הכדורגל הישראלי עמד אתמול (שבת) בפני סיומו של עידן וקשה להגיד שהוא הסתיים בצורה ראויה. הילד הנצחי, יוסי בניון, סיים קריירה כל כך מפוארת - כולל עונות נפלאות בליברפול, צ'לסי וארסנל - ונפרד מהדשא עם החמצת פנדל רשלנית ועוד הפסד מביך של בית"ר ירושלים, הפעם למ.ס. אשדוד שנמצאת במקום הלפני אחרון.
אני בטוח שבית"ר ירושלים רצתה שהכל יהיה מושלם, אבל אם נאמר את האמת, לא כך ציפיתי לראות שחקן ברמתו של בניון פורש מכדורגל. כמובן שמגיע לאשדוד את מירב המחמאות. הקבוצה הצנועה הזו לא נכנעה למרות שנקלעה לפיגור בטדי, נלחמה בציפורניים על חייה בליגה והצליחה לבצע מהפך כנגד כל הסיכויים. אשדוד הגיעה ממצב בו סיכויי ההישרדות שלה היו קלושים לחלוטין, למצב בו משחק אחד יכול לשנות את פני התמונה כולה.
בניון. לא כך הוא ציפה לסיים את הקריירה (דני מרון)
שחקני אשדוד. נלחמו בציפורניים על מקומם (דני מרון)
הקבוצה של אבי בוחבוט ומשה אוחיון תפגוש בשבוע הבא את הפועל חיפה, שאם תמשיך ביכולת הזאת גם חיים סילבס לא יעזור לה בעונה הבאה, ואם תנצח היא יכולה להפוך את כף המאזניים לטובתה. אם לא די בכך, הדרומיים הצליחו להלחיץ את מכבי פ"ת ועירוני קרית שמונה, שהיו בטוחות בעצמן ובעתידן עד לא מזמן. אבל נחזור רגע לבניון.
אמנם הפרידה הייתה קשה משציפה, אבל מדובר בהיסטוריה וכעת הוא עם הפנים קדימה לתפקידו החדש. ההחלטה למנות אדם ללא עבר באימון כדורגל למנהל מקצועי היא מפוקפקת בעיני. דווקא אלי אוחנה המשופשף יותר, שאימן קבוצה או שתיים בארץ, יכול להתאים לתפקיד יותר. בניון הוא איש עם קשרים בלתי נגמרים בעולם בגלל הקריירה הארוכה ובטוח שהיה לו נוח יותר להתחיל כמנהל אדמניסטרטיבי, שם גם היה יכול לתרום יותר.
בניון ואוחנה. היו מצליחים יותר אם היו מתהפכים בתפקידים (דני מרון)
בן זקן. עדיין לא אמר את המילה האחרונה (אודי ציטיאט)
ומזאת שהבטיחה עוד עונה בליגת העל, לזאת שהבטיחה את הירידה. הירידה של בני סכנין ללאומית הייתה על הקיר. הקבוצה מהמגזר עשתה את כל הטעויות האפשריות ולקבוצה כזאת אין זכות קיום בליגת העל. אני לא זוכר מעולם הנהלה בכדורגל הישראלי שהחליפה שישה מאמנים בעונה וזה רק מוכיח כמה היא הנהלה כושלת. יותר מכך, האשמים העיקריים בירידה הם אלה שיושבים בראש המועדון ולא אלה שנמצאים על כר הדשא.
אם לא די בכך, סכנין הייתה מקור גאווה למגזר הערבי והחזיקה באחד המגרשים הבייתים בליגה, מגרש שכל כך קשה לצאת ממנו עם נקודות, וכעת היא מסיימת עונה שלמה עם שני ניצחונות בלבד בדוחא. לכן, מקומה של הקבוצה הזאת, אם כל הצער שבדבר, הוא בלאומית.
בשבוע הבא נדע מי תצטרף לסכנין, כשלא פחות משלוש קבוצות לא הבטיחו הישארות עד מחזור הסיום. למזלה של הפועל חיפה, הפרש השערים שצברה ככל הנראה הקנה לה שנה נוספת בליגה, אם כי, סילבס יצטרך לעשות שינוי רציני ולהחליף לפחות 70 או 80 אחוזים מהסגל. קרית שמונה, ששיחקה נגד הרכב משני של הפועל רעננה במשחק כל כך קובע ועדיין לא הצליחה להיות עדיפה, מאוימת מאשדוד יותר מכולן ובצדק. קבוצה שאוספת רק חמש נקודות מתוך 18 אפשריות בפלייאוף התחתון, לא פלא שהיא מועמדת לירידה. דווקא מכבי פ"ת, שהייתה הכי קרובה לסכנין ואשדוד במהלך העונה, רשמה ניצחון גדול והיא נראית כמו פייבוריטית להישאר.
אבו יונס. האשם העיקרי בעונה של סכנין (דני מרון)
אבוחצירה. המיקום בטבלה לא משקר (גוש אנצ'ו, סוכנות ג'יני)