בווידאו: הניצחון של בית"ר י-ם על אתלטיקו וגריזמן
ימים סוערים עברו על ברצלונה לאחרונה, אבל ארנסטו ואלוורדה עבר אותם בשלום. למרות הכישלונות בליגת האלופות בשנתיים האחרונות עם תבוסות והדחות על ידי רומא וליברפול, המאמן הצליח לייצב את כסאו המתנדנד ועשה את זה הודות לזכייה בשתי אליפויות וגביע, ובעיקר בזכות התמיכה של השחקנים והנשיא ז'וזפ מריה ברתומאו.
האחרון, שכהונתו תסתיים ב-2021 (אלא אם יודח לפני בהצבעת אי אמון), יודע שהרקורד של בארסה בצ'מפיונס בשנים האחרונות לא ממש משחק לטובתו, אבל כל עוד היא זוכה באליפות, נראה שהכסא שלו מובטח לפחות עד הבחירות לנשיאות בעוד שנתיים. בינתיים, ברתומאו ממשיך להביע אמון בוואלוורדה, ובמקביל, למאמן אין שום כוונה להתפטר ובשלב זה לא יהיה זעזוע על הספסל בקאמפ-נואו. ספק אם גם יהיה כזה בקרוב.
עם זאת, מאז ההפסד 2:1 לוולנסיה בגמר הגביע, הנהלת בארסה לא הייתה בדעה אחת באשר לעתידו של ואלוורדה. בתקשורת המקומית דווח כי ארבעה גורמים מרכזיים חשבו שיש לפטר את המאמן: המנהל המקצועי, פפ סגורה, המנכ"ל אוסקר גראו, אחד מסגני הנשיא, ג'ורדי מסטרה, וסגן הנשיא הבכיר, ג'ורדי קרדונר, שמסומן כיורשו של ברתומאו ומי שאמור לרוץ לנשיאות בבחירות הבאות.
ברתומאו. עמד מאחורי ואלוורדה (Getty)
כאמור, בסופו של דבר ברתומאו המשיך בשלו והשאיר את ואלוורדה בתפקידו. לפי ההערכות, סגורה - עוד אחד שהיה מועמד לפיטורים - ימשיך ויכין את העונה הבאה ביחד עם ואלוורדה והמזכיר הטכני, אריק אבידל. עם זאת, מדובר בהימור של ברתומאו וההחלטה שלו עלולה להוביל לכך שיצבור לעצמו עוד ועוד אויבים בתוך בארסה, במיוחד במקרה של כישלון בעונה הבאה.
"ואלוורדה הוא לא הבעיה, ברתומאו הוא הבעיה, כולם יודעים את זה אז אולי ננסה שוב?", צייץ אגוסטי בנדיטו, שיזם את הצבעת אי האמון האחרונה שלא הצליחה. בנוסף, ויקטור ופונט והנשיא לשעבר - ז'ואן לאפורטה - כבר הצהירו שישתתפו בבחירות הבאות, לא משנה מתי הן יתקיימו, והשלושה נחשבים לאופוזיציה לברתומאו, כך שהנשיא הנוכחי לא יכול להרשות לעצמו כישלון נוסף.
פונט כבר הציג את הפרוייקט שלו לבארסה - "כן לעתיד" - והוא מקורב לצ'אבי שפרש לאחרונה. קשר העבר נחשב למאמן העתיד של קבוצת נעוריו, אבל הוא לא אמור לחזור אליה מקטאר לפחות בשנתיים הקרובות. באשר ללאפורטה, הוא היה הנשיא בתקופה המוצלחת ביותר בתולדות בארסה - מ-2003 עד 2010. בתקופתו, ועם יוהאן קרויף כיועץ, הוא הימר על פפ כמאמן והקטאלונים זכו בארבע אליפויות ובשתי זכיות בליגת האלופות, בין היתר. במקביל, לאורך השנים התפתחה מתיחות גדולה בין לאפורטה לבין סנדרו רוסל שהחליף אותו ולבין יורשו של האחרון - ברתומאו - כשניסיון להיבחר מחדש ב-2015 נכשל.
גם שחקני בארסה במצב רגיש לנוכח אירועי הימים האחרונים. המובילים שבהם - ביניהם ליאו מסי וג'רארד פיקה - דיברו באופן פומבי על רצונם לראות את ואלוורדה ממשיך, ועוד עונה אירופית כושלת עלולה לחשוף אותם לביקורת הרבה יותר גדולה. כזכור, קפטן בארסה הגיע לפני גמר הגביע למסיבת העיתונאים הראשונה שלו מזה ארבע שנים, בה אמר את דעתו על ואלוורדה. האם זה היה מהלך שתוכנן מראש על ידי ברתומאו למקרה של הפסד בגמר? קשה לדעת, אבל העובדה היא שמסי ופיקה, שגם הוא היה באותה מסע"ת, הבהירו שהם עם ואלוורדה.
אז למה שחקני בארסה בכלל הכניסו את עצמם לתוך זה ולקחו צד? הרי היה הרבה יותר פשוט מבחינתם להסתפק בתגובה בסגנון: "עתידו של ואלוורדה תלוי בהנהלה ולא קשור אלינו". אבל אולי באיזשהו מקום המצב נוח לשחקנים כשיש להם מאמן לא תובעני כמו, למשל, פפ גווארדיולה או מרסלו ביילסה, בטח כשלוקחים בחשבון שרובם המכריע כבר חצה את גיל 30 וזכה בכל כך הרבה תארים.
