סוזוקי ג'ימני החדש יקר לכם? קחו סוזוקי משומש עם שיפורים

כבר הבנתם שאנחנו מאוהבים בג'ימני החדש ופחות מתלהבים מכך שהוא יקר - עולה כמו קרוסאובר משפחתי מאובזר ומפנק. ככה זה ברכבי שטח אמיתיים – מכלולים מכניים, מעצם עלויות ייצורם הגבוהות יקרים משמעותית מגאדג'טים אלקטרוניים. אז מה עדיף? ג'יפ קטן חדש, בטיחותי, אמין ועם אחריות – או משומש שעבר אי אילו שדרוגים? הנושא הזה עלה בראשי לפני המבחן ולכן הצלחתי לפתות שלושה מתנדבים בעלי סוזוקי 4X4 ישנים יותר להצטרף ליום המבחן - הזדמנות מצויינת עבורם לטעום מהג'ימני החדש - ועבורי לנהוג בכלים הישנים יותר ולהתרשם מההבדלים. לכל מי שמתעניין, שלושת גיבורינו אינם מוצעים למכירה.

רוב הג'ימנים משנות הייצור האחרונות של הדור הקודם עדיין סטנדרטיים, או משופרים קלות בלבד ויש להם ערך נקוב במחירון של השמאי הלאומי. בסמוראים לעומת זאת, המצב שונה. כמקובל ברכבי שטח בגילם (21-35 שנה) רוב הכלים בשוק לעוסים לעייפה, אלה מביניהם שמתוחזקים היטב, כבר משופרים ברמה כזו או אחרת. מי יותר ומי פחות – אבל למצוא כלי במצבו המקורי עד העצם כפי שיצא מהמפעל, כנראה שיהיה קשה יותר מלעשות שלום במזרח התיכון.

סמוראי משופר כבר אינו כלי למתחילים וגם אין לו "מחירון". גם כלים שחוטים בני 30 ויותר נסחרים בסכום של חמש ספרות ומחיר השוק יכול להיות גמיש כמו מסטיק, בעיקר כלפי מעלה... האקזמפלרים הנדירים בעלי מרכב ובסיס גלגלים ארוך יקרים עוד יותר ועבור חובבי הפיק-אפים יש גם דגם של טנדר חד-קבינה קטן וחמוד ונדיר לא פחות, אבל לפני שמתלהבים ומתחילים לחפש אחד כזה, דעו לכם שהוא מיועד לדרדסים בלבד - יותר מ-170 ס"מ, פשוט לא יוכלו להידחק לתוכו....

ג'ימני החדש הוא לא סתם רכב שטח, אלא כלי מוכשר ורב-יכולות כבר במצבו הסטנדרטי מהחנות, לפני שיפורים. וכמו כל רכב שטח ראוי לשמו הוא צריך ואוהב ומתחנן לשיפורים. ואנחנו הג'יפאים, אנחנו אוהבים לשפר! אין לי צל של ספק שבקרוב מאוד שוק שדרוגי האפטרמרקט יתחיל להציע את כל הממתקים שאנחנו אוהבים גם עבור הג'ימני החדש – מה שיהפוך אותו למפלצת שטח של ממש.

אבל לפני שרצים לסדנאות השיפורים ומתחילים לפוצץ עשרות אלפי שקלים, חשוב לדעת כמה דברים: ככל שמשפרים את הרכב לטובת עבירות בשטח, כך הוא הופך לפחות מאוזן ויותר חד-מימדי ומתאים פחות לשימוש יומיומי בכביש. גם לחוק יש מה לומר בנושא הזה ומשרד התחבורה רודף את הג'יפאים כאחוז אמוק, כאילו נפתרו כל תחלואי התחבורה בישראל וג'יפים משופרים הם-הם הסכנה המיידית לשלום הציבור ולבטחון המדינה.

