למרות שזה לא מפתיע והיה צפוי כבר יותר מחצי עונה מכבי תל אביב זכתה באליפות הגדולה בתולדות הליגה והמספרים המדהימים מדברים בעד עצמם: פער של 27 נקודות מהאלופה היוצאת, הפועל באר שבע, 28 נקודות ממכבי חיפה וכל זה בלי אף הפסד עד כה.
לא זוכר מתי היו דברים כאלה וגם אם יהיו כאלה שיגידו שהליגה נחלשה, זה לא גורע מכך שמכבי תל אביב בנתה קבוצה שתרוץ בלי שום תחרות עם סגל של שחקנים צעירים שעשו עונה נהדרת, כמו דן גלזר, יונתן כהן, רוסלן ברסקי, דור פרץ ושחק פיבן. כולם, בלי יוצא מן הכלל, עשו עונה מדהימה.
מי שנתן להם את הבמה ולדימיר איביץ', שעשה בית ספר לכל הליגה והתעלה על כל המאמנים הזרים שהיו פה. כנראה שהוא יזכה גם בגביע המדינה. כמאמן, אני דגלתי בכך שהרכב מנצח לא מחליפים ורבים הרימו גבה לגבי הרוטציות, אך הוא הוכיח את ההפך וצריך להצדיע לו על כך. גם במשחק נגד מכבי חיפה, עם הרבה שחקנים חסרים, כולל דור מיכה שהוא המוסר הטוב ביותר והיצירתי ביותר בכדורגל הישראלי, הם הראו עליונות ברורה.
איביץ'. עשה בית ספר לליגה (דני מרון)
ברגעים כאלה של שמחה אומנם קצת קשה להסתכל על מה מכבי תל אביב צריכה לשפר, אך גם אם תצרף שחקן או שניים, יהיה לה מאוד קשה להגיע לליגת האלופות. לא מחכים לה חיים קלים והפערים בין השחקן הישראלי לאירופי עדיין גדולים, וכדי למחוק אותם אני מאמין שהיא תצטרך לצרף יותר משחקן אחד.
הדבר הכי חשוב לפני הכל, הוא צירוף שוער בעל שיעור קומה בעקבות העזיבה הצפויה של פרדראג ראיקוביץ'. אני חושב שכדאי לצרף חלוץ מרכזי על חשבון איתי שכטר וארון שוינפלד, שעם כל הכבוד לשער האליפות, אין לו מקום בקבוצה. בנוסף, נחוץ פליימייקר שיצטרף להתקפה ויתכנן את המשחק של הקבוצה, וגם בלם טוב במקומו של ז'איר אמאדור לא יזיק.
ראיקוביץ'. לפני הכל, צריך למצוא לו מחליף (דני מרון)
וכמה מילים בנוגע לקבוצה שהפסידה הערב. קראתי השבוע שמרקו בלבול אמר שהוא לא ייתן למכבי תל אביב לחגוג על הגב של מכבי חיפה, אבל ראינו קבוצה שבאה להסתגר כדי להפסיד בכבוד או לסיים בתיקו. זה לא מתאים למכבי חיפה, שהייתה צריכה לבוא למשחק הזה במטרה להוכיח שהיא עדיין חיה ונושמת, אך הוכיחה את ההפך הגמור - שהיא קבוצה פחדנית עם מאמן פחדן.
איך אפשר לעלות לשחק עם שלושה בלמים לצד שני שחקני קו שלא מסוגלים לתמוך בהתקפה, כמו רז מאיר ורמי גרשון? איך ניקיטה רוקאביצה הוא החלוץ היחיד, כשמאחוריו גרזנים שלא יכולים לחבר מסירה או לאיים על השער. זאת לא מכבי חיפה, שמגיעה למשחק כזה בלי התקפה ולא גורמת לראיקוביץ' להתאמץ.
מוחמד עווד היה השחקן הכי טוב של מכבי חיפה עד הגעת בלבול, ומאז הוא מייבש אותו. ירדן שועה, ששולם עליו כסף והגיע ככוכב עתידי, כמעט לא משחק. אבל עובדה שאחרי ששניהם נכנסו, מכבי חיפה נראתה טוב יותר, ולפחות תקפה. למה החילופים הגיעו רק אחרי השער? איפה היוזמה?
מכבי חיפה הודחה מהגביע על ידי בני סכנין ונגד מכבי תל אביב היא נראתה כמו שנראתה ואותי זה מכעיס. ככה מכבי חיפה לא צריכה להיראות ככה, במיוחד עם כל ההיסטוריה. אולי בלבול התבלבל וחשב שהוא מאמן את סכנין?
בלבול. קבוצה פחדנית של מאמן פחדן (דני מרון)