אם אתם קוראים את הכתבה הזו אז סביר להניח שאתם מכירים את World of Warcraft, או בקצרה, WOW. בעת שהופץ המשחק היה פורץ דרך ולמרות שהמשחק דורש תשלום חודשי של כ-45 ₪, הוא הגיע בשיאו ל-10 מיליון מנויים ברחבי העולם, שיא שאף משחק תפקידים מרובה משתתפים אחריו לא הגיע אליו. המשחק אינו חדש, הוא כאן כבר משנת 2004. מה שכן חדש היא חבילת ההרחבה השביעית שלו, Battle for Azeroth, או כמו שכולם קוראים לה BFA.
אז אם בחצי השני של העשור הקודם לא ניתקתם קשר עם הסביבה לטובת בילוי עד השעות הקטנות של הבוקר בהתמודדות עם בוסים ביחד עם הגילדה שלכם, נספר לכם מה הפסדתם. כמו כל משחק תפקידים מרובה משתתפים, אתם נכנסים לנעליה של דמות שאתם יוצרים מכף רגל ועד ראש ומתחילים מסע מובנה למחצה בעולם פנטזיה ענקי, מרהיב ויזואלית בסגנון טים ברטון. אך בניגוד למשחקים אחרים, WOW הצליח להשיג משהו מיוחד, "קהילה". המשחק היה בנוי בצורה שכמעט לא אפשרה לשחקנים בודדים להתמודד עם האתגרים שבו. דבר שאילץ את השחקנים לחבור ל"גילדות" וליצור חברויות שגרמו למחויבות של שחקנים להשקעה במשחק. זה עבד כל כך טוב שבזמנו הורים טענו שמדובר בהתמכרות.
כיום, עולם המשחק בדעיכה וזה מורגש. כמות השחקנים המנויים והפעילים ירדה וזה איננו סוד. למרות שהרחובות אינם עמוסים כפעם, עדיין ההמולה מורגשת. יש תחושה של מיצוי ולכן חברת Blizzard, המפיקה והמפיצה של המשחק מנסה בהרחבה הזו להחיות את אותה רוח מהעשור הקודם. לצורך כך, היא "מחזירה" קצת את חוויית המשחק לשורשים ונותנת דגש ליריבות בין שני המחנות שאליהם השחקנים יכולים להצטרף, ה-Horde, בראשו עומדת שורפת עצים ידועה (אתם תצטרכו לשחק במשחק כדי להבין) וה-Alliance שהנהגתו סובלת מהעדר מבוגר אחראי.
אם בהרחבות הקודמות שני המחנות הללו הגיעו למצב של שיתוף פעולה דה פקטו, כאן נוצר חיץ ברור עם טריטוריה מסומנת לכל מחנה וגבולות ברורים. המשחק מעודד כעת שחקנים להכריז על עצמם כמשתתפים בלחימה. דבר שמאפשר לשחקנים ממחנה יריב לתקוף אותם כל מקום בעולם, גם אם באותה העת הם עסוקים בלהוריד את החתול של ילדה קטנה מגג בניין בוער (נשבע לכם, יש את זה).
במקביל, עקב סגירה של מספר קווי עלילה בהרחבות קודמות, מתאפשר בהרחבה הזו לגשת לנרטיב של העולם מנקודת מבט חדשה, להציג דמויות מפתח חדשות אותם ניתן ללוות במסע האישי שלהם באזורים החדשים שההרחבה מציגה. על מנת לבצע זאת, הדמויות בעולם נעזרות בשחקן בביצוע משימות, חלקם יומיומיות וחלקן הרואיות, אין שינוי במכניקה של המשימות, כמו בהרחבות קודמות הם נעות על הספקטרום של הרוג X יצורים מסוג Y ועד אסוף Z חפצים.