בישראל מותר להחליף צמיגי כביש מקוריים לצמיגי שטח, אבל אסור לשנות מידות צמיגים וקוד מהירות. אף אחד לא יחטט לכם בדיפרנציאלים ובתיבות ההעברה, אבל ערכות הגבהה הן עניין בעייתי – החוק מתיר תוספת גובה של 50 מ"מ בלבד, בקיט מתלים מאושר בלבד שהורכב ע"י מתקין מוסמך ונרשם ברשיון הרכב, על מנת שתוכלו לעבור מבחן רישוי שנתי (טסט). כידוע – רבים מותחים את הגבולות וחורגים מההגבלות הללו – ועושים זאת על אחריותם הבלעדית, עם כל מה שמשתמע מזה בהתנהגות הכביש, בזמן הטסט או במקרה שנעצרים לביקורות פתע על ידי ניידות הבדיקה של משרד התחבורה וגרוע יותר - במקרה של תאונה.

ג'ימני 2016 של רונן

הכלי הזה מייצג נאמן של שוק הג'ימנים החדשים יחסית בישראל. סטנדרטי לחלוטין, למעט שיפורים קלים בדמות צמיגים דו שימושיים (AT או "חצי-חצי") במידה המקורית, מיגוני גחון וערכת הגבהה 2 אינץ' (קפיצים ובולמים) חוקית ורשומה ברשיון מתוצרת EFS. 86 כ"ס המקוריים ממנוע 1.3 ליטר מוזרק וגיר ידני 5 מהירויות מספיקים כדי שירגיש נמרץ וחי, אבל לבטח לא מהיר במיוחד (רוב הכלים בישראל מצויידים בתיבה אוטומטית 4 מהירויות שגוזלת מהאורווה הצנועה ופוגמת בביצועים). 3 שנים בכביש ובשטח עדיין לא נתנו בו את אותותיהם והוא מעניק תחושה מוצקה ורעננה, למעט המצמד שכבר מרגיש שעבר משהו בחייו. ערכת ההגבהה לא הופכת אותו למפלצת עבירות, בכל זאת מדובר ב-5 ס"מ בלבד שעם הזמן יורדים קצת, אבל זה מספיק כדי להרחיק את הגחון מפגיעות בדיוק כפי הצורך בטיולים. במהירות נמוכה קפיצי הסליל שלEFS מרגישים נוקשים במקצת וכדי שהעסק יתחיל לעבוד טוב, צריך להגביר מהירות, אז הכל מסתדר. גם מהלך המתלים בסך הכל טוב יחסית, אם כי כמקובל בסוזוקים, אין כאן גמישות מרשימה כמו של כלים גדולים יותר בעלי סרנים חיים דוגמת רנגלרים או לנדרוברים וניפנופי גלגלים באוויר אינם נדירים.

בג'ימני של רונן הדיפרנציאלים מקוריים ו"פתוחים", ללא נעילות, הוא מסתמך על בקרת המשיכה המקורית שאינה יעילה במיוחד ובכמה נקודות של הצלבות עמוקות הוא התקשה במקצת, נדרשו בחירת קו התקדמות נכונה, יותר גז, יותר נחישות, קצת אבק והגמד דילג קדימה בקלילות. בשורה התחתונה: רכב שטח קטן צעיר יחסית, אמין, חסכוני ושימושי ביומיום ובסה"כ, בידיים הנכונות – גם מאוד עביר ופלטפורמה מצויינת לשדרוגים עתידיים נוספים. זו הבחירה ההגיונית.

סמוראי סגור 1996 של יונתן

הסמוראי הזה כבר בן 23 ומבלה כבר שנים ארוכות בידיו של יונתן שהוא טייל מושבע בג'יפים, באופניים וברגל וג'יפאי ותיק, שיודע להגדיר במדויק את הצרכים שלו מהרכב ושיפר אותו בצניעות לכדי חבילה מרשימה ומאוזנת מאוד וגם חוקית, שמבחוץ נראית סטנדרטית לחלוטין אבל כוללת את הנגיעות הנחוצות והנכונות בנקודות התורפה של הכלי.

בסמוראי של יונתן פועם מנוע סטנדרטי עד העצם – 1.3 ליטר מוזן קרבורטור, שחלק מ-64 הסוסים המקוריים שלו יצאו לגמלאות ולכן אין מה לצפות כאן לארנבת רמזורים... בכביש הוא סוחב, אבל מתנהל בקצב שלו ודורש סבלנות. גיר ידני בעל 5 מהירויות הוא הסטנדרט בסמוראים, אבל השדרוג מתחבא בתיבת ההעברה שלו – קיט הפחתה ליחס 4.16:1 שהופך כל זחילה איטית ונשלטת לעניין קליל. שים אותו בראשון Low, עזוב הכל ורק כוון את ההגה לאן שצריך. הוא כבר יזחל בעצמו על סל"ד סרק, יבלום את עצמו בקלות בשיפועים תלולים בלי לגעת בבלמים בכלל. כיף אמיתי! ההילוך הראשון-Low קצר ואיטי עד שכמעט ולא משתמשים בו – את רוב הטיפוסים התלולים הוא יזחל בקלות בשני-Low.

