האם אי פעם חיפשתם משחק הארי פוטר שמשלב בתוכו עולם פתוח ומלא בדמויות צבעוניות, דברים לעשות, שיעורים לעבור, וקרבות מלאי משתתפים ועוצמה? ובכן החבר'ה מאחורי סדרת המשחקים הפופולרית Fire Emblem כנראה חושבים כמוכם, כי הכותר החדש בסדרה עונה על צרכים אלו.
Fire Emblem: Three Houses שלושה הוא משחק תפקידים אסטרטגי די עצום. העולם של המשחק – פודלן, מלא בדמויות, אשר לכל אחת יש את הרקע ואת הסיפור שלה עם האישיות שמאפיינת כל דמות בנפרד, כמו אינגריד הביישנית שחלומה הוא להפוך לאבירה הטובה בממלכה, או סילביאן, רודף השמלות, שנולד במקרה למשפחת אצולה ואינו מצליח להתמודד עם האחריות שבאה עם התואר. דרך אגב, רדיפת השמלות שלו מתבטאת גם כאלמנט משעשע במהלך המשחק, במקרה ודמותך במשחק היא אישה, הוא יעזוב את הבית אליו הוא שייך במקרה ובחרתם בבית אחר וילך אחרי דמותכם עקב משיכתו אליה.
אתם תגלמו בחור צעיר ומסתורי ללא זכרון או רקע מסוים בשם ביילית' (או כל שם אחר שתבחרו) אשר מוצא את עצמו/עצמה בסיטואציה בה הוא עוזר לשלושה צעירים אשר מוקפים על ידי פושעים. אחרי שעזרתם לאותם נערים, הם מזמינים אתכם ללכת איתם בחזרה לאקדמייה שלה על מנת שמנהלת האקדמיה תוכל להכיר לכם תודה. מה שלא מספרים לכם זה שאתם בעצם הולכים להגיע ל"הוגוורטס" ("גארג מוק" בתרגום לעברית, קצת קשוח) והפעם אתם לא תגלמו את "הארי פוטר" של הסיפור אלא פרופסור באקדמייה, שמטרתו לעזור לאחד משלושת הבתים שמתחרים ביניהם להיות הבית הטוב ביותר בבית הספר:
האריות הכחולים - שמונהגים על ידי דימיטרי, בן למשפחת המלוכה, יורש הכתר החוקי.
האיילים הזהובים – מונהגים על ידי קלוד, בחור אנרגטי וקצת מעופף, נולד למנהיגי האחווה החופשית.
הנשרים השחורים – מונהגים על ידי אדלגראד, ביתו של הקיסר, קר ומרוחקת מכולם.
כל בית בעצם מייצג חלק ממלכה אחרת בעולם של המשחק, כאשר בתחילת הסיפור כל הממלכות מנהלות יחסים דיפלומטיים טובים האחת עם השנייה, מן הסתם הכל עתיד להשתנות ככל שתמשיך בסיפור.
אחרי שפגשתם את הארקבישופ ריאה, שמודה לכם על עזרתכם, היא מציעה לכם את תפקיד הפרופסור באקדמייה, ועל השחקן לבחור לאיזה בית הוא משייך את עצמו, מעתה ועד סוף הסיפור. זוהי החלטה שדי מזכירה את הפעם הראשונה שאתה צריך לבחור את הפוקימון ההתחלתי שלך, רק שכאן מדובר בהחלטה קשה עוד יותר, כי המשחק נותן את הצ'אנס להכיר את הדמויות השייכות לכל אחד מהבתים וקצת מהרקע שלהם, ולכל בית יש את היתרונות והחסרונות שלו:
האריות הכחולים – הבית הכי פשוט מבחינת לחימה, אך עם סיפור מרתק וטעון ביותר (הבית שאני בחרתי דרך אגב) לוחמים פיזיים נורא שבסופו של דבר כנראה יסתמכו על דרקונים וסוסים.
האיילים הזהובים – הסיפור הכי קליל, פחות עמוק וטעון פוליטית/דיפלומטית, מירב הלוחמים מסתמכים על חץ וקשת ולחימה מרחוק.
הנשרים השחורים – סיפור שמתקשר נורא לסיפור שמתרחש במקביל לאריות הכחולים, לוחמים שמסתמכים על קסמים ולחשים בעיקר.
מהרגע שהשחקן בחר את ביתו, הסיפור האמיתי מתחיל, וכאן טמון הקסם של המשחק. משך הסיפור כולו עומד בערך על 35-40 שעות של משחק, אך אחרי שתסיימו את הסיפור, המשחק מזמין אתכם לפתוח שמירה חדשה, ולשחק עם בית אחר, על מנת להשלים את תמונת הסיפור מכל הזוויות. השחקן בעצם נחשף רק לחלק אחד של הסיפור אם הוא משחק רק עם בית אחד, ואם אתם כמוני, ובחרת באריות הכחולים, תשארו עם תהייה גדולה לגבי שינוי דרסטי שקורה לדמות מרכזית מאחד מהבתים האחרים, והדרך היחידה לגלות את המניע לשינוי, זה אם תחוו זאת בעצמכם. כאשר לוקחים בחשבון שלושה הרפקתאות עם כל בית בנפרד אנחנו עומדים על מינימום של 90 שעות! לא סתם מציגים את המשחק כאחד הפרויקטים השאפתניים שנינטנדו השיקה אי פעם!
אחרי שבחרנו את ביתנו בעצם מתחילה לה שנת הלימודים, והמשחק מציג בפנינו לוח שנה חודשי, שמסומנים בו חגים, אירועים חברתיים, משימות, שיעורים ובכל סוף חודש משימה ראשית (מעין קרב שמקדם את העלילה לפרק הבא). כל יום שתצאו לפעילות כלשהי, תוגבלו בעצם למספר פעילויות, שנקבע לפי רמתכם כפרופסור, וכל פעילות, בין אם זה לשבת על כוס תה עם תלמיד או פרופסור אחר, קורסים עם מרצים אורחים, או ארוחות בחדר האוכל - עולות לכם נקודה אחת של פעילות. בהתחלה זה די קשה לצבור רמות עבור הלוחמים ולפתח קשרים על תלמידיך, אך ההשקעה משתלמת בסוף. מפתחי המחשק הכניסו את האפשרות לבצע את כל הפעילויות השבועיות בצורה אוטומטית לשחקנים שאינם מעוניינים בגריינד שמלווה בפיתוח הקשרים והיכולות של התלמידים.
תפקיד הפרופסור הוא לזהות את הפוטנציאל של כל תלמיד, ולשייך אותו למקצוע מסוים: מלוחם שמסתמך על חרבות, להילר, למכשף, קשת ועוד. לכל דמות יש נתונים שונים מהאחר, עם יכולות שונות ועלייך לבנות את הקבוצה בטובה ביותר שאתה יכול להרכיב. בתחילת המשחק מוצגת בפניכם החלטה קשה: המשחק נותן לכם אפשרות לשחק ב-EASY או ב-NORMAL, אחר כך נשאל לבחור בין קזואל, וקלאסיק, וכאן הופתעתי לגלות בתור שחקן חדש בסדרה, שאם אם בחרתם בקלאסיק מוד, כל דמות שמתה בשדה הקרב, לא יכולה לחזור לחיים, ולא תוכלו להשתמש בה בהמשך המשחק!
אני אישית חושב שמדובר בדבר נהדר, שמוציא ממך את המיטב על מנת לחשוב הרבה יותר פרקטי והגנתי מאשר משחקי תפקידים אחרים, כי המשחק גורם לך להתחבר לתלמידים שלך, ולפתח איתם קשרים, וברגע שאתה מאבד אחד מהם, זה יושב עלייך, ומכתים לך את תחושת הניצחון. על מנת לענות לקהל הרחב שלא שיחק בהרבה משחקי תפקידים בעבר, הכניסו מפתחי המשחק מנגנון שנקרא DIVINE PULSE שמאפשר לך לחזור אחורה כמה צעדים בכל פעם על מנת לשנות את המהלכים שלך בקרב. לכן אני חושב שאין צורך לחשוש ולבחור בקזואל מוד.
הלחם והחמאה של המשחק היה ונשאר בסופו של דבר הקרבות המעולים שהוא מציב בפנייך על פני שדה קרב עצום! מבחינה גרפית משחק נראה נהדר בין אם זה בטלוויזיה ובין אם זה במצב נייד, ולעיתים רחוקות מאוד נחשפתי לאיזה שהם בעיות גרפיות. מפעם לפעם המשחק מציג בפנייך גם קטעים סינמטיים ערוכים נהדר שנותנת תחושה של תכנית אנימה בפני עצמה! אני כן יכול להמליץ על כך שעדיף לשחק במשחק על פני המסך הגדול ביותר שתוכלו למצוא על מנת לראות את שדה הקרב בצורה הטובה והמובנת ביותר!
במשחקים הקודמים בסדרה מנגנון הלחימה עבד על משולש לחימה שבנוי מחרבות גרזנים וחניתות, כאשר כל אחד חזק מהאחר, מעין אבן נייר ומספריים. הפעם מפתחי המשחק החליטו לשנות את גישתם וללכת על מנגנון שלכל נשק יש יכולות שונות ועוצמות וחוזקות שונות, כך שיש נשקים מסוימים שטובים נגד פרשים, חלק שטוב נגד מעופפים וחלק שטוב נגד לוחמים משוריינים.
מפת הלחימה בשדה הקרב נשאר זהה לכותרים הקודמים בסדרה, כך שהמפה מחולקת לריבועים ולכל דמות יש יכולות תזוזה שונות מהאחר, פרש ורוכב מעופף יכולים לנוע למרחקים הרבה יותר גדולים מאשר לוחם משוריין וכו'. בנוסף, לכל מפה יש חלקין שבנויים מרכיבים שונים כגון חול, לבה, מים, ועוד, ולכל אחד מהם יש מגבלות שונות עבור לוחמים שונים. גם כאן הציבו יוצרי המשחק בפנינו את האפשרות להעביר את הקרב למצב אוטומטי, אך אני לא ניסיתי את האפשרות הנל, כי נהנתי מכל רגע! הקרבות מהנים מאוד, ואתה פשוט נשאב לתוך הרצף הדי חוזר על עצמו של לימודים, אימונים, תה, וקרב ארוך ואדיר.
פייר אמבלם שלושה בתים, הוא אחד המשחקים הטובים ביותר שיצאו בשנת 2019 עד כה, מדובר במשחק מהנה, בעל סיפור פוליטי מרתק, מלא דמויות צבעוניות וקרבות מרתקים ומספקים. אמנם לא מדובר בהארי פוטר, אך אני לא יכול להמליץ מספיק על המשחק המיוחד הזה.