים ויעדים בנוגע לשחקנים החדשים שיצטרפו לאולימפיאקוס. כך לדוגמא, כבר עלה שמו של סקוטי ווילבקין, ששיתף פעולה עם בלאט בדארושפקה בשנתיים האחרונות, והפך לסחורה מבוקשת ביבשת אחרי קמפיין מרשים מאוד ביורוקאפ.
ובכלל, בלאט צריך לפגוע בול בשחקנים שיגיעו לאולימפיאקוס, בטח לאחר עונה שבה הגיעו שחקנים כמו הוליס תומפסון, בובי בראון וקייל ווילטייר, שכולם מחזיקים ברזומה מעניין עד מרשים, אך בפועל לא הצליחו לסחוב את היוונים למטרות שלהם.
בניגוד לשתי הקבוצות האחרונות אותן אימן באירופה - מכבי ת"א ודרושפאקה, אולימפיאקוס מקדשת את השחקן המקומי ומעניקה לו מקום של כבוד במועדון. הקבוצה מפיראוס בנויה קודם כל על שחקניה היוונים, בעוד החיזוק שמגיע מבחוץ, אמור להשלים את מה שכבר נמצא בבית.
ווילבקין יגיע עם בלאט לאולימפיאקוס? (Getty)
זה מוביל את בלאט לצומת נוסף במשרתו החדשה: איזה תפקיד מעניקים לספאנוליס? בתחילת עונת 2018/19 הגארד היווני יהיה בן 36 כשהעונה שעברה לא הייתה פשוטה עבורו. הוא פספס את החודשים הראשונים בגלל פציעה, ולמרות שברמה הסטטיסטית הצליח לייצר 14 נקודות ו-5.6 אסיסטים בממוצע למשחק, אפשר היה להרגיש את הירידה ביכולתו באספקטים מסויימים של המשחק, ביניהם היכולת שלו לנער מעליו שחקנים ולברוח לשלשות, והתנועה שהייתה מסימני ההיכר שלו, נחלשה באופן משמעותי.
גם הרגליים בהגנה הם כבר לא מה שהיו פעם, כך שלמרות חוכמת המשחק והניסיון, יכול להיות שצריך למצוא אופציה התקפית ראשונה חדשה בפיראוס. כואב וקשה ככל שזה יהיה.
כבר בעונה האחרונה היו אמורים שטרלינקס הלטבי ובראיין רוברטס האמריקני להתחיל ולתפוס מקום יותר משמעותי בניהול המשחק של אולימפיאקוס, אבל בפועל הניסוי לא צלח, ובסדרת ההצלבה מול ז'לגיריס, ספאנוליס היה האיש של היוונים עם קרוב ל-19 נקודות בממוצע ויותר מ-5 אסיסטים, אך מה כל זה שווה, בלי המקום בפיינל פור.
עוד נקודה חשובה קשורה לפן הכלכלי: אולימפיאקוס פותחת את העונה הזאת עם חיזוק בדמות חברת ההימורים BWIN כספונסרית שאמורה להזרים עשרה מיליון יורו בחמש השנים הקרובות, לא כולל בונוסים על זכייה בתארים. הקבוצה מפיראוס עדיין לא תצליח להגיע לגובה התקציבים של צסק"א מוסקבה ופנרבחצ'ה, אבל הסכום החדש שייכנס למועדון אמור לתת קצת יותר מרווח פעולה לבלאט בחיפוש אחר החיזוק האוליטמטיבי.
הגיל נותן אותותיו. ספאנוליס (Getty)
אז נגענו בצד המקצועי וגם בצד הפיננסי, אבל כמובן שאי אפשר לדבר על אולימפיאקוס בלי להזכיר את הקהל, הלחץ והציפיות - בטח ובטח כשעל הקווים עומד מאמן זר. בלאט יהיה המאמן הבינלאומי הראשון שמדריך את אולימפיאקוס מאז דושאן איבקוביץ', שהוביל את הקבוצה לזכייה ביורוליג בעונת 11/12.
הקהל הישראלי זוכר אולי את האקורדים הצורמים בהם הסתיימה הקדנציה הישראלית הקודמת באולימפיאקוס כשפיני גרשון פוטר לאחר עונה וחצי ללא תואר, וזאת לאחר שהקהל היווני הביע את מחאתו עם זריקת חפצים ובקבוקים לעברו, אחרי עוד הפסד במסגרת האירופית.
עם זאת, וגם זה אולי בניגוד למקובל לחשוב, באולימפיאקוס כמועדון יש סבלנות כלפי מאמנים, והעונה הראשונה היא כמעט בגדר טאבו. לאורך ההיסטוריה הארוכה של הקבוצה נהוג לתת למאמן לסיים את עונת הבכורה שלו, ורק אז לקבל החלטות.
בלאט מגיע עם חוזה לשנתיים, כמאמן בעל שם, כזה שמבחינת האוהדים וההנהלה, ראוי לאמן אימפריה כמו אולימפיאקוס, נוכח ההצלחות שלו כקבלן תארים כמעט בכל מועדון אירופי בו עבד. זה יעניק לו תקופת חסד ושקט ראשונית לחיזוק היסודות הקיימים, אך לאחר מכן, הציפיות ממנו ברורות – להחזיר את אולימפיאקוס לטופ של הכדורסל היווני, ולאחר מכן – לכבוש את היבשת כולה.