ידוע מראש? הלקח שחיפה פספסה בסיפור ירדן שועה

ינואר 2017, בני יהודה עמוק במקום האחרון. הסגל במצב מזעזע, הירידה ללאומית נראית ממשית מתמיד. בשיחה ארוכה ומדכאת עם חבר ניסינו לנתח מה עוד אפשר לעשות במידה שלא יגיע רכש. "אין כלום בנוער?", שאלתי, והחבר ענה שיש אחד נורא מוכשר שם, יוסי שועה, שרשם כמה דקות בבוגרים בפתיחת העונה, אבל אי אפשר להעלות אותו לסגל באופן קבוע בגלל בעיות התנהגות שרק יחמירו יותר אם ינפחו לו את המוח עכשיו.

בני יהודה נשארה בסופו של דבר בליגה ואפילו לקחה את הגביע, ולקראת העונה הבאה, 2017/18, העלו את יוסי שועה, שבינתיים התברר שקוראים לו ירדן ולא יוסי, כמו לזמר העיראקי המהולל מאור יהודה, להתאמן עם הבוגרים. אצל יוסי אבוקסיס, כידוע, אין חוכמות, ושועה נאלץ לעשות דרך ארוכה במיוחד עד שזכה לכמה דקות של חסד – הוא קיבל אותן לראשונה במחזור ה-19, ובסה"כ זכה לסכום הפעוט של 322 דקות משחק. אבל בהופעה הלפני אחרונה שלו באותה עונה, מול מכבי נתניה בחוץ, הביא גולאסו בוולה עם העקב – שער הבכורה שלו בליגה.

בעונה שלאחר מכן, 2018/19, שועה הצליח לרשום 1379 דקות ותשעה שערים – לפני שנמכר בעסקת בזק למכבי חיפה. לכרמל הגיע שועה עם 1711 דקות בבוגרים של בני יהודה ועשרה שערי ליגה. זה הספיק כדי להצמיד לו תג מחיר גבוה (שאפשר היה למקסם יותר לדעת רבים בשכונת התקווה) ולשלוח אותו לקבוצה שעברה מאחוריה אבל הפוזה האירופאית שלה עוד לפניה. שכרו שודרג משמעותית, הוצמד לו מעמד של כוכב על, העיתונות פתאום גילתה את הבחור והכל היה כה רומנטי ומרגש.

רק מה, לא כל מה שמכבי חיפה לוקחת מבני יהודה בכסף גדול מתאים בהכרח לירוקים. מדהים שאף אחד בחיפה לא קרא דבר על ההיסטוריה הפרובלמטית של שועה, לא שאל אף אחד, לא טרח לברר. עוד יותר מדהים שבמכבי חיפה לא זוכרים כמה פעמים הם נכוו מסיטואציות דומות – של שחקן שהראש שלו לא מסודר מספיק, שמגיע בכסף גדול ואחרי שנה וחצי שנתיים חוזר למקום ממנו בא (במקרה הטוב).

מכבי חיפה, למרות הכשלונות ההישגיים שלה בעשור האחרון, היא עדיין מפעל. מפעל יח"צ ומפעל לחץ. כלי תקשורת שעובדים 24/7, מקומיים וארציים, בוחשים בכל פרט בחיי הקבוצה. תהיו בטוחים שגם מגוש דן שומעים היטב את הדי אכילת הראש היומיומית מתחנות הרדיו בחיפה. וזה עוד לפני הקהל הרב שמגיע למשחקי הקבוצה, כמו גם הציפיות של המעסיקים עצמם. בקיצור, סד הלחצים בו נתון כל שחקן שמגיע למכבי חיפה הוא ברור.

מי שכבר עשה קריירה אירופית או שיחק בקבוצה בעלת מבנה סביבתי דומה בישראל – יסתדר בקלות. מי שלא – וכאן לא מדובר בהכרח על שחקנים מקבוצות הדרג השני כמו בני יהודה או אפילו דרגים נמוכים יותר – יצטרך להיות בעל חוסן נפשי גבוה מאוד כדי להתמודד עם האתגר. אבל שועה כמעט מיד קיבל מקום בהרכב של הירוקים, מבלי שייאלץ לעבור שום טירונות, אפילו לא מקוצרת. לא רק זה, הוא גם היה "הכוכב החדש" וההוכחה שהנה, יענקל'ה שחר עדיין רוכש את השחקנים החמים ביותר לקבוצה שלו. אז נכון, מכבי חיפה זה ביזנס שמספק שואו, ובשואו מניות חמות כמו שועה של ינואר 2019 חייבות לככב – אבל הלו, מה עם קצת תרבות כדורגל? מה עם קצת חשיבה קדימה?

יובל אשכנזי ושועה הגיעו מאותו מקום למכבי חיפה. אשכנזי אפילו בא ממקום נמוך יותר כי כששועה רשם הופעת בכורה בבוגרים של בני יהודה, אשכנזי החזיק את מרכז המגרש בהפועל כפר שלם. שניהם נאלצו להתמודד עם אותו אתגר כשעברו לחיפה, אבל רק אחד מהם הצליח – זה לא רק המספרים של אשכנזי, זה בעיקר הווייב שסביבו. במקרה של אשכנזי, חיפה אפילו לא הייתה צריכה להכין שיעורים – זה שהוא הצליח כל כך בבני יהודה אחרי שבא מהליגה השלישית היה הוכחה די ניצחת ליכולת שלו להתמודד עם אתגרי לחץ חדשים. אבל במקרה של שועה? אף אחד במכבי חיפה לא שאל את עצמו למה הבחור עבר ממכבי ת"א לבני יהודה בגיל 16? מה, מכבי ת"א משחררת סתם שחקנים בגילאים האלה? ועוד לא סתם, אלא שחקנים שיש על הכישרון שלהם דיבור חזק? ומה, לא הרמתם טלפון לאף אחד בבני יהודה? לא לאבוקסיס, לא למשה קונסטנטין שאימן אותו בנוער, כלום?

ירדן שועה הוא פצצת כדורגל. הוא אמור להיות הכוכב הישראלי הגדול ביותר של העשור הבא. בגלל זה המכירה שלו כאבה כל כך לאוהדי בני יהודה. אבל עם העול המלחיץ הזה שיושב על הכתפיים שלו, שמחוברות לראש העדיין לא כל כך מסודר שלו – יש הרבה יותר סיכוי שהוא יחזור לבני יהודה בינואר מאשר יממש את עצמו כמפלצת כדורגל בקבוצה דרג שני או למעלה מכך באירופה. מכבי חיפה אשמה שלא בדקה ועוד יותר אשמה שישר זרקה אותו להרכב ושמה את כל יהבה עליו. אבל רק בחלומות של שועה אפשר לשחרר אותו מאחריות לזה: בכל תרבות כדורגל נורמלית היית נשאר עוד שנתיים בבני יהודה, ירדן, לפני שבכלל היה דיבור עם קבוצה מדרג גבוה יותר. קיבלת את המתנה של החיים, אקזיט לפני גיל 20. לא תעריך?