השורה התחתונה פשוטה: עלי מוחמד יחזק את בית"ר ירושלים בעונה הבאה, ובניגוד ללא מעט רכישות של הקבוצה בעשור האחרון, הוא צפוי להיות כוח משמעותי באמת בהרכב שלה. הציפיות ממנו הן לשדרג את הצהובים מהבירה ולעזור להם לרשום הישג שלא ראו כבר עשר שנים: עונה עם תואר, אבל הדרך לשורה התחתונה רצופה טרלול, מניפולציות, משחקי אגו וכוח ובעיקר שורה ארוכה מאד של מפסידים, שנראה שכל אחד מהם היה מוותר על התענוג לו היה יודע איך זה ייגמר.
המפסידה הראשונה היא בית"ר ירושלים עצמה. עד מתי יימשך הטמטום הזה של "כן מחתימים שחקנים מוסלמים"/"לא מחתימים שחקנים מוסלמים?". נראה שהמועדון משחק יחד עם שונאיו באותו הצד בהקשר הזה. במקום להילחם על התדמית - להתאמץ להוכיח שלא מדובר במועדון גזעני שלא מקבל לשורותיו ערבים מתוך אידאולוגיה (במחלקת הנוער של בית"ר משחקים גם ילדים ונערים ערבים), בית"ר מעדיפה לשתוק ולהשאיר את המלחמה על הכתפיים של הבוס, משה חוגג, שגם אליו נגיע תכף.
אבל בית"ר זה הרבה יותר ממשה חוגג, עם כל הכבוד לבחור, וקשה להגיד שהמועדון נלחם כדי למגר את התדמית הגזענית שלו. וכך יוצא שהתקשורת, שמלבה את האש בנושא של הגזענות, מקבלת חיזוק לא רק מהאוייבים הרבים שיש לקבוצה בסצנת הכדורגל, אלא גם מהקבוצה עצמה. אולי כל מה שנותר זה לקוות שאחד מהילדים או הנערים הערבים שמשחקים במחלקות הצעירות של בית"ר יהיה כשרוני מספיק כדי לעלות לבוגרים. זה יכול להשתיק את כולם.
עוד גורם שהפסיד פה בענק, כפועל יוצא של הפסקה הקודמת, הוא הרוב הגדול של אוהדי הקבוצה. בלי להיכנס לדעות פוליטיות, אני מוכן לנחש שכשהכדור נכנס לרשת, לאף אחד לא אכפת מה הדת של הבנאדם שהבקיע, איך קוראים לו או באיזו משחת שיניים הוא משתמש. העיקר הגול, השאר באמת פחות משנה. לבית"ר מאות אלפי אוהדים ברחבי הארץ, ובלי לערוך סקר מקיף אני מוכן להתערב שהרוב המכריע שלהם לא באמת מתעניין בדתו של עלי מוחמד. מה שיותר מעניין את החבר'ה האלה זה איך ישתלב הרכש מנתניה בחלק הכי עמוס של בית"ר במגרש - הקישור. אבל כמעט כמו תמיד במדינת ישראל, גם החבר'ה האלה הם "גזענים" כרגע, בעיקר משום שהם אוהדי בית"ר ירושלים, הקבוצה שלא מכניסה ערבים לשורותיה מתוך אידאולוגיה.
לרוב אוהדי בית"ר לא משנה מה הדת של כובשי השערים שלה (דני מרון)
המפסיד השלישי הוא משה חוגג. בעל הבית הנוכחי של בית"ר נמצא במצב של השפן שחוטף כאפה בגלל שהוא רץ עם כובע, ואז כשהוא מסיר את הכובע הוא חוטף כאפה על זה שהוא רץ בלי כובע. נראה שהדבר היחיד שיספק את קומיסרי המוסר והלוחמה בגזענות בפלנגות התקשורתיות יהיה החתמה דרמטית של חאלד חלאיילה ומינויו המיידי כקפטן. עד עכשיו, ברמה ההצהרתית, חוגג נכנס חזק מאד בקיר הפלדה המכונה "ערבי בבית"ר ירושלים". הוא מיהר לפתוח את החזית הזו מיד לאחר שרכש את הקבוצה. יתרה מזאת, הוא החתים שחקן שהשם שלו הצליח לעורר דיון שלם בישראל הגזענית, אפילו שמדובר באדם שאמונתו היא בכלל נוצרית.
הגדיל לעשות גיא פלג שטען השבוע שחוגג פחדן כי החתים שחקן נוצרי, כאילו שזה היה אמור להיות שיקול במשא ומתן עם נתניה ("סגל, תוריד לי מאה אלף דולר, הוא לא מוסלמי"). קצת קשה להבין מה רוצים מחוגג בהקשר הזה. ואגב, עיקר הטענות נגדו מגיעות מאנשים שבכלי התקשורת שהם עובדים בהם אין, פשוט אין, ערבים (וגם בני עדות המזרח נמצאים במיעוט שלא מייצג בכלום את האחוז האמיתי שלהם באוכלוסייה). בקיצור, פסטיבל צביעות מרהיב.
אבל המפסידים הגדולים, וטוב שכך, הם אנשי הפלג הקיצוני בלה פמיליה, שחלק לא מבוטל מהארגון עצמו לא מסכים עם דרך הפעולה שלהם. ראשית, ההתנפחות הדבילית של לא יקום ולא יהיה - סליחה, מי אתם? אח"כ הגיעה ההתקפלות הראשונה עם "שינוי השם", כאילו שאם תקראו לו "עילאי חמד" הכל יהיה סבבה. ואז הגיע הנוקאאוט שהכניס להם חוגג, שבעצם הוריד אותם על ארבע מול כל הכדורגל הישראלי.
מה רוצים מחוגג? (דני מרון)
זו ההודעה שהוציאו בלה פמיליה אחרי פגישת ההתרפסות שלהם עם חוגג: "ארגון האוהדים לה פמיליה נפגש אתמול עד לשעות המאוחרות של הלילה עם מר משה חוגג. הפגישה התנהלה ברוח טובה והצדדים הגיעו להבנות בכל הנושאים שהפריעו להם. מכאן הצדדים ממשיכים את ההתקשרות וברוח הטובה אשר שררה בעונה שעברה. ארגון האוהדים מברך על המאמץ ומודה על המאמצים לחזק את הקבוצה בשחקנים מוכשרים כדי להצעיד אותה למעלה!".
נהדר, אבל תגידו, על איזו התקשרות מדובר? בדקתם עם עורכי הדין שלכם וגיליתם שחוגג לא מפר אף סעיף בחוזה מולכם? זה כ"כ פאתטי שרק הדלפה מהפגישה שיצאה כמה שעות אחר כך עשתה סדר: חוגג המשיך לאיים עליהם בתביעות אישיות, אז הם התקפלו. אז בשביל מה כל הפוזה, בחייאת?
לסיכום, כל הסיפור הזה סתם השאיר טעם רע ממהלך מקצועי טוב שיכול היה להיות אחלה מנוף לפתיחת העונה של בית"ר. היחיד שיכול להמתיק את הגלולה הוא, איך לא, עלי מוחמד, שיצטרך לתת עונה מעולה כדי להצדיק (וגם להשכיח) את הטרלול שנקשר בשמו - שלא באשמתו.
המפסיד הגדול: ארגון לה פמיליה (דני מרון)
מוחמד. ישתיק את הטרלול? (אלן שיבר)