ארגנטינה חוזרת לכותרות ושוב מהסיבות הלא נכונות. כמה שחיכו לגמר הגדול בקופה ליברטדורס בין ריבר פלייט לבוקה ג'וניורס, כמה דיברו עליו, כמה ייחלו להראות לעולם ארגנטינה אחרת. אבל לא. לא הפעם. או ליתר דיוק, שוב פעם. החוליגנים הרסו את המשחק, הפוליטקאים ליבו את הבלאגן, העסקנים מהתאחדות הכדורגל הדרום אמריקאי המשיכו את הפארסה, ושחקני הקבוצות לא נשארו חייבים.
בשביל להבין מה קורה כאן, יש לחזור לשנת 2015, גומלין שמינית הגמר של הטורניר. בוקה מול ריבר. עם עליית השחקנים למחצית השנייה, אוהדי בוקה זרקו גז מדמיע למנהרה שהובילה את שחקני ריבר למגרש והמולה פרצה. צריבות בעיניים, הקאות ושחקני ריבר דרשו לרדת מהמגרש. המשחק לא חודש, האורחת זכתה בניצחון טכני, בוקה קיבלה עונש של סגירת הבומבונרה למספר משחקים ואוהדיה הבטיחו לנקום.
אתמול, שעת צהריים בארגנטינה, איצטדיון המונומנטל של ריבר כבר היה מלא כמה שעות טובות לפני המשחק, כשבחוץ עוד אלפים שמנסים להגיע ולהכנס. דיברו על למעלה מ-20,000 כרטיסים מזוייפים, אנשים עם כרטיס ביד נשארו בחוץ, כאלו ששילמו משכורות שלמות על מנת להיכנס.
האוטובוס של בוקה זכה בליווי משטרתי מלא בדרך לאצטדיון וכאשר הוא הגיע, אבנים, בקבוקים וכל הבא ליד נזרקו לעברו. המשטרה ריססה גז מדמיע על הפורעים, התמונות יצרו רושם שמדובר באזור מלחמה של ממש. שחקני בוקה נכנסו לאצטדיון, חלקם הראו סימני מכות וחתכים, חלק מרגישים בחילה וצריבות בעיניים. עד כאן, העובדות.
מאותו רגע החל מחול שדים שטרם הסתיים. שחקני בוקה הודיעו שהם אינם מוכנים לשחק, קפטן בוקה פאבלו פרס פונה באמבולנס לביה"ח, שם טופל בעינו שנפגעה מהאבנים. נשיאי הקבוצות התכנסו, אליהם הצטרף נשיא ההתאחדות הדרום אמריקאית, והחליטו שדוחים בשעה. אוהדי ריבר המשיכו לזרום למונומנטל. רצה המזל והוחלט שלא לאפשר לאוהדי הקבוצה האורחת להגיע, אלוהים יודע מה היה קורה אם אלפי אוהדי בוקה גם היו בסביבה.
שערי האיצטדיון נסגרו, המגרש התמלא וכבר נמצא באכלוס יתר. אלפי אוהדים תקועים עם כרטיס בחוץ, שוב מתחילים עימותים עם המשטרה, שמתחילה לעצור ולתחקר את ראשי החוליגנים. באצטדיון פושטת השמועה שהמשחק בוטל, אין קליטה סלולרית, המשפחות יודעות שיקיריהם באצטדיון או בדרך לשם ואין שום דרך לדבר איתם.
לבלאגן מצטרף גורם חדש - נשיא פיפ"א ג'אני אינפנטינו, שהגיע לצפות במשחק במיוחד ונכנס לפגישה עם הנשיאים. "חייבים לשחק", הכריז השווייצרי. כולם בהלם, נזכרים בגמר הסודאמריקנה 2012 (הגביע השני בחשיבותו בדרום אמריקה). שחקני טיגרה הארגנטינית לא יצאו למחצית השנייה בגלל שקיבלו מכות רצח מחברת השמירה הפרטית של סאן פאבלו בברזיל. שחקנים דיממו בחדר ההלבשה. מה הוחלט אז? ניצחון טכני לברזילאים. אף אחד בארגנטינה לא רצה תסריט כזה.
בסוף נכנס לחדר נשיא ההתאחדות הארגנטינית צ'יקי טאפיה, אליו מצטרף הממונה על הביטחון בבואנוס איירס. כולם מכירים את כולם, כולם יצרו בריתות וקשרים מפוקפקים אלו עם אלו בעבר. לבוקה מערכת יחסים עכורה עם ההתאחדות הדרום האמריקאית, ואינפנטינו הזכיר לכולם שהוא נשיא פיפ"א.
הפן הפוליטי
בזמן ששחקני בוקה והצוות המקצועי נדרשו להתכונן למשחק, בחדר נפרד באצטדיון ישבו נשיאי הקבוצות. כל הדם הרע שיש בין המועדונים קם לתחייה, זה לא מסתכם רק בפן הספורטיבי. מסכן אינפנטינו, הוא לא יודע לאן הגיע.
מאיפה מתחילים? נשיא בוקה דניאל אנג'ליצ'י נחשב מקורב לטאפיה וזה שהריץ אותו לנשיאות ההתאחדות הארגנטינאית, ורבות דובר על ההנחות הבלתי נסבלות שבוקה מקבלת במסדרונות ההתאחדות. ברגע שטאפיה נכנס לחדר, האמון שמשהו נקי ייצא מפיו הסתיים.
