לגדל את קרייטוס: הדרך אל משחק השנה

God of War הוא אחד ממותגי הדגל של חברת סוני: המשחקים לדורות הקודמים נחקקו בזכרון הגיימרים וקרייטוס הפך למותג לא פחות ממריו השרברב או סוניק הקיפוד. בדור הקודם, לאחר המשחק הרביעי ששוחרר לקונסולות - Ascension, סנטה מוניקה שמפתחת את המשחקים מצאה את עצמה בצומת דרכים: מה עושים עם מותג כמו God of War, שכבר ארבעה משחקים ראשיים ושני משחקים צדדיים פשוט משאירים את הסדרה עומדת באותו מקום, מאשר לקדם אותה קדימה.

התשובה שלהם? איתחול כולל לכל הסדרה. והתוצאה? השתלמה - God of War לפלייסטיישן 4 זכה בתואר "משחק השנה", וקיבל ביקורות עגולות ואין סוף שבחים מגיימרים ומבקרים ברחבי העולם. בסופ"ש האחרון, סוני שיחררה לערוץ היוטיוב שלה את הסרט הדוקומנטרי "Raising Kratos" שעוקב אחר סנטה מוניקה במשך חמשת השנים של פיתוח המשחק - מהרגע שבו הוחלט שדמותו של קרייטוס צריכה לקבל התחלה חדשה, ועד ליום המיוחל שבו המשחק שוחרר לקהל הרחב, ושבה את לבבות הגיימרים ברחבי העולם.

צפו בדוקומנטרי המלא:

בדוקומנטרי אנחנו נחשפים להחלטות בדרג הבכיר של סוני לגביי עתיד המותג, והוחלט שהיחידי שיכול לאתחל את הסדרה הוא קורי בארלוג, במאי וכותב המשחקים המקוריים, ולכן הוחלט להחזיר אותו לתפקיד. במהלך הדוקו ניתן לראות שעבר זמן רב וקורי הוא כבר לא אותו אדם - הוא התבגר, נהיה שליו יותר, ומאז גם הספיק להביא עם אשתו ילד לעולם. כל אלו תרמו באופן מובהק לדרך שבה קרייטוס מוצג במשחק החדש, ומכאן גם הרעיון שבו קרייטוס יהפוך לאבא ומורה לבן שלו, ארטראוס. קורי אומר בסרט (בשורה שגרמה לי לצמרמורת והתרגשות): "תפקידנו כהורים הוא לא להגן ולהחביא את הילדים שלנו מהעולם, אלא להכין אותם אליו כראוי". שורה מדהימה שאני לא חושב שרק אמיתית ומבוססת במציאות, אלא גם משקפת היטב את קרייטוס ומערכת היחסים שלו עם הבן שלו במשחק.

כל ההכנות ושלבי הפיתוח של המשחק מרתקים: בין אם זה הדרך שבה קורי והמפתחים יושבים וזורקים רעיונות לפיתוח המשחק, או הדרך שבה קורי מדריך את השחקנים על מנת להוציא מהם את המיטב בסצינה. זכורה לי במיוחד הסצינה שהוצגה עוד ב-E3 2016, לאחר הציד של קרייטוס וארטראוס. בדוקו ניתן לראות את קורי מדריך את סאני סולג'יק (השחקן הצעיר של ארטראוס) מה הוא אמור להרגיש בזמן שהוא מוודא הריגה של צבי שהוא הרג. פשוט לקבל צמרמורות מהביצוע והיופי של הסצינה.

מעבר לתהליך הפיתוח ומאחוריי הקלעים, אנחנו נחשפים במהלך הדוקו לאלמנט האנושי של המשחק, וכיצד הסיפור השפיע רבות על כל העוסקים בו, ולא רק על קורי בארלוג עצמו: גם כריסטופר ג'אדג
 (השחקן שמגלם את קרייטוס) מתוודה מול המצלמה שהמשחק משמש כתזכורת עבורו על הדרך שבה התנהל עם הילדים שלו לאורך השנים, והצליח למצוא קווי דמיון בינו לבין קרייטוס. מדובר בדוקו על משחק לפלייסטיישן, ופתאום אני מוצא את עצמי מתרגש מכמה הסיפור היה משמעותי לא רק בשבילי, אלא גם בשביל הסובבים אותו.

God of War הצליח לעשות מה שמשחקים רבים לא זכו: לבצע איתחול נהדר לסדרה. וכל זה לא היה עובד אם לצוות שעבד על המשחק לא היה אכפת כל כך מהמותג ומה יהיה איתו. העובדה שקורי בארלוג התבגר בעצמו ותרם מנסיונו האישי מאוד מורגשת במותג, והוא יצר את החוויות הייחודיות ביותר ששחקנים יכולים לקבל ממשחק. האלמנט האנושי בולט בצורה מובהקת במהלך הסרט, ומי שחשב ש-God of War הוא קצת מעבר ל"משחק מגניב" חייב לפנות לעצמו שעתיים ולצפות בדוקו הזה. הוא עד כדי כך מעניין.