וולוג: כפיר כשריאן ו-בועז קורפל
אי שם בתחילת שנות ה-90 כשמעלינו מרחפים טילי סקאד עיראקיים ובתחנות הרדיו מושמע קוד הסכנה “נחש צפע”, אז הגיע הזינוק הגדול ביותר שידע שוק הרכב הישראלי מאז ומעולם. השתיקה הישראלית לנוכח המלחמה במפרץ והישיבה על הגדר הבינלאומית קיבלו חיזוק כלכלי ענק עם כניסתן של חברות ענק שנשלטו בידי הכסף הערבי לתוך הכלכלה הישראלית. לא מדובר רק ביצרניות רכב יפניות שנחתו כאן בזו אחר זו כמו טויוטה, ניסאן ומאזדה, גם חברות מזון גדולות שלחו אוניות ענק עם מכולות עמוסות כל טוב לחנויות הסופרמרקט של אותם ימים ובמקום להביא מחו”ל שקיות של דוריטוס ופחיות של פפסי קולה וסבן אפ, אפשר היה למצוא אותם על המדפים והילדים שנולדו אחרי שנות ה-90 לא ידעו בכלל שכל זה היה בגר חלום רק לפני פחות משלושים שנה.
מאזדה שלחה לישראל את הדגם המשפחתי שלה שנקרא באותם ימים מאזדה 323 והצעירים התאהבו בדגם 323F שהציג זוג פנסים קדמיים מתקפלים שנתנו לנו אז את החותמת שהעולם הגדול אכן כאן ובהישג יד. אחרי הכניסה של מאזדה לשוק, התחלף גם הדגם. מול המיצובישי לאנסר והסובארו אימפרזה והטויוטה קורולה, התייצבה הלנטיס המשודרגת והמחושמלת עם רמת גימור שכל משפחה ישראלית חלמה עליה. גם חברות הליסינג חלמו עליה ואף הגשימו את החלום ובדלק מוטורס הפכו את הלנטיס ברבות השנים שהפכה למאזדה 3 לאחת הכוכבות הבלתי מעורערות בשוק הרכב ובתחום הליסינג במיוחד כי התפתחות העיצוב והשדרוג הטכנולוגי יחד עם המנועים הדינאמיים, כל אלה שמרו על המאזדה 3 גם כשסיימה את מחזור חייה בליסינג ו”נפלטה” לשוק הרגיל.
ואז היא נעלמה. ממש ככה, בלי להשאיר סימן לבאות ובלי להשאיר אפילו פתק: “חכו קצת, אני כבר חוזרת”. את החלל שהיא הותירה בליבם של חסידיה ובמגרשי הליסינג הרחבים מילאו עד מהרה עוד ועוד קורולות והיורשת הגיעה דווקא מאירופה בדמות סקודה אוקטביה. השוק המשיך להשתכלל, הרגולציה המשיכה להדק את לפיתתה על מנועים גדולים ומזהמים והכוכבות שבו והתחלפו כשהג’יפונים והמשפחתיות ההיברידיות הפכו לכוכבות הזוהרות תחת כל עץ רענן. היו שהאמינו בתיאוריית הקונספירציה כי מאזדה חזתה את הכחדת דור המשפחתיות האוטומטיות והמעבר לג’יפונים אורבניים ולכן היא ייבשה את הערוץ הזה תוך שהיא מתכוננת לעתיד ג’יפוני ולדגמי SUV חדשים. אבל האמת היא שבמאזדה לא וויתרו בכלל על ה-3 החשובה. זאת שנמצאת במרכז השדרה, למרות שהשדרה הולכת ומצטמצמת. השמועות אודות חזרתה של המאזדה 3 בגלגול חדש ומהמם המשיכו להגיע אם כי לא בגלים גדולים אלא רק באדוות קטנות ומדודות וכל זאת עד שהיא נחשפה (גרסת האצ’בק) והציגה את העיצוב החדש ובליבה את המנוע המדובר בטכנולוגיית סקאיי אקטיב X חדשני וחסכוני וגם אופציה של הנעה כפולה. אולם מכל אלה הגיעה ארצה הגרסה המעוצבת בלי אותו מהוע חדשני וללא אפשרות להנעה כפולה.