בסיבוב הקודם, גז הפלפל במגרשה של בוקה הסתיים בניצחון טכני של ריבר. זה התסריט היחידי שרץ עכשיו במוחם של הכחולים זהובים.
והפוליטיקאים? גם הם מערבבים ובוחשים בקלחת. הרי הם אלו שהריצו את נציגיהם, הנשיא טאפיה וסגנו מוג'נו, להתאחדות. שניהם מגיעים מאיגוד העובדים ונהגי המשאיות - האיגודים החזקים בארגנטינה והם לא יוותרו על ההזדמנות לשים מקלות בגלגלים. מישהו בכלל זוכר שבימים אלה בדיוק כנס ה-G8 אמור להתקיים בארגנטינה ונשיאי העולם המפותח בדרך לשם? אם לא מצליחים לאבטח משחק, איך יצליחו לאבטח את השיירה של דונאלד טראמפ אנגלה מרקל ודומיהם?
נשיא ארגנטינה? מאוריסיו מקרי בכלל רצה לשחק את המשחק עם קהל אורח והבטיח לשמור דרך שרת בטחון הפנים על הסדר. מה הוא אומר כעת? שום דבר. שקט מוחלט מצד שולחן הממשלה.
בארגנטינה אין סינון. למיקרופון ניגש כל מי שיש לו דיעה, בדרך כלל היא תהיה נוקבת ותוקפת את הממשלה, ההתאחדות והעומדים בראשה. שישה ערוצי חדשות המשדרים בשידור חי 24/7, ויש הרבה זמן מסך למלא. ברקע, תמונות חוזרות ונשנות של האוטובוס של בוקה נרגם באבנים, של האוהדים של ריבר מתעמתים עם המשטרה. קרקע פורייה לכל העסקנים לתקוף ולטנף.
טאפיה. האינטרסים של הפוליטיקאים ליבו את הבלאגן (Amilcar Orfali, GETTY)
מה עושים?
המאמנים מתחילים להתראיין. "אי אפשר לשחק", אמר מאמן ריבר מרסלו גז'ארדו. "המשחק איבד ערך ספורטיבי". בחוץ עימותים מטורפים. בפנים, אוהדים שרוצים ללכת הביתה, פשוט לא יכולים. "יש משחק" - הוכרז באיצטדיון. "אין משחק" - זועקות הכותרות בכל תחנות הטלוויזיה. הרחוב גועש.
המשחק? פרט שולי. המשרד לביטחון פנים סגר את האצטדיון של ריבר והודיע שהוא לא מאושר לקיום הגמר. כלומר, אין אישור לקיים שם את המשחק בגלל בעיית אכלוס היתר, סגירת הדלתות והבלאגן בחוץ.
בסוף, ולאחר עמותים רבים ובהסכמת נשיאי שתי הקבוצות, המשחק בוטל ונדחה להיום. דלתות האיצטדיון נפתחו, אלו שהיו בחוץ כבר בדרך הביתה, עשרות עצורים, ונדליזם, מכוניות שבורות ופרוצות. משפחות שסוף סוף מצליחות לאתר את יקיריהם.
מה הלאה?
לכאורה המשחק נקבע להיום בשעה 17:00 שעון ארגנטינה ו-22:00 שעון ישראל. עד אז יישבו עסקני הכדורגל הארגנטינאי וינסו להציל את עורם וכיסם. המשחק, הקהל או האוהד שרכש כרטיס במיטב כספו לא מעניין אותם. לא חשוב להם השחקן שנפצע, זה שהגיעו נציגים מריאל מדריד על מנת לצפות בו וכל עתידו יכול להשתנות. על השולחן פוליטיקה ואינטרסים צרים".
בזמן שהטור הזה נכתב, בארגנטינה ישנים ומלקקים את הפצעים. בבוקה, יש כבר כאלו שהודיעו שאין בכוונתם לשחק וידרשו את הנקודות והגביע. יש כאלו שסיפרו שעשוי להתקיים משחק בדלתיים סגורות, או באצטדיון נייטרלי. המון ספקולציות נזרקות לאוויר.
בפן האישי, חבריי ומשפחתי שנכחו באצטדיון חוו טראומה שלא ישכחו, אבל יחזרו גם היום ללא היסוס. כזה הוא האוהד הארגנטינאי - חולה, חולה סופני, חולה כרוני, מכור, לא יכול לוותר ועל זה חוגגים עסקני הכדורגל: האהבה העיוורת, הכמיהה לעוד.
כשנקבע שגמר הליברטדורס יהיה בין ריבר לבוקה, אמרו בארגנטינה: "זו ההזדמנות שלנו להציג ולהראות לעולם את הצד היפה של הכדורגל שלנו". האמנם? בוקה מול ריבר הוא אחד המשחקים הגדולים בעולם, יריבות מטורפת, ומשחק שחייבים פעם אחת בחיים להשתתף בו, אבל המציאות המקומית, השחיתות והאנרכיה הולידו משחק עקר, אירוע שלא יישכח, כרגיל, מהסיבות הלא נכונות. ארגנטינה סרט מלחמה.
בסוף האוהד המכור נפגע (Demian Alday, GETTY)