במובן הזה המשחק לפעמים הופך למתיש. לאחר עשור וחצי, מגיע לשחקנים הוותיקים קצת יותר תחכום. שחקנים חדשים (אם ישנם, לא ראיתי כאלה) יכולים לבצע את המשימות האלה כל הדרך אל רמה 110, דבר שצפוי לדרוש חודשים של משחק ממילא. בהקשר הזה, ניתן לומר כי, ראוי כבר היה לזנוח את מערכת העלייה בשלבים. לאור העובדה שאין לה שום השפעה על חוויית המשתמש. ממילא העולם מתפתח דרך הסיפור ככל שהוא נגלה לעיני השחקן ללא קשר לרמה בה הוא נמצא.
מבחינה ויזואלית, המשחק נראה מעולה באזורים החדשים. כרגיל, האזורים מגוונים ונעים בין מדבריות רחבים, אזורים כפריים מוריקים, הרים, יערות אפלים. הבעיה העיקרית היא שכבר ראינו את כל זה. כמעט כל אזור חדש מזכיר אזורים אחרים שקיימים במשחק, לעיתים עד רמה שנראה כאילו לקחו את האזורים הישנים, סידרו את הגיאוגרפיה בצורה שונה ושמו בהם אויבים חדשים.
בשלושת ההרחבות האחרונות ישנו תהליך של התמקדות בסיפור המסגרת של המשחק, תהליך זה מגיע לשיא חדש בהרחבה הנוכחית. ההרחבה משופעת באירועים וסרטוני עלילה שנעדרו מההרחבות הישנות יותר. בעזרתם המשחק מציג לנו אירועים חשובים שמתרחשים במקביל לתהליך שהשחקן עובר ומסבירים לנו כיצד ומדוע העולם שמסביב משתנה.
הנקודה השלילית העיקרית נעוצה לא בהרחבה, אלא במשחק עצמו. כמעט כל מי שמשחק כיום, מחזיק ותק של למעלה מחמש שנות משחק. מטבע הדברים, בהעדר שחקנים חדשים, הגילדות, שסביבם התרכזה חווית המשחק, הולכות ומאבדות את מרכזיותם. בנוסף, המשחק כיום מכיל מנגנונים למציאת קבוצות אד-הוק על מנת להתמודד עם מבוכים או אתגרים. דבר שאף מחליש עוד יותר את הקהילה שהמשחק פעם ידע לייצר. התוצאה של מצב זה הינה חוויית משחק אישית מאוד וקצת מנוכרת. בהשוואה למה שהמשחק ידע להפיק בימי הגדולה שלו, המצב כיום מעציב את רוב האנשים שדיברתי איתם דרך המשחק.
כרגע, ההרחבה פרושה לפני השחקנים, אך לפי המסורת, התוכן המלא שלה יתגלה על פני החודשים הקרובים בשלבים. בשבועות הקרובים יפתחו בפני השחקנים מאפיינים מרכזיים של ההרחבה כגון חזיתות המלחמה ומבוך חדש לשחקנים המתקדמים. כך שיש עוד למה לצפות. בנוסף, יש מאפיין אחד מסקרן שהובטח שחקנים עוד ביוני השנה וטרם הוכרז מועד הופעתו והוא WOW Classic . על פי מה שפורסם ומשוער עד כה, הוא יאפשר לשחקנים לחזור לעולם המשחק כפי שהיה לפני עשור ויותר אך בגרפיקה עדכנית.
לסיכום
ההרחבה נשארת נאמנה לרעיונות ולסטנדרט הגבוה ש-Blizzard יודעת לספק לשחקנים. העולם שנפרש בהרחבה מרשים ויזואלית, בעל נרטיב משובח וקל להישאב אליו לשעות ארוכות. עם זאת, אין ספק שימיו הטובים של המשחק ואולי של הז'אנר כולו כבר עברו וספק אם בכוחה של הרחבה, טובה ככל שתהיה, לשנות זאת.
הטוב? סגנון המשחק המהוקצע, דגש חזק על סיפור, הסגנון הוויזואלי הייחודי, הנוסטלגיה.
הרע? אין חידוש מהותי מהרחבות קודמות, המשחק ירד מגדולתו וזה מורגש.