אם להפועל תל אביב היה היכל תהילה, (מומלץ אגב לכל קבוצות הליגה), איציק ושרון ניסנוב צריכים לקבל שם קיר שלם. בתחילת 2017 הם פרצו לחדר המתים של הכדורגל הישראלי, פרי הילוליו של אמיר כבירי שכבה שם עטופה בתכריכים. סידורי ההלוויה הושלמו, המקוננים כבר עשו הגהה אחרונה להספד, אוהדים מסורים פתחו מפה לגלות היכן משחקת הפועל מצליח (ליגה ג' מחוז מרכז). ואז זה קרה: האחים פתחו את הלב ואת הארנק הלא מידי שמן והחזירו את הגוויה לחיים.
על הנס הרפואי הזה ראויים הניסנובים לתהילת עולם. באמת. זה היה מהלך הסטורי, גדול יותר מנצחון בדרבי (שזכור לנו במעורפל), הרואי יותר מנצחון על צ'לסי, חשוב יותר מאליפות.
הפועל ירדה ללאומית, האחים החזירו אותה לליגת העל. מבצע ההחיאה הסתיים בהצלחה. ואז, הם צריכים היו לעלות ליציע ולפנות את הבמה לאנשי המקצוע.
כבירי. הניסנובים הצילו את הקבוצה שהוא הותיר אחריו (אלן שיבר)
אני לא מכיר את האחים ניסנוב. את אבא שלהם הכרתי בשנות ה-70 וה-80. איש מקסים. ניסן ניסנוב ז"ל. אוהד שרוף. יחד קפצנו ביציעי הבטון של שער 7, יחד קיללנו את בני טבק ומכבי בכלל. איש יקר, ולא פחות מזה – אבא טוב. עובדה. גידל שתי נשמות אדומות לתפארת.
גילוי נאות: לפני מספר חודשים באתי עם שותף וחבר טוב למשרדים בחודורוב. הפגרה היתה בעיצומה אבל ריח החלטורה כבר נישא באוויר. הצגנו שם לדובר הקבוצה המוכשר תוכנית שיווקית מקצועית. קמפיין מנויים. באנו בשביל האתגר, לא בשביל הכסף. ביקשנו מחיר סימלי ושני מנויים. בתום הפגישה המנומסת, הוסבר לנו שאין צורך.
ברור שאין צורך. האחים ניסנוב מסתדרים לבד. הם הבעלים והנשיאים ויושבי הראש ובעצם גם המנכ"לים, הם המשווקים, והם המנהלים המקצועיים. הרי בשלב מסויים הם אפילו רצו להחליט על הרכש ועל ההרכב לבדם. האמת, בליגה ג', שממנה הצילו אותנו בדקה ה-92, מקובל שבעל הבית הוא לפעמים גם הקפטן. למה לא, אני שואל.
צריכים לפנות את הבמה (אלן שיבר)
אני באמת לא יודע איך הפועל היתה נראית עם ניהול אחר, מקצועי, אמיתי. ניהול בכלל. אני כן יודע שהיום היא מתנהלת באחריות כספית (כנראה) אבל בחוסר אחריות ניהולי מוחלט. ניהול זה מקצוע. ניהול מועדון כדורגל בקנה מידה של הפועל הוא סופר מקצוע. מישהו צריך להסביר לאחים, שבעולם המקצועי, שבו הם מנסים להתברג, ישנן דיסציפלינות. אין בן אדם אחד שיודע לעשות הכל. אפילו לא שניים, ואפילו לא אם הם אחים.
לא מעניין אותי גביע הטוטו המיותר. לא מתרגש מ-5 ההפסדים. אבל אני כן מרגיש שאנחנו לפני עוד עונת דשדוש בפלייאוף מאוד תחתון. מוכן לאכול כל קסקט פנוי אם אני טועה. מצד שני, אם לא – איציק ושרון ניסנוב יפסידו את הקיר בהיכל התהילה לקיר בספר השיאים של גינס – הצליחו להרוג את מי שהצילו ממוות.
שחקני הפועל ת"א. זקוקים לניהול אחר (אלן שיבר)