הסמוראי הזה הוא מהדגם בעל ארבעה קפיצי עלים וציפינו שיהיה נוקשה עד כאב, אבל זה לא כך. גם יונתן בחר בהגבהת מתלים חוקית מתוצרת EFS ויש לציין שציפיתי למהלך מתלים מרשים יותר, אבל רמת נוחות הנסיעה בשטח טובה ממה שציפיתי שתהיה. כמובן שחלק מהמחמאות מגיעות להפחתת לחץ האויר מצמיגי השטח המלא KM2 מתוצרת בי.אף.גודריץ' אבל בעיקר לשיפור המשמעותי ביותר לאיכות החיים על סיפונו של הסמוראי הזה: צמד מושבים קדמיים תרומת סיטרואן BX עתיקה – מדובר בכורסאות עמוקות, רכות, מחבקות ומפנקות בסגנון הצרפתי של פעם, שמשדרגות את חווית הנהיגה בסמוראי הזה – וכל מי שמכיר סמוראי סטנדרטי, על מושביו הקטנים והנוקשים, יידע להעריך את ההבדל.

ההגה אינו מתוגבר ודורש ידיים נחושות וחזקות, בוודאי כאשר לחץ האוויר בצמיגים מופחת, אבל לגברים צעירים וחסוני-זרועות זה לא באמת מפריע כי בכל זאת מדובר כאן ברכב קטן וקל. להשלמת יכולת העבירות המרשימה, הסרן האחורי מצויד בנעילה אוטומטית שהופכת את כל מכשולי ההצלבות לסתם קטע שביל שלא מתייחסים אליו. הילוך ראשון Low, הגמד הקטן והרשע מטפס בנחישות, קוביה-קוביה, בלי להחליק גלגלים ובלי לפספס אף פעימה. גלגלים מתנופפים באוויר? אז מה. זה לא מפריע לו להגיע לכל נקודה אליה יכוון גלגל ההגה ומכיוון שהרכב אינו מוגבה ומוגדל בהגזמה, הוא גם מתנהג סביר על אספלט, עד כמה שסמוראי בן 23 יכול להיות "סביר" בנהיגת כביש... בשורה התחתונה: איזה יופי של רכב שטח! זול וצנוע, אבל עביר מאוד ובעיקר – מאוזן ובנוי נכון, למטיילי שטח רציניים מעוטי תקציב שאינם מפונקים.

סמוראי 1990 סגור משופר של מ.

הסמוראי הזה כבר בן 29, עוד שנה הופך ל"רכב אספנות" רשמי, שבעליו לקח אותו הרבה יותר רחוק. כאן כבר קשה לדבר על "צניעות" או "איזון" – האוטו הזה בנוי היטב עם הרבה מחשבה על מנת לעשות שטח קשה-עבירות והוא גם נראה כזה... מיותר לציין שבמדינת המגבלות הבלתי-אפשריות שלנו, זה כבר דוחף אותו לתוך השוליים האפורים של החוק.

התאוצה ההחלטית והסחיבה המרשימה של הסמוראי הזה מפתיעות מאוד ומוסברות במנוע סוזוקי מודרני יותר, מוזרק, בעל 16 שסתומים ושרירי הרבה יותר מהמקורי. בשום מצב אין תחושה של מחסור בכוח ולא היתה לו בעיה לעמוד בקצב של הג'ימנים החדישים ולטפס בכביש סדום-ערד בקצב משכנע מאוד.

הגיר הידני בעל 5 המהירויות מקורי, אבל כחובב זחילת סלעים, מ. שידרג את תיבת ההעברה בקיט הפחתה קיצוני של לא פחות מ-6.5:1(!!!) במצב Low. גם היחס ה"גבוה" קצר בכ-30% מהמקובל ומאפשר לסמוראי הזה להתמודד גם בכביש עם צמיגי שטח מלא "מקסיס טרפדור" בקוטר 31 אינץ', מידה שמקובלת כסטנדרטית בג'יפים גדולים יותר כגון פאג'רו, סופה ו-CJ, שמורכבים עליו לפני יציאה לטיולים בעבירות קשה (ביומיום הוא נועל מידה חוקית). לכבודם שודרגו גם הסרנים בחיזוקי מבנה חיצוניים ובציריות מחוזקות, פלוס נשק יום הדין - צמד נעילות דיפרנציאל אוטומטיות, מאחור ומלפנים, שמעניקות לו עבירות כמעט מוחלטת – הסמוראי הזה מסוגל, תיאורטית, להגיע לכל מקום ולטפס על כל דבר.

במציאות, יכולת העבירות האבסולוטית הזו טומנת בחובה גם סיכונים, מפני שהוא ימשיך להתקדם גם אם רק גלגל אחד ימצא בדל-אחיזה, עד למצבים שיגרמו לו להתהפך על צידו, כמאמר הפתגם הרוסי העתיק – "ככל שהג'יפ שלך טוב יותר, כך תצעד דרך ארוכה יותר למצוא טרקטור שיחלץ אותך"... מגבלה נוספת של נעילה קדמית אוטומטית מתבטאת בהפרעות בהיגוי: בכביש, כאשר הרכב נע בהנעה אחורית בלבד ונועלי הטבור הקדמיים הידניים משוחררים, אין לזה משמעות כי הנעילה לא אפקטיבית ולא משפיעה כהוא זה כאשר אין כניסת מומנט לתוך הדיפרנציאל מכיוון מערכת ההנעה. אבל בשטח, כאשר הרכב משולב בהנעה 4X4, ההגה שואף להתיישר ומגדיל מאוד את רדיוס הסיבוב שלו, מה שמצריך תכנון מוקדם של כל פניה הדוקה ולעתים תמרוני רוורס, גם על סיפונו של סמוראי קצרצר. מנסיון רב שנים עם סט-אפ שכזה, קל לי להתרגל ולחיות עם זה ואני רואה אותו כמוצלח, בעיקר עבור מי שמוגבל בתקציב (כי נעילה נשלטת הרבה יותר יקרה) אבל מי שלא מורגל ימצא את זה כמטריד, לפחות בהתחלה. נעילה אוטומטית קדמית גם מקשה על תפעול ההגה עם הנעה קדמית משולבת, וכאן יש שיפור משמעותי ופינוק אמיתי בדמות מערכת הגה כוח, תרומת ג'ימני חדיש יותר, שמתאימה בול לסמוראי.

יחס ההעברה הכולל הנמוך-קיצוני הופך את הכלי הזה לטרקטור של ממש – הילוך ראשון Low כמעט ואינו בשימוש, למעט בזחילת סלעים במהירות של כמעט אפס. בכל שאר הזמן, אפילו הילוך שני ירגיש קצר מדי ואת רוב השיפועים, בעלייה ובירידה, קל מאוד לעבור באופן נשלט בשלישי Low... על נוחות הנסיעה המשופרת ומהלך המתלים המשודרג מופקדים ארבעה קפיצי עלים בסט-אפ שמקובל בקרב משפרי סמוראים בארץ – קפיצי ג'יפ CJ שעברו שינוי בדירוג העלים על מנת להתאים לרכב קל יותר, קיט לניתוק מהיר של המוט המייצב הקדמי וכמובן – הצמיגים הגדולים שמכילים הרבה אויר ומסתדרים מצוין גם עם הפחתות לחץ אויר לתחום חד ספרתי.

הכלי הזה כבר לא מתאים לכל אחד – הוא משודרג בכבדות ובשימוש יומיומי יהווה מטרה קלה לשוטרים ולבוחני משרד התחבורה ועל כן הוא מיועד לטיולים בלבד בידיהם המיומנות של מכורים בלבד, אלה שמחפשים הרפתקאות, לא חוששים מבעיות אמינות, מפתיחת ארגז כלים ומליכלוך הידיים מדי פעם – הם ימצאו אותו כצעצוע מופלא, מהנה ביותר, בעל יכולות מרחיקות-לכת.