התקווה הגדולה לטוקיו. המתעמלת האמנותית לינוי אשרם נחתה היום (ראשון) בישראל אחרי ההישג הנהדר באליפות העולם בבאקו. אשרם קטפה שש מדליות (ארבע מכסף ועוד שתיים מארד), כולל ארד במקצוע האולימפי, הקרב רב. בכך היא הבטיחה את מקומה באולימפיאדה וקיבעה את מעמדה כאחת המועמדות לזכייה במדלייה במשחקים.
יחד איתה, גם לניקול זליקמן הייתה אליפות טובה מאד, כשהבטיחה השתתפות בטוקיו אחרי שסיימה במקום ה-11 בקרב רב. אשרם מתאמנת באגודת הפועל ראשון לציון תחת המאמנות איילת זוסמן ולנה קופילנקו, בעוד זליקמן ממכבי תל אביב היא חניכה של אלה סמופלוב. בשדה התעופה חיכתה לשתי המתעמלות תמיכה עצומה של מעודדות עם שלטים צבעוניים ביותר.
"זו הפעם ראשונה שנבחרת ישראלית חוזרת עם מדליה קבוצתית", אמרה אשרם. "לא עשיתי את זה לבד, כל אחת תרמה את המקסימום שלה כדי להגיע לציונים הכי גבוהים שהיא יכולה. המאמנות והפיזיותרפיסטית, כולנו היינו קבוצה אחת גדולה. אמנם אנחנו לא מאותה אגודה, אבל כולן תמיד תומכות אחת בשנייה. המטרה הייתה להרים את המדינה שלנו והדגל שלנו ולהראות מה זה התעמלות אמנותית".
לקראת טוקיו הוסיפה: "זה כן קצת מלחיץ אבל אני מתרכזת באימונים שלי, מתרכזת במה שאני אוהבת לעשות ופחות ברעשים. לא מסתכלת על מה שאומרים מעבר לכך בעיתונות. במדליה הקבוצתית אני גאה כי עשינו היסטוריה, ואני גם גאה במדליה שלי כי זה בכל זאת מדליה בקרב רב באליפות העולם, זה מרגש. אני מתעמלת שאחרי זכייה במדליה אני די יודעת להתעשת על עצמי מהר. עשיתי ריסטרט, איפסתי את עצמי, הגעתי מפוקסת לקרב רב והשארתי מאחורי את כל ארבעת הימים האחרונים. אני תמיד אומרת שאני יכולה להיות על הפודיום. אני לא אומרת שאני אהיה שם, אני אומרת שאני יכולה".
זליקמן: "אחרי הטעויות הייתי יכולה לפספס את המקום שלי בטוקיו, זה היה מאד חשוב שאספתי את עצמי והמכשיר האחרון השאיר אותי ב-16 הראשונות. הוכחנו שגם עם טעויות אנחנו מספיק חזקות כדי לבצע את השאיפות. אני מרגישה שאני ולינוי משפחה. הענף הזה כל כך קשה כך שבלי התמיכה אחת של השנייה, לא היינו יכולות. אנחנו מושכות אחת את השנייה, ונהיינו מעצמה בזכות המאמנות שלנו".
אשרם זכתה להרבה אהבה
המעודדות השקיעו
תמיכה רחבה בנתב"ג
שלטים גם לניקול זליקמן
איילת זוסמן: אושר מאד גדול, הקלה שזה מאחורינו. הייתה תחרות מאד קשה. לינוי ודינה אברינה הן הספורטאיות היחידות שהתחרו בכל ארבעת הגמרים. זה מאד קשה לספורטאי ברמה הזו להחזיק מעמד יום אחרי יום. ידענו שזה אפשרי, לא חשבנו שזה יהיה ככה, זה מעל ומעבר למצופה".
אלה סמופלוב: אנחנו היינו משפחה, צוות, כבר יותר מעשר שנים אנחנו עובדות ביחד. פעם ראשונה שאני מרגישה משפחה.