אל תנסו את זה בבית: ההטבעות הכי גרועות

ההטבעה מקו העונשין של ג'ורדן, המופע של קרטר והריחופים של זאק לאבין – יש המון דאנקים מטורפים מתחרות ההטבעות של האולסטאר שנכנסו לנו טוב טוב לזיכרון וגרמו לנו לקום מהכיסא באמצע הלילה. יחד עם זאת, לתחרות ההטבעות (שכבר מזמן לא מה שהייתה) יש צד אפל וקודר. צד שאליו השחקנים לא רוצים להגיע, כזה שגורם להם להתחרט על הרגע שהסכימו להשתתף. שימו פופקורן במיקרו ושבו בכורסא – לפניכם דירוג 10 הדאנקים (והניסיונות) הגרועים בתולדות תחרות ההטבעות של האולסטאר.

מקום 10 – בשביל זה להקים את קובי? שאנון בראון (2010)

הגארד היה נחשב לקפיץ לא קטן בזמנו, והציפיות ממנו בתחרות ההטבעות היו גבוהות. אחרי הטבעה ראשונה יפה הוא הקים את מר קובי בראיינט מכסאו, על מנת שישתף איתו פעולה. בראון רץ לכיוון הסל וקיבל אלי אופ מבראיינט. הגארד התרומם גבוה, תפס את הכדור, ופשוט הטביע רגיל. הכי רגיל שאתם יכולים לדמיין. בשביל זה הקמת את הבלאק ממבה מהכיסא?

מקום 9 – מטביע, לא מטביע, לא מטביע. דווייט הווארד (2008)

לפני כל הפרשיות והנפילה המקצועית, דווייט הווארד היה שליט בצבע והפגין אתלטיות אדירה לצד גובה וכוח. הווארד המלא כריזמה הביא את חברו ג'מיר נלסון שיעזור לו, והאחרון הוציא טייפ ובעזרתו סימן הווארד נקודה שקרובה לקו העונשין. נלסון הוציא גלימה והרכיב להווארד את תחפושת הסופרמן שלו. הסנטר לקח תנופה, רץ עד הטייפ קפץ וקיבל מסירה מנלסון. הווארד עלה לגובה אדיר והטיח את הכדור בתוך הטבעת. רק מה, הוא לא היה אפילו קרוב לטבעת עצמה. הוא קיבל 50 על ידי השופטים, ובאמת שזה היה מהלך מרשים, אבל זו לא הייתה הטבעה. למרות זאת, סופרמן זכה בתואר הנכסף.

מקום 8 – האוברייטד הגדול בהיסטוריה. בלייק גריפין (2011)

נתחיל מלהגיד שזה הדאנק הכי אוברייטד אי פעם. אפשר להמשיך. הפורוורד הגיע לליגה עם ציפיות למכונת היילייטס אמיתית. הוא סיפק דאנקים משוגעים במשחקים ולכולם היה ברור שלא משנה מה יעשה בתחרות ההטבעות, הוא ינצח אותה. בסופו של דבר קיבלו את הדאנק הכי אוברייטד של תחרות ההטבעות אי פעם, כזה שכשמסתכלים לאחור לא מבינים איך מישהו התלהב. לבלייק היה את כל השואו - מכונית נכנסה לפרקט וחנתה מתחת לסל, להקת כנסייה נכנסה ושרה את "I Believe I Can Fly" הידוע והחשמל היה בשיאו. אבל הדאנק, מה עם הדאנק? בלייק רץ, קיבל מסירה מהסאן רוף מידיו של בארון דייויס וקפץ מעל...מכסה המנוע של המכונית, שהוא בערך שווה לגובה של שליש נייט רובינסון. מאכזב, מכעיס ומעפן - אבל היה דאנק, והייתה תחרות לא רעה, לכן הוא לא ממוקם גבוה יותר.

מקום 7 – זה לא פוטבול. כריס אנדרסן (2005)

בירדמן, שבשנים שקדמו שיחק בדנבר והיה מכונת דאנקים, הגיע להראות לקהל המקומי (שאירח את סוף שבוע האולסטאר) איך עושים את זה נכון. רק כנראה שהוא לא ידע איך עושים את זה נכון. בדאנק הראשון שלו חשב אנדרסן שהוא קווטרבק וניסה לזרוק לעצמו כדור כמעט מסוף המגרש ולתפוס אותו להטבעה כמעט מקו העונשין. הוא פישל פעם אחר פעם, אבל לא נכנע עד שהצליח. וכשהצליח זה גם נראה לא רע.

מקום 6 – נכשל בכימיה. כריס אנדרסן (2005)

היחיד שנכנס פעמיים לדירוג, ובצדק. בדאנק השני שלו באותה התחרות זה כבר נעשה מביך יותר, ולאו דווקא בגללו הפעם. משום מה אנדרסן בחר לקבל מסירה מג'יי אר סמית', שגם השתתף בתחרות בעצמו. בין אם לא רצה שיזכה והתכוון לחבל לו בתחרות, או שהוא סתם מוסר גרוע (האפשרות הסבירה), סמית' עשה עבודה נוראית. חוסר תיאום מוחלט בין השניים גרם לכך שרק בניסיון ה-6 שלו אנדרסן הצליח להטביע ואמר שלום לתחרות.

מקום 5 – לפחות אייברסון נהנה. לארי יוז (2000)

מי ששיחק 15 שנים בליגה, הגיע בעונתו השניה לתחרות ההטבעות. אחרי ניסיון כושל בדאנק הראשון, הגיע ניסיון הרבה יותר גרוע. יוז עמד הפוך על קו העונשין וניסה לזרוק את הכדור מתחת לרגליו, אל הלוח ובחזרה. בפעם הראשונה זה לא היה בכיוון בכלל, את הפעם השניה הוא לא תפס והאווירה התחילה להשתחרר באולם. מי שכמעט נחנק מצחוק, היה אלן אייברסון, חברו של יוז, ששמח לאיד. יוז ניסה עוד פעמיים וגם שם לא היה בכיוון, עד שניסה לסיים עם דאנק רגיל, שגם אותו החטיא.

מקום 4 – לינוי אשרם, מאחורייך. מייקל פינלי (1997)

השוטינג גארד, שזכור בעיקר מדאלאס, ניסה את מזלו במדיה בתחרות של 1997. אחרי שני דאנקים די סבירים פינלי הצליח לעלות לגמר רק כדי לגרום לכל האולם להקרע מצחוק. כנראה שאף אחד לא סיפר לשחקן שמותר להתכונן לתחרות, אחרת אין הסבר אחר. פינלי התמקם אחרי קשת השלוש וזרק לעצמו את הכדור. הוא רץ כמה צעדים ולפתח ביצע גלגלון (!) בצורה גרועה ביותר, המשיך לרוץ, רק כדי להחטיא את הדאנק. הוא אומנם קיבל 33, אבל צחק בדיוק כמו כולם כשהבין כמה גרוע זה היה.

מקום 3 – ברגיל. טים פרי (1993)

פרי היה שחקן די אלמוני ב-NBA, אבל כמו הרבה, רצה למצוא תהילה בתחרות ההטבעות. זה לא קרה. פרי הציג ככל הנראה את הדאנק הכי פחות יצירתי אי פעם שנעשה בתחרות ההטבעות. הפורוורד רץ בחוסר חשק לעבר הטבעת, קפץ והטביע את הדאנק הכי רגיל שאי פעם נוצר. ביוטיוב ניתן למצוא את ההטבעה תחת הכותרת The Lamest Dunk in Dunk Contest History - וזה כנראה מתאר הכי טוב את מה שקרה.

מקום 2 – רואה לך בעיניים. סדריק סבאלוס (1992), צ'ייס באדינגר (2012)

נתחיל עם הסמול פורוורד של פיניקס שבא עם טריק נחמד - דאנק עם כיסוי עיניים. נשמע מרשים לא? אם היה מכסה את העיניים זה באמת היה. סבאלוס שם את הסרט, אבל לפי הצעדים וההתנהלות שלו היה אפשר להבין שהוא רואה לאן הוא רץ. השחקן הצליח להטביע, אבל עם הרמאות הזאת, זה לא באמת היה מרשים. אגב, הוא זכה בתואר בסופו של דבר, מה שהפך את העניין למביך עוד יותר. ב-2012 באדינגר עשה מחווה לסאבלוס, וכיאה למחווה מדוייקת, גם הוא לגמרי ראה מתחת לכיסוי העיניים. במקרה שלו זה היה ברור גם לשדרנים, שצחקו לאורך כל הקטע. מי שניסה לעשות את זה באמת היה בארון דייויס, ששם את מגן הזיעה על העיניים ובאמת לא ראה כלום. איך אנחנו יודעים שהוא לא ראה? הוא פספס לגמרי את הטבעת.

מקום 1 – אחי, מה אתה עושה? דארל ארמסטרונג (1996)

הרכז שמתנשא לגובה 1.83 מ' רצה להוכיח כמה אתלטי הוא. בדאנק הראשון זה עבד, עם ריחוף לא רע, אבל שם זה נעצר.  ארמסטרונג החטיא ניסיון ראשון, שינה הטבעה וגם אותה החטיא, וכך 4 פעמים עם ניסיונות שונים ומביכים. בסופו של דבר השעון עמד להיגמר והוא לקח צ'אנס אחרון. זה הכל או כלום. עכשיו או לעולם. אין דרך חזרה. ארמסטרונג רץ מסוף המגרש וסיים ב..צעד וחצי, שנכנס לספרי ההיסטוריה.