אין ספק ששנת 2019 מחייכת לשגיא מוקי (עד 81 ק"ג). הוא השתתף בשלושה טורנירים בינלאומיים, בכולם עלה לגמר וקטף מדליות. בגראנד פרי תל אביב הקפיץ את הקהל עם מדליית הזהב, בגראנד סלאם היוקרתי בפריז זכה במדליית הכסף ובגראנד סלאם האחרון ברוסיה שוב עלה לראש הפודיום.
כשהוא עדיין מחזיק בתואר אלוף אירופה, וכשהוא מדורג במקום הראשון בדירוג האולימפי עושה רושם שמוקי התבסס לחלוטין במשקל החדש, אליו עבר אחרי המדחקים האולימפיים בריו.
"אחרי ריו 2016 לא ידעתי מה המצב שלי עם הגב", סיפר מוקי בפתיחת דבריו על חוסר הוודאות בעקבות הפציעה שעבר. "התחלתי לעבור תהליך שיקומי והעיקר היה לחזור לג'ודו. מאז שחזרתי ידעתי שלהיכנס למשקל של 81 ק"ג זה תהליך שייקח זמן כי בעצם עליתי מ-73 ק"ג. הייתי צריך להתחזק פיזית ולעלות במשקל וזה משהו שלוקח זמן. אני כל הזמן מרגיש שאני בעלייה מסוימת ונכון לעכשיו אני בשיא הכושר".
מוקי סיפר שדווקא הפציעה עזרה לו להגיע להישגים המרשימים לאחרונה: "חזרתי מהפציעה עם המון מוטיבציה וידעתי שברגע שאתגבר עליה, אחזור מחוזק ואני באמת נמצא בתקופה מאוד טובה. האימונים שלי טובים, האווירה טובה ואני בדרך הנכונה. לכל טורניר אני מגיע במטרה לנצח ובתוך תוכי אני מאמין שאני מסוגל לנצח כל יריב בקטגוריית המשקל שלי, כמו שקרה בגרנד סלאם בפריז. הרגשתי חד כל הדרך לגמר. לפריז הגעתי במצב גופני הרבה יותר טוב, ברוסיה פחות הבאתי את היכולות לידי ביטוי".
"לא ידעתי מה מצבי אחרי ריו"
כשנשאל על האכזבה באולימפיאדת ריו מוקי הודה: "לא הייתי במיטבי. נקעתי את האצבע לפני הגמר והגעתי למצב שאני בקושי מצליח לסגור את כף היד, הייתי צריך אותה לאחיזה. התחרתי בריו עם שתי פריצות דיסק, אבל הזכרתי לעצמי מה אני יכול לעשות ובתוך תוכי ידעתי שאני יכול לנצח".
"בינתיים אני בעלייה", הוסיף הג'ודוקא. "אני ממשיך להתאמן חזק ולא מוותר לעצמי גם כשאני יודע שאני מקום ראשון בעולם, שם הדברים נעשים רק יותר קשים כי כולם לומדים אותי ואם היה לי קל לזרוק יריבים בתחרויות, עכשיו זה הרבה יותר קשה. אני עובד על דברים חדשים כל הזמן ולא באמת יושב ומצפה שיהיה לי קל בתחרויות הבאות. אני יודע שיש לי עוד הרבה במה להשתפר".
על ההצלחה הגדולה של ענף הג'ודו והמדליות הרבות שהוא מרוויח: "אני חושב שכולנו מרימים אחד את השני. כשיש הצלחות כולם שואבים מן ההצלחות האלו ומתקדמים קדימה, אפשר לראות שגם הנבחרות הצעירות חוזרות עם הרבה מדליות. אני חושב שהג'ודו הישראלי מסומן בעולם כבר מזמן וזה משהו שלא היה לפני כן. באיגוד הג'ודו יש צוות רחב שעובד יפה, נותן שקט ותמיכה לספורטאים. יש שינוי בנבחרת. ב-2012 רק נכנסו מספר ספורטאים לאולימפיאדה וב-2016 כבר היו מועמדים לארד. לקראת 2020 יש לנו ספורטאי חזק בכל קטגוריית משקל ואני יכול רק לדמיין מה יהיה לנו ב-2024".
"מרגיש בשיא הכושר"