חובבי המותג והבמיוחד חובבי הדגם הזה בין אם בגרסת הסדאן או ההאצ’בק, חיכו בקוצר רוח תרתי משמע להגעתה ארצה. בדלק מוטורס, יבואנית מאזדה לישראל, אמרו בתחילת השנה שזה יקרה בספטמבר והם עמדו במילתם והמכוניות כבר כאן ובמעמד הסרת הלוט מעליהן באולם המפואר של דלק מוטורס בתל אביב, נחשפו כל הפרטים אודותיה, החל בעיצוב, בטכנולוגיה, בבטיחות, בביצועים, ברמות הגימור ובמחירים.
כשהגיעה שיחת הטלפון ממאזדה עם הזמנה לקחת לנסיעת מבחן את אחד הדגמים, נשאלנו איזה מהם נעדיף? האם את גרסת הסדאן המשפחתית יותר בעיצובה ותכונותיה או את גרסת ההאצ’בק הצעירה והדינאמית יותר בתכוניותיה. התשובה הייתה ללא היסוס: “את ההאצ’בק”. בעיננו היא הרבה יותר מעניינת, מיוחדת ומסקרנת ועצם העובדה כי בשתי המכוניות יש את אותו מנוע ותיבת הילוכים ובשתיהן יש את אותה רמת גימור ואבזור שנקראת “ספיריט” (שם שדלק מוטורס בחרה להחזיר מפאת נחשקותו בעבר) כל אלה חסכו לנו את ההתלבטות. נציין כאן כי לדעתנו מחירה של גרסת הסדאן, 148 אלף שקלים, יהפוך אותה להרבה פחות עממית ונגישה מהדורות הקודמים ואנחנו לא מאמינים כי כבישי ישראל יתמלאו מהדגם הזה ונמל אשדוד יפתח מגרש אחסון חדש עבורו, אבל אנחנו בהחלט בטוחים כי איכותה ודירותה של המכונית יסייעו לה לשמור על מחירה לאורך זמן רב גם בזכות אלה וגם בזכות המהימנות של המותג.
האצ’בקית עגלגלה וספורטיבית
העיצוב החיצוני של ההאצ’בק החדשה הוא קלף מנצח בעינינו. שפת העיצוב של היצרן היפני שנקראת “קודו דיזיין” הלבישה על ההאצ’בקית את כל המאפיינים שראינו בדגמים האחרונים שהגיעו לפני ה-3 החדשה. זה ניכר בחרטום של המכונית ובזנב שלה, אבל זה ניכר במיוחד בקווי הגוף החלקים שלה, חלקים עד כדי גילוף באמצעות קרני לייזר, גילוף שלא מותיר מקום ולו לקמט אחד או לקו אופי או אפילו חיספוס קטן ולו הקטן ביותר. קווי האופי היחידיים נמצאים על מכסה המנוע ולא יותר. החלק האחורי שלה הוא גולת הכותרת של העיצוב. הזנב המאסיבי בנוכחותו לא הותיר אף אחד מאלה שזיהו אותה, אדיש או חסר דעה וכולם ללא יוצא מן הכלל הסכימו שמדובר במשהו מיוחד.
בסיס הגלגלים החדש של המכונית הוא 2,725 מטרים וזה מבטא הארכה של 2.5 ס”מ בהשוואה למכונית מהדור הקודם בזכות פלטפורמה חדשה שעליה נבנית המאזדה 3 החדשה. התרגום המיידי של הנתון הזה הוא שיפור במרחב המחייה של הנוסעים מאחור ובזאת בניגוד לנתון האורך הכולל של המכונית שהתקצר בסנטימטר אחד וכעת אורכה הוא 4.46 מטרים. אם במידות עסקינן, נוסיף כי ההאצ’בק נמוכה יותר מקודמתה בשלושה סנטימרים תמימים לטובת שיפור זרימת האוויר והקטנת החיכוך, אולם המושבים במכונית הותאמו לכך ויש בהם שקעים לפלג הגוף התחתון שמפצים על העניין ומונעים נגיעה ישירה של הנוסעים עם הראש בתקרת הרכב. הגובה החדש הוא 1.435 מטרים ואילו הרוחב נותר זהה עם 1.795 מטרים. נשלים את המידע אודות תא המטען שהיה קטן בנפחו בגרסה הקודמת והוא נותר כזה גם במהדורה הנוכחית ואפילו הצטמצם ב-19 ליטרים וכעת הוא מציע 295 ליטרים בלבד.
בואו נדבר פרימיום
זהו המסר שמבקשים במאזדה להעביר בזכות העיצוב של החלק הפנימי של המכונית. אם תציבו שתי מכוניות מדגם מאזדה 3 זו לצד זו ותעברו מאחת לשנייה בעיניים קשורות ותסירו את הכיסוי כשהדלת תיסגר, לא תוכלו להתבלבל בכלל בין השתיים כי קפיצת המדרגה ממש גבוהה. העיצוב (בצבעים שחורים) של הקונסולה הראשית מחולק לשני סיפונים או מפלסים (תלוי איך אתם אוהבים לקרא לזה) והחומרים מהם עשוי החלק הפנימי של המכונית, רחוקים מאוד מאלה שהכרנו. לא מדובר בריפודי עור ובעיטורי אלומיניום, עץ או זכוכית מלוטשת וגם לא קטיפה מפונפנת שמאפיינים מכוניות יוקרה, אבל אם תקחו מכוניות משפחתיות או האצ’בק אחרות, תגלו שהמאזדה 3 היא אחת המכוניות הכי נעימות לשהות בה ותא הנהג בהחלט מזמין להיכנס אליו. הנדסת האנוש טובה מאוד, התוספת של הידיות הקטנות מאחורי ההגה להחלפת ההילוכים מספקות את התחושה הספורטיבית שחיפשנו וכך גם מיקום ידית ההילוכים האוטומאטית ותנוחת הישיבה שהכניסה אותנו למצב של נהיגה דינאמית או כמו שקוראים לזה נהגי הפורמולה 1 “Party mode” למרות שלוח השעונים לא בדיוק שיתף פעולה עם מצב הרוח וכאשר העברנו את בוחר מצבי הנהיגה למצב “Sport” הופיעה המילה על לוח השעונים במד המהירות המרכזי (צג דיגיטאלי) אבל לוח השעונים עצמו לא שינה גוון או משהו דומה והשאיר לנו את עולם התחושות ברמה מצומצמת יותר רק לחוויית התגובה בעת הלחיצה על הדוושה, אבל לכך עוד נגיע.
רמת האבזור טובה ויש גם חלון שמש ופתחי מיזוג נפרדים ליושבים מאחור אם כי ניכר שם חוסר בחיבורי USB וחבל על כך. הישיבה מאחור נוחה בין אם עושים זאת בגב זקוף או מעט בהטייה ומרווח המחייה אכן ראוי וטוב. החלונות הקטנים והכהים בדלתות האחוריות משרים מעט אפלוליות על הנוסעים מאחור, אבל זה חלק מהטרנד הכללי בשפת העיצוב של מכוניות רבות ומסתבר שיש מי שאוהב את האפלוליות הזאת לטובת איכות השימוש במכשירים סלולאריים וטאבלטים. מסך התצוגה מלפנים איננו מסך מגע. הוא גדול (8.8 אינץ’) וברור ולא ראינו השתקפויות בעת שהפעלנו את המערכות השונות. הוא מאפשר צימוד לכל סוגי הסלולאר ומתחתיו יש אפילו פתח לקומפקט דיסק (באמת?) עבור אלה שלא יסתפקו בתחנות הרדיו או במוזיקה מהטלפון הנייד שלהם שמושמעת דרך מערכת סאונד סבירה בהחלט. אם יש משהו ראוי לציון במיוחד, הרי שמדובר בשפה שבה המכונית “מדברת” ובמאזדה אימצו את הנהג הישראלי והיא מדברת עברית והפעלת התפריטים נוחה וברורה והעברית מופיעה גם בלוח השעונים.
יש שיאמרו כי מאזדה 3 החדשה לא הוכיחה את עצמה כפורצת דרך בתחום הבטיחות אבל הסירו כל חשש, היא מישרת קו לגמרי בתחום הזה והיא מציעה את כל מה שאפשר החל בשבע כריות אוויר ועד לשלל מערכות עזר וסיוע חכמות (פרט לזיהוי תמרורים) לרבות תיקוני סטייה אקטיביים בין הנתיבים, בקרת שיוט מסתגלת שפעלה היטב, בלימת חירום בטווחי מהירויות רחבים וגם מערכת תאורה חכמה, התראה על הירדמות של הנהג ונוכחות בשטחים מתים כולל מצלמה אחורית מקורית.
איך היא נוסעת?
זאת שאלת השאלות של כל מי שפגשנו בדרך. מאזדה נשארו עם אותו מנוע בנפח 2.0 ליטרים בטכנולוגיית סקאיי אקטיב מוכרת ועם אותה תיבת הילוכים אוטומאטית בת 6 מהירויות כפי שהיה בעבר ובשדרוג קל כלפי מעלה בנתוני הביצועים. הספק המנוע הוא 165 כוחות סוס אך המומנט טיפס מעט וכעת הוא בשיעור של 22 קג”מ בקירוב. הפלטפורמה החדשה של תצורת ההאצ’בק עובדת מצוין עם יחידת ההנעה והמאזדה 3 האצ’בק מזנקת מהר יותר מעמידה ל-100 קמ”ש ועל פי הנתונים הרשמיים, מגיעה גם למהירות מרבית של 201 קמ”ש, ממש כמו בדור הקודם. נתון התאוצה הרשמי מרשים ביותר עם 8.4 שניות אבל אנחנו נשארנו בכל הניסיונות בטווח של 9 שניות פלוס ועדיין יכולנו להרגיש בקלות את הדינמיות של המכונית ואת קולות המנוע ומערכת הפליטה שפשוט השלימו את החבילה והפכו את הלחיצה על הדוושה למרחיבת חיוכים. השינוי של המתלים האחוריים משיטת מתלה רב חיבורים למתלים רגילים לא שינה את התנהגות הזנב שלה וכיול המתלים והבולמים להתמודדות עם פסי ההאטה בעיר והאספלט החלק בכביש הבינעירוני, עושים את העבודה. ההאצ’בק שלנו קיבלה חישוקים יפים בקוטר 18 אינץ’ לגלגלים וזה לא פגם באיכות הנסיעה. המאזדה 3 לא חפה מרעשי רוח ובידוד, אבל אם נשווה בינה לבין הדור הקודם, הרי שהנסיעה בחדשה הרבה יותר שקטה ונעימה. צריכת הדלק של המאזדה 3 לא השתנתה, אבל עם יד על הלב נציין כי רוכשי המכונית לא מעמידים את הערך הזה בראש סולם הערכים שלהם כי עם מנוע אטמוספרי בנפח 2.0 ליטרים ובהספק של 165 כוחות סוס, אתה לא ממש מצפה לצריכת דלק של כמה טיפות לכל ק”מ. מאזדה לא מזניחה את התחום הזה ובתערוכת טוