שימו עליו עין: ישראל צריכה להיזהר מאלמס

על אף שההגרלה לה זכתה נבחרת ישראל במשחקי מוקדמות יורו 2020 נחשבה נוחה בעיני רבים, חניכיו של אנדי הרצוג התמודדו עם כמה יריבים המשחקים מדי שבוע ברמה הגבוהה באירופה. נגד נבחרת סלובניה הצליח ערן זהבי להכניע את יאן אובלאק, אחד השוערים הטובים בעולם. לאחר מכן הוא כיכב בניצחון על אוסטריה, שהתבססה על שחקנים מהבונדסליגה ואל מול סוללת הכוכבים של פולין בראשות חלוץ באיירן מינכן, רוברט לבנדובסקי, כבר לא עמד כוחם של הכחולים-לבנים.

אולם היום (חמישי, 21:45), כשהאוהדים יגיעו כדי למלא את איצטדיון טוטו-טרנר, הם לא צפויים לזהות פרצופים מוכרים בשורות הנבחרת היריבה – צפון מקדוניה. שמם לא שגור באופן יום יומי בפי הקהל הישראלי. עם זאת, בסגל היריבה יש שחקן אחד עם פוטנציאל להיות בשורה אחת עם הכוכבים של בית 7. מדובר ברכש הצעיר של נאפולי, אליף אלמס.

פוטנציאל גדול
אלמס נולד בסקופיה שבצפון מקדוניה למשפחה ממוצא טורקי. כבר בגיל צעיר התאהב בכדור ובגיל 14 חתם ברבוטניצקי, אחד המועדונים הבכירים במדינה. שנתיים לאחר מכן ערך בכורה במדי הקבוצה הבוגרת, כשבתווך בורסאספור הטורקית והירנביין ההולנדית ניסו לחטוף אותו מידי קבוצתו. הנסיקה המהירה זיכתה אותו, לאחר שהספיק לעבור בכל הנבחרות הצעירות, לזימון לנבחרת הבוגרת ואת הבכורה ערך במוקדמות גביע העולם מול ספרד, זאת למרות שמאמן נבחרת טורקיה דאז, פתיח טרים, ניסה לשכנע אותו ואת משפחתו עוד לפני כן לייצג את טורקיה.

אולם כשעבר לפני כשנתיים לפנרבחצ'ה בגיל 17 בלבד, אלמס לא היה מוכר בקרב קהל אוהדי הכדורגל. גם יכולת טובה בליגה הטורקית החזקה ובליגה האירופאית, שבאו לידי ביטוי אשתקד בכך ששותף ב-40 משחקים בהם כבש 4 שערים – אחד מהם בדרבי מול גלאטסראיי – לא מקנות בדרך כלל התעניינות כזו רחבה משלל קבוצות אירופאיות בכירות.

אז מדוע נוצרה כזו התלהבות סביבו? הסיבה לכך היא פשוטה. אצל אלמס ניתן לזהות את המאפיינים של הקשר המודרני: טוב עם הכדור בשתי רגליו, יעיל בהנעת המשחק ויודע לשחק בנגיעה אחת, אך גם מרבה לדחוף את הכדור קדימה (בעונה האחרונה מסר 5.64 מסירות לשליש האחרון של המגרש בדיוק של 81.4 אחוז) במטרה ליצור לחבריו מצבי הבקעה.

חרף גילו הצעיר, לאלמס לא חסר בטחון עצמי בו והוא לא מהסס לכדרר (2.58 כדרורים במשחק בכ-52 אחוזי הצלחה) ולבעוט לשער עם רגלו הימנית. מתוך ה-1.86 בעיטות לשער בממוצע למשחק, 40 אחוז מהם הולכות למסגרת. אך ייחודו כשחקן ומה שהפך אותו למבוקש ברחבי אירופה זו דווקא היכולת לשחק במגוון תפקידים בקישור.

בעונה החולפת הוא שיחק 24 משחקים בעמדת הקשר המרכזי, אך גם 5 כקשר שמאלי, 8 כקשר התקפי, 2 כקשר אחורי ובמשחק אחד כקשר ימני. היכולות הטכניות שלו מעידות על פוטנציאל, אלא שמעל לכל הגמישות הטקטית אותה הוא מספק היא זו שהופכת אותו לשחק שכל מאמן היה רוצה. "לא כל שחקן יכול בגיל 18 לשחק בנבחרת הלאומית שלו ובמועדון כמו פנרבחצ'ה", טען סוכנו, ג'ורג' ג'רדי, "הוא הקשר המודרני - ורסטילי, בנוי היטב וטכני מאוד. נאפולי זכתה בו למרות שהקבוצות הגדולות ביותר רצו אותו".

הדרך לפסגה עוברת בטרנר
ואכן, עם סיום העונה הזו קבוצות רבות התעניינו בקשר, עד שנחת תמורת 18 מיליון יורו בדרום איטליה. ריאל מדריד, ארסנל, ליברפול, לאציו ופיורנטינה הוזכרו כמועמדות. טוטנהאם, אתלטיקו מדריד ואינטר אף הגישו הצעות, על פי הפרסומים. אלמס רצה לשחק באיטליה כמו אלילו, החלוץ המקדוני גוראן פאנדב, ונאפולי זכתה בכישרון הצעיר.

הוא עתיד להיאבק על מקומו בהרכב עם שחקני מרכז השדה אלאן, ז'לינסקי ורואיז, אך יוכל לשמש כגיבוי עבור אנצ'לוטי גם בכנפיים – כפי שעשה בעבר. במשחקי הידידות העונה הוא שיחק בעיקר כקשר השמאלי במרכז הקישור, אך גם כקיצוני שמאלי ובמשחק הבכורה בסרייה א', מול פיורנטינה, הוא שותף כמחליף וב-25 דקות על הדשא שיחק כקשר התקפי – אך בשלב מסוים ירד לשחק במרכז.

וכעת, פניו אל עבר ישראל. שחקני מרכז השדה של הנבחרת יצטרכו ללחוץ את בן ה-19 כדי למנוע ממי שעשוי להיות המנוע של הנבחרת הצפון מקדונית לנהל את המשחק. הם יצטרכו לנצל את העובדה שלא מדובר במוצר מוגמר – הוא נוטה להימנע מתיקולים או ממאבקי אוויר, תכונות שכקשר מרכז הוא יהיה חייב לרכוש כדי לעלות עוד רמה.

ובכל זאת, לצד פאנדב, בארדי, טראיקובסקי ונסטרובסקי, אלמס וצפון מקדוניה הצליחו להשיג ניצחון על לטביה, תיקו מול סלובניה והפסד מינימלי מול פולין וכדי להפתיע את כולם ולהעפיל ליורו 2020, ישראל חייבת לנצח בבית. והדרך לנצח עוברת באלמס, שעשוי להיות הפנים של הכדורגל הצפון מקדוני ואולי אף של נאפולי בשנים הקרובות.