סיפורים מהחזית: ההתקפות הגדולות של בארסה

ליאו מסי, לואיס סוארס, ניימאר ואנטואן גריזמן בהרכב אחד? זה אולי נשמע כמו משהו שלקוח מהפלייסטיישן, אבל בברצלונה מודל 2019/20 זה עוד עשוי להפוך למציאות. הצרפתי כבר הצטרף לקטאלונים, שמפנטזים על קיץ מהסרטים עם עוד החתמת ענק בניסיון להציג גירסא מעודכנת לרביעייה ההתקפית מ-2007 עם תיירי הנרי, סמואל אטו, רונאלדיניו ומסי בן ה-20.

אז, זה לא ממש הצליח, הוביל לעונה נטולת תארים ורק אחרי שרונאלדיניו עזב, בארסה חזרה לטופ עם תחילת עידן פפ גווארדיולה. האם בעונה הבאה ניסיון הגלאקטיקוס יסתיים אחרת? האם הקטאלונים בכלל יצליחו להחזיר את ניימאר מפ.ס.ז'? קשה לומר.

מה שכן אפשר, זה להיזכר בחוליות ההתקפה הגדולות ביותר שהיו לבארסה, אז הנה זה לפניכם. מרומאריו עד מסי, מרונאלדו הברזילאי עד הנרי, מרונאלדיניו עד ניימאר.

ורגע לפני שיוצאים לדרך, כמה הבהרות: חוליות ההתקפה נבחרו אחרי שקלול של כמות הדקות באותה עונה, העמדה שבה השחקן תופקד בדרך כלל, המספרים, התארים ורמת הכוכבות. שמות גדולים, למשל, נלקחו בחשבון גם בעונות לא ממש מוצלחות. בנוסף, לא מדובר ברשימה היסטורית, היא כוללת רק שחקנים מאמצע שנות ה-90 ועד היום. ולא, אין כאן דירוג, לסדר אין משמעות (הוא רק כרונולוגי) ואתם מוזמנים להצביע בסקר בתחתית העמוד.

חריסטו סטויצ'קוב, רומאריו וצ'יקי בגיריסטיין
עונה: 1993/94.
מאמן: יוהאן קרויף.
מספרים: 65 שערים (רומאריו 32, סטויצ'קוב 24, בגיריסטיין 9) ב-129 משחקים (רומאריו 47, סטויצ'קוב 48, בגיריסטיין 34). 0.5 שערים למשחק.
תארים? אליפות.

זו הייתה בארסה המלהיבה של יוהאן קרויף – זו ששלטה באופן מוחלט בליגה הספרדית בתחילת שנות ה-90. בעונה הזו היא זכתה באליפות הרביעית שלה ברציפות עם 91 שערים, 37 יותר מהשנייה דפורטיבו לה קורוניה, בעיקר הודות לרומאריו, סטויצ'קוב ורונאלד קומאן (19 שערים). הקטאלונים גם הגיעו לגמר ליגת האלופות והיו פייבוריטים מובהקים מול מילאן, אבל הביטחון המופרז של קרויף בזכייה לפני המשחק הפך ליהירות ובארסה הובסה 4:0 באתונה במה שסימן את תחילת הסוף של "הדרים טים". בגיריסטיין הקיצוני הועדף בסופו של דבר על קומאן הבלם כי, ובכן, אנחנו בענייני התקפה.
 
לואיס פיגו, רונאלדו ולואיס אנריקה
עונה: 1996/97.
מאמן: בובי רובסון.
מספרים: 73 שערים (רונאלדו 47, לואיס אנריקה 18, פיגו 8) ב-150 משחקים (רונאלדו 49, לואיס אנריקה 51, פיגו 50). 0.48 שערים למשחק.
תארים? גביע המחזיקות, גביע המלך והסופרקופה הספרדי.

סטויצ'קוב חזר לקדנציה שנייה בבארסה, אבל זו כבר הייתה קבוצה אחרת – זו של רונאלדו הברזילאי. רק עונה אחת הוא העביר בקאמפ-נואו ויש סיבה טובה שהיא זכורה עד היום. בעצם, יש 47 סיבות כאלה. עם שילוב קטלני של עוצמה, מהירות, טכניקה, דריבל וחוש נדיר לשערים, רונאלדו היה בלתי ניתן לעצירה ובגירסת בארסה, הוא אפילו היה במצב פיזי מצוין. "השחקן הכי גדול שראיתי בחיי", אמר עליו ז'וזה מוריניו שהיה אז מתורגמן בבארסה, זכור במיוחד שער הסלאלום של רונאלדו מול קומפוסטלה ואי אפשר לשכוח את התגובה של בובי רובסון, שתפס אז את הראש. בארסה זכתה אז בגביע המחזיקות ואפילו חגגה עם נגינת ההמנון שלה בסנטיאגו ברנבאו (אירוע נדיר לכשעצמו) אחרי הזכייה בגביע המלך, אבל היא גם סגרה שנה שלישית ברצף בלי אליפות.
 