בכל אופן, מי שישלם את המחיר במקום המאמן הם השחקנים. בבארסה מתוכננים לא מעט שינויים בקיץ הקרוב והמטרה היא למכור מספר שחקנים כדי לגייס כסף לרכש שיעזור למסי וחבריו לקרוא תיגר על ליגת האלופות. פיליפה קוטיניו - השחקן היקר בתולדות בארסה - צפוי להימכר כשהקטאלונים מקווים שיחזור לעצמו לפחות בקופה אמריקה במדי נבחרת ברזיל, מה שיקפיץ את מחירו אחרי העונה המאכזבת שעבר. מנצ'סטר יונייטד, פ.ס.ז' וצ'לסי הוזכרו כמתעניינות בו.
מסי ופיקה. מעדיפים מאמן פחות תובעני (Getty)
גם מלקום, שלא נמצא בתוכניות של ואלוורדה, בדרך החוצה ובארסה מקווה לקבל עליו יותר מ-41 מיליון היורו ששילמה עליו בקיץ הקודם. ארסנל, טוטנהאם, אינטר ובורוסיה דורטמונד מגלות בו עניין ואם הברזילאי אכן יעזוב, בארסה צפויה לקדם שחקן מקבוצת המילואים כדי לחסוך כסף לחיזוק נוסף. המועמדים הם קרלס פרס בן ה-21 ואבל רואיס (19).
יאספר סילסן, שרמז כי הוא רוצה לחזור לשמש כשוער ראשון, אמור להימכר, כשהמועמדת המובילה לרכוש אותו היא בנפיקה. בנוסף, גם אנדרה גומש (אברטון) ומארק קוקורייה (אייבאר) יימכרו אחרי ששיחקו בהשאלה בעונה החולפת ועליהם בארסה מקווה לקבל בסה"כ קרוב ל-40 מיליון יורו. אייבאר כבר ניצלה את סעיף הרכישה שלה על המגן הצעיר (20) בגובה שני מיליון יורו. לבארסה יש סעיף רכישה משלה בארבעה מיליון יורו שאותו היא תנצל כדי למכור אותו למרבה במחיר.
שחקן נוסף שהיה מועמד לעזיבה לאחרונה הוא עוסמן דמבלה, אבל נראה שבארסה החליטה למכור את קוטיניו ולהשאיר את הצרפתי. בתקשורת הקטאלונית פורסם שבארסה מצפה מדמבלה להתנהלות רצינית יותר בעונה הקרובה אחרי בעיות המשמעת שלו - אחרת הוא יימכר בעוד שנה. זה מגיע אחרי שעלתה אפשרות לעסקה עם פ.ס.ז', במסגרתה ניימאר יחזור לקאמפ-נואו תמורת דמבלה וסכום כסף נוסף.
ניימאר. האוהדים רוצים לראות אותו חוזר (Getty)
בסקר בעיתון "ספורט" הקטאלוני 69% הצביעו בעד החזרת ניימאר ו-ויתור על דמבלה, אבל קשה להאמין שעסקה כזו תצא לפועל אחרי שהברזילאי עזב בטונים צורמים ולאור היחסים הרעועים בין בארסה לפ.ס.ז'. ייתכן גם שמדובר בכלל בניסיון של אלופת ספרד להסיט את האש מהדיון על ואלוורדה.
גם איבן ראקיטיץ' צפוי להישאר בבארסה והוא המרוויח העיקרי מההחלטה להשאיר את ואלוורדה. הקרואטי היה שחקן הרכב קבוע אצל המאמן בעונה החולפת והוזכר כמועמד למכירה לפני שנקבע עתיד המאמן - בעיקר לנוכח גילו (31) והעובדה שלא יהיו עוד הזדמנויות רבות לקבל עליו סכום משמעותי. עם זאת, כל עוד ואלוורדה נשאר, קשה לראות את ראקיטיץ' עוזב. השאלה הגדולה היא האם הקרואטי, שדיבר לא פעם על רצונו לקבל חוזה חדש, יקבל את מבוקשו.
ומה בגזרת הרכש? פרנקי דה יונג כבר חתם והשמות החמים על הפרק הם מתייס דה ליכט ואנטואן גריזמן. באשר לקפטן אייאקס, מה שמעכב את העסקה אלה דרישותיו של סוכנו, מינו ראיולה. לגבי הצרפתי, לפי ההערכות שחקנים בבארסה לא מתלהבים מצירוף גריזמן, אבל חיזוק להתקפה אמור להגיע בכל מקרה. בבארסה יודעים שאחרי עונה רצופת פציעות של לואיס סוארס (הוא אף פספס את גמר הגביע מכיוון שלא היה כשיר), הגיע הזמן לרענן את החלק הקדמי.
בסיכומו של דבר, בארסה תגיע לעונה הבאה כחבית חומר נפץ שמאיימת להתפוצץ. עם כל כך הרבה גורמים שיש להם מה להפסיד, לכולם בקטאלוניה ברור שרק זכייה בליגת האלופות תמנע סערה נוספת - וזה ממש לא מובן מאליו בהתחשב בכך שהקטאלונים לא היו בגמר מאז שהניפו את הגביע עם האוזניים הגדולות בפעם האחרונה ב-2015. דבר אחד בטוח: עם החיזוק שיגיע בקיץ לצד מסי, סוארס והאחרים, לוואלוורדה יהיו את כל הכלים כדי להחזיר את גביע האלופות לקאמפ-נואו. במקרה של כישלון נוסף כבר לא יתקבל אף תירוץ.