"אתה מכיר הרבה עבודות בהן ניתן להרוויח סכום של 13 אלף שקלים נטו בחודש? אני לא, אבל זה השכר שמשולם ללא מעט נהגי משאיות בישראל". כך אומר גבי בן הרוש, יו"ר מועצת המובילים והמסיעים בישראל ששולח אצבע מאשימה לעבר הרגולטור כאחראי על מצוקת כוח האדם בתחום.
על פי נתוני האיגוד, בכל שנה פורשים מטעמי גיל סדר גודל של 2,000 נהגים אולם רק 1,000 נרשמים לקורסים. אומנם אין נתון וודאי לגבי מספר התלמידים שמסיימים, אך הערכה היא כי רבים פורשים בגלל ההכבדה של המכון הרפואי. בשורה התחתונה מציין הרוש : "חרף העובדה כי נהג טריילר בישראל מרוויח סכום ממוצע של 10 אלף שקלים נטו לחודש – קיים מחסור חמור ומסוכן בנהגים".
הרבה כסף כדי לקבל רשיון
נכון להיום, חייל שנהג בצבא על רכב כבד לא זכאי לקבל באופן אוטומטי רישיון אזרחי והוא צריך לעבור את המרב"ד (המרכז הרפואי לבטיחות בדרכים) שנותן מענה אחרי כמה חודשים, לעיתים אף יותר. כמו כן, נהיגת משאית אינו מוגדר כמקצוע מועדף, המזכה את החיילים המשתחררים בקבלת פיקדון. במציאות אבסורידת בה חייל משוחרר צריך להשקיע 15 אלף שקל בהליך הוצאת הרישיון , רבים מוותרים על כך, מסביר הרוש.
הפרדוקס מתחדד עוד יותר על רקע התנאים המשופרים להם זוכים העובדים: בתחילת שנת 2017, נחתם הסכם קיבוצי בו נקבע בין היתר כי שכר המינימום הענפי יהיה גבוה תמיד במאה שקלים למעלה משכר המינימום הכללי במשק, ככל שיתעדכן. לדברי חיים מולכו, מנכ"ל משותף של חברת עוקץ מערכות שעוסקת באספקת פתרונות ממוחשבים בתחום כוח האדם ו-שעון נוכחות : "קיים צו הרחבה ישן שחל על ההסכם שקדם להסכם הנוכחי, כך שבסופו של דבר, כל הנהגים שמועסקים בחברות שעוסקות בתחום ההובלה בשכר - זכאים לקבל את התנאים המפליגים".
לא עומדים בתור
" אני באתי לבוס שלי ואמרתי לו בלי להתבלבל שיש לי הצעה ב-13.5 אלף שקלים ואם לא מתאים לו להעלות לי את השכר אז יום טוב שיהיה לו, אני עוזב", אומר אבנר, נהג וותיק בן 39 "ומה נראה לך הוא עשה? העלה כמו גדול. למה? כי אני מוביל ציוד מאוד כבד ושווה לו להשקיע, זה למה. בגלל שלא עומדים אצלו בתור נהגים רציניים, יש בעיה – אין נהגים". בן הרוש לא מתפלא על כך ומוסיף כי המצוקה הזו היא תולדה של התנהלות קשקשנית מצד הפוליטיקאים; "אף אחד לא הגדיר את המצב כמיוחד ופעל לשנות אותו תוך הענקת תמריצים לחיילים משוחררים להיכנס לענף". ועד כמה חמור המצב?
לכאורה, ההשלכה של מצוקת כוח האדם בתחום הינו סוגיה מקצועית של הענף, אולם בסופו של יום, את המחיר – כולנו משלמים. הסיבה לכך היא כי במציאות בה קיים מחסור כה גדול, נהגי משאיות לא מעטים עובדים שעות נוספות, תוך חריגה מהתקן ובאופן שמגדיל משמעותית את הסבירות לתאונת דרכים. המצב כה חמור ובעקבות מעורבותם של כלי רכב כבדים בתאונות דרכים, כי משרד התחבורה הנחה לאחרונה להגביר את הפיקוח והבקרה על משאיות.
על פי החוזר שהוצא, קציני הבטיחות נדרשים לבדוק את העבר התעבורתי של כל נהג חדש עם תחילת העסקתו, וכן את עברו של כל נהג העובד בחברה, אחת לחצי שנה, כמתחייב מהתקנות. הבדיקה כוללת בחינה של תוקף רישיונות הנהיגה, מועדי הפסילות, מידע על נקודות שנרשמו לחובתו של הנהג, אמצעי התיקון שהוטלו עליו ומועד ביצוען. האומנם זה המהלך שישנה את המעורבות של המשאיות בתאונות הדרכים? "זה מהלך מבורך אולם אין בזה די – אני כבעל חברה צריך לעמוד בהתחייבויות שלי ללקוחות. ואם זה אומר להעסיק נהג בעל עבר תעבורתי מכביד, אני אעשה זאת, בלב כבד אבל אין לי ברירה. תפתחו את השוק".
המדינה לעת זו מסרבת : בניגוד להיתר שניתן להבאת עובדים בתחומי הסיעוד והחקלאות, כמו גם המלונאות וכו', כאשר מדובר על היתר להבאת נהגים זרים – המדינה נועלת את הגבולות.