לואיס פיגו, ריבאלדו ופטריק קלייברט
עונה: 1999/00.
מאמן: לואי ואן חאל.
מספרים: 62 שערים (קלייברט 25, ריבאלדו 23, פיגו 14) ב-145 משחקים (קלייברט 44, ריבאלדו 50, פיגו 51). 0.42 שערים למשחק.
תארים? לא.

עם לואי ואן חאל במקום בובי רובסון, זו הייתה תקופת ההולנדים בבארסה. פרנק ורונאלד דה בור, פיליפ קוקו, פטריק קלייברט, ווינסטון בוחארדה, מיכאל רייזיחר ורוד הספ שיחקו אז בקאמפ-נואו, אבל הקטאלונים סגרו עונה מאכזבת ללא אף תואר למרות החלק הקדמי המרשים. הם סיימו במקום השני בליגה אחרי דפורטיבו לה קורוניה והודחו בחצי גמר ליגת האלופות וגביע המלך. בסופו של דבר ואן חאל עזב אחרי עימותים עם התקשורת ועם כוכביו (בעיקר ריבאלדו), וזו הייתה העונה האחרונה של לואיס פיגו בקטאלוניה לפני המעבר הסנסציוני ליריבה המושבעת, ריאל מדריד.
 
ליאו מסי, סמואל אטו ורונאלדיניו
עונה: 2005/06.
מאמן: פרנק רייקארד.
מספרים: 75 שערים (אטו 34, רונאלדיניו 26, מסי 8) ב-117 משחקים (אטו 47, רונאלדיניו 45, מסי 25). 0.64 שערים למשחק.
תארים? ליגת האלופות, אליפות והסופרקופה הספרדי.

זו הייתה ככל הנראה העונה הטובה בקריירה של רונאלדיניו (עד מונדיאל 2006), שזו כבר סיבה מספיק טובה למועמדות להתקפה הטובה ביותר של בארסה. אבל זה לא היה רק הקוסם הברזילאי, אלא שיתוף הפעולה המרהיב שלו עם מסי הצעיר (18) ומכונת השערים שנקראת סמואל אטו. השלישייה שקיבלה את הכינוי REM מוטטה הגנות בזו אחר זו וזה לא פלא שרונאלדיניו העיד שנים לאחר מכן שהוא מתחרט שלא שיחק יותר זמן ביחד עם מסי. באותה עונה הברזילאי זכה לסטנדינג אוביישן בסנטיאגו ברנבאו, בארסה זכתה באליפות שנייה ברציפות וגם הניפה את גביע האלופות בפעם הראשונה מזה 14 שנה.

ליאו מסי, סמואל אטו, תיירי הנרי ורונאלדיניו
עונה: 2007/08.
מאמן: פרנק רייקארד.
מספרים: 62 שערים (הנרי 19, אטו 18, מסי 16, רונאלדיניו 9) ב-141 משחקים (הנרי 47, אטו 28, מסי 40, רונאלדיניו 26). 0.43 שערים למשחק.
תארים? לא.

אם אתה לא יכול לנצח אותם, הצטרף אליהם, לא? זה בדיוק מה שעשה תיירי הנרי, שחתם בקיץ 2007 בקבוצה לה הפסיד בגמר הצ'מפיונס שנה קודם לכן עם ארסנל. הוא הצטרף למסי, שהפך לשחקן מרכזי יותר מאשר לפני שנתיים, לאטו ולרונאלדיניו, מה שהבטיח רביעייה התקפית מסקרנת במיוחד. על הנייר זה נראה טוב, אבל אולי יותר מדי טוב. זו כבר הייתה בארסה עם משמעת רופפת תחת פרנק רייקארד, רונאלדיניו דעך בעונתו האחרונה בקאמפ-נואו ואפילו בוז'אן קרקיץ' בן ה-17 כבש יותר ממנו (12 שערים). עם מקום שלישי בלבד בליגה והדחות מליגת האלופות ומגביע המלך בחצי הגמר, זו גם הייתה עונה של שינוי בקטאלוניה כשבסיומה רייקארד הוחלף במאמן הצעיר (37) של בארסה ב': פפ גווארדיולה.
 
ליאו מסי, סמואל אטו ותיירי הנרי
עונה: 2008/09.
מאמן: פפ גווארדיולה.
מספרים: 100 שערים (מסי 38, אטו 36, הנרי 26) ב-145 משחקים (מסי 51, אטו 52, הנרי 42). 0.68 שערים למשחק.
תארים? ליגת האלופות, אליפות וגביע המלך.

כבר מההתחלה, היה ברור שגווארדיולה לא מגיע לשחק משחקים. עם גב מיוהאן קרויף ואחרי שהנשיא ז'ואן לאפורטה הימר עליו, פפ הודיע במסיבת העיתונאים הראשונה שלו שרונאלדיניו ודקו לא ימשיכו. גם אטו היה בדרך החוצה, אבל הצליח להרוויח את אמון מאמנו במהלך טרום העונה ונשאר. איתו, עם מסי שקיבל את המספר 10 שהיה של רונאלדיניו, עם הנרי בגירסא משודרגת בצד שמאל, קישור בראשות צ'אבי ואנדרס אינייסטה, ודני אלבס שהגיע מסביליה והיה חלק חשוב במשחק ההתקפה, בארסה רשמה את העונה הטובה בתולדותיה. וזה לא המה, זה האיך. המשחק של הקטאלונים היה שובה עין, הם הורידו קבוצות על לדרגת יריבות אימון וזכו בטרבל בעונה שבה מסי גם החל לשחק לראשונה כחלוץ מזויף. זה קרה במהלך ה-2:6 המפורסם בברנבאו כשפפ שלח את הארגנטינאי להחליף עמדות עם אטו, הפתיע את ריאל והשאר היסטוריה.
 
פדרו, ליאו מסי וזלאטן איברהימוביץ'
עונה: 2009/10.
מאמן: פפ גווארדיולה.
מספרים: 91 שערים (מסי 47, פדרו 23, זלאטן 21) ב-150 משחקים (מסי 53, פדרו 52, זלאטן 45). 0.6 שערים למשחק.
תארים? אליפות, גביע העולם למועדונים, הסופרקאפ האירופי והסופרקופה הספרדי.

אם בעונתו הראשונה של גווארדיולה כמאמן בארסה דרסה כל דבר שניקרה בדרכה, זה היה אמור להיות השלב הבא באבולוציה שלה. הרי לקחת שחקנים נמוכים, זריזים וטכניים כמו צ'אבי, אינייסטה, פדרו ודני אלבס, ולהוסיף להם ענק שהוא לא פחות מוכשר או טכני מהם, נשמע כמו רעיון לא רע, נכון? זלאטן איברהימוביץ', על 195 סנטימטריו, אפילו פתח מצוין את הפרק שלו בקאמפ-נואו וכבש בכל אחד מחמשת המחזורים הראשונים כשבארסה מנצחת בכולם ומבקיעה 16 שערים. אלא שבסופו של דבר הגיע עימות מתוקשר עם גווארדיולה, זלאטן החל לראות את הספסל יותר ויותר, והחלום שלו הפך לסיוט. בדומה להנרי, המטרה שלשמה איברה הגיע לבארסה הייתה ליגת האלופות, ולא רק שהיא לא הושגה, הקטאלונים הודחו בחצי הגמר על ידי אינטר – קבוצתו הקודמת – ואטו שעשה את הדרך ההפוכה במסגרת העסקה בין המועדונים. בסופו של דבר הנראזורי זכו בטרבל – בלי זלאטן.
 
פדרו, ליאו מסי ודויד וייה
עונה: 2010/11.
מאמן: פפ גווארדיולה.
מספרים: 98 שערים (מסי 53, וייה 23, פדרו 22) ב-160 משחקים (מסי 55, וייה 52, פדרו 53). 0.61 שערים למשחק.
תארים? ליגת האלופות, אליפות והסופרקופה הספרדי.

אחרי מאורעות העונה הקודמת, היה ברור שהקרע בין זלאטן לגווארדיולה בלתי ניתן לאיחוי ושהשבדי בדרך החוצה. מילאן ניצלה את העובדה שבארסה נדחקה אל הקיר והחתימה את איברה כשמי שתפס את מקומו בהתקפה בפועל היה דויד וייה. הסקורר הספרדי הוסט בבארסה מהמרכז לאגף השמאלי, פדרו היה בימין ומסי היה שחקן חופשי במרכז לפני צ'אבי, אינייסטה וסרחיו בוסקטס. העונה הזו לא הסתיימה בטרבל כמו ב-2008/09, אבל מבחינת רמת הכדורגל, אי אפשר היה לבקש יותר. בארסה הזו הייתה הרבה יותר דורסנית מזו שמלפני שנתיים, היא נחשבת לאחת הקבוצות הגדולות בהיסטוריה והשלישייה ההתקפית שלה, שכונתה MVP (מסי, וייה, פדרו), הציגה תיאום מושלם. "זו הקבוצה הכי טובה שפגשתי", סיפר סר אלכס פרגוסון אחרי שמנצ'סטר יונייטד שלו הפסידה לקטאלונים 3:1 בגמר ליגת האלופות בוומבלי.

ליאו מסי, ססק פברגאס ואלכסיס סאנצ'ס
עונה: 2011/12.
מאמן: פפ גווארדיולה.
מספרים: 103 שערים (מסי 73, ססק 15, אלכסיס 15) ב-149 משחקים (מסי 60, ססק 48 ואלכסיס 41). 0.69 שערים למשחק.
תארים? גביע המלך, גביע העולם למועדונים, הסופרקאפ האירופי והסופרקופה הספרדי.

למרות שהיה הקפטן לשעבר, מאמן מצליח, בן טיפוחיו של יוהאן קרויף ואגדה בפני עצמו, גווארדיולה תמיד החזיק בחוזה לשנה אחת בלבד ודרש מעצמו להרוויח את זה של העונה הבאה. אחרי שלוש שנים שוחקות ובניגוד לעצת קרויף, פפ המשיך כמאמן בארסה וניסה, שוב, לקחת אותה צעד קדימה, להפוך אותה לעוד יותר בלתי צפויה. האמצעים: ססק פברגאס ואלכסיס סאנצ'ס שהוחתמו, ומערך שונה – 343. ססק שחזר לקבוצה שבה שיתף פעולה עם מסי בקבוצת הנוער, שיחק בראש היהלום של הקישור, היה קרוב יותר לרחבה והציג מספרים מרשימים (15 שערים ו-20 בישולים) כשאלכסיס (או פדרו) ודני אלבס מצטרפים לחלק הקדמי מהאגפים. בארסה באמת הייתה התקפית במיוחד, אבל התלות שלה במסי הפכה לקיצונית בעליל. הפרעוש, מצידו, הציג עונה מטורפת גם בסטנדרטים שלו וכזו שספק אם תשוחזר אי פעם. הוא היה מעורב ישירות ב-102 שערים: 73 הוא כבש, 29 הוא בישל. רק לשם השוואה 73 שערים זה מה שרונאלדו הברזילאי, פיגו ולואיס אנריקה כבשו בעונת 1996/97. ביחד. זה לא מנע את איבוד האליפות והדחה בחצי גמר ליגת האלופות, שאחריו פפ הודיע על עזיבה.

ליאו מסי, ססק פברגאס ודויד וייה
עונה: 2012/13.
מאמן: טיטו וילאנובה.
מספרים: 90 שערים (מסי 60, וייה 16, ססק 14) ב-141 משחקים (מסי 50, וייה 43, ססק 48). 0.63 שערים למשחק.
תארים? אליפות.

אם מישהו חשב שהעונה הקודמת של מסי הייתה מקרית, הגיעה העונה הזו שבה הוא הצליח לעמוד בקצב וסגר את 2012 עם שיא של לא פחות מ-91 שערים בשנה קלנדרית. הוא גם הוביל את בארסה לאליפות עם 100 נקודות, אבל חוץ ממנו וכמו בעונה הקודמת, לא ממש היה מי שיעזור לו לשאת בנטל הכיבוש. בארסה רשמה עונה מאכזבת באירופה עם הדחה משפילה על ידי באיירן מינכן בחצי גמר הצ'מפיונס בעונה שבה לקטאלונים לא ממש היה מאמן ברגעים החשובים. טיטו וילאנובה, שהפך מעוזרו של גווארדיולה, למחליפו, נאבק במחלת הסרטן והעביר חלק נכבד מהעונה בטיפולים בארה"ב.
 
ליאו מסי, לואיס סוארס וניימאר
עונה: 2014/15.
מאמן: לואיס אנריקה.
מספרים: 122 שערים (מסי 58, ניימאר 39, סוארס 25) ב-151 משחקים (מסי 57, ניימאר 51, סוארס 43). 0.8 שערים למשחק.
תארים? ליגת האלופות, אליפות וגביע המלך.

שינוי גדול עבר על בארסה בקיץ 2014: לואיס אנריקה מונה למאמן, ססק ואלכסיס נמכרו, ויקטור ואלדס עזב, קרלס פויול פרש, ובקאמפ-נואו נחתו, בין היתר, מארק אנדרה טר שטגן, קלאודיו בראבו, איבן ראקיטיץ' והרכש הנוצץ: לואיס סוארס, שהיה מושעה עד אוקטובר עקב נשיכתו של ג'ורג'יו קייליני. החצי הראשון של העונה לא בישר על העתיד לבוא, לואיס אנריקה התעמת עם מסי והיה על סף פיטורים בינואר, אבל אז הכל השתנה. בארסה נכנסה לעניינים, בניגוד לשנים קודמות הפוקוס עבר מהקישור להתקפה, ומסי, סוארס וניימאר כבשו בקצב מפחיד וגם בישלו אחד לשני. ראקיטיץ', בוסקטס ואינייסטה הוקרבו לטובת חופש פעולה מלא לשלישיית MSN, המפלצת התלת-ראשית הייתה בלתי ניתנת עצירה והטריו הדרום אמריקאי הוביל לטרבל שני בתולדות בארסה.

למעשה, מסי, סוארס וניימאר היו השלישייה היחידה שכבשה מעל 100 שערים בשלוש שנים רצופות כשאחרי 122 הגולים בעונת 2014/15 המוצלחת, הגיעו 131 ב-2015/16 (סוארס 59, מסי 41 וניימאר 31), בה הם העמידו ממוצע של 0.86 שערים למשחק. לאחר מכן, בעונת 2016/17, האחרונה של השלושה ביחד – עד עכשיו – MSN כבשו 111 שערים (מסי 54, סוארס 37, ניימאר 20) עם ממוצע של 0.75 שערים למשחק. במילים אחרות, בשלוש עונות ביחד, מסי, סוארס וניימאר כבשו 364 שערים, ואגב, לאורך התקופה הזו, היו להם גם 192 בישולים. עם זאת, השנתיים האחרונות כללו כישלונות בליגת האלופות.

ליאו מסי, לואיס סוארס ופיליפה קוטיניו
עונה: 2017/18.
מאמן: ארנסטו ואלוורדה.
מספרים: 86 שערים (מסי 45, סוארס 31, קוטיניו 10) ב-127 משחקים (מסי 54, סוארס 51, קוטיניו 22). 0.67 שערים למשחק.
תארים? אליפות וגביע המלך.

האמת, יכול להיות שקוטיניו לא היה צריך להילקח בחשבון. לא כי הוא לא טוב, אלא כי בעונה הזו בארסה שיחקה בפועל ב-442 עם מסי וסוארס בהתקפה. הוא הוכנס לאור העובדה שפרט להם, הברזילאי היה השחקן היחיד אצל הקטאלונים שכבש בספרות כפולות, תוך כדי שהוא מוסיף מימד של איום בבעיטות מחוץ לרחבה, וזה רק בחצי עונה אחרי המעבר מליברפול. זו הייתה בארסה הרבה פחות מלהיבה, שכן אחרי עזיבת ניימאר, ארנסטו ואלוורדה בחר לעבות את הקישור ודווקא ההגנה התחזקה, בניגוד לתדמית של הקטאלונים מהשנים הקודמות. ההתעלות של מסי וסוארס הספיקה לאליפות, אבל לא מנעה עוד כישלון בצ'מפיונס.

ליאו מסי, לואיס סוארס, ניימאר ואנטואן גריזמן?
עונה: 2019/20.
מאמן: ארנסטו ואלוורדה.

איך ארבעה כוכבים כאלה נכנסים להרכב אחד בקבוצה שיש בה גם את פיליפה קוטיניו ועוסמן דמבלה (שני השחקנים היקרים בהיסטוריה של בארסה עד העונה הנוכחית)? זו שאלה טובה. חתימתו של אנטואן גריזמן היא משחק ילדים לעומת החזרת ניימאר מפ.ס.ז' שזו משימה מסובכת בהרבה, אבל אפשרית. ובכל מקרה סביר להניח שאם גם הברזילאי יירכש, אחרים יימכרו וקוטיניו המועמד המוביל. בינתיים, בתקשורת הקטאלונית ניסו להיכנס לראש של ואלוורדה עם מערכים אפשריים כשאחת האופציות היא מערך 4231 עם מסי מאחורי סוארס, וגריזמן וניימאר באגפים. אין ספק שיש לזה פוטנציאל מסקרן, בדיוק כמו ב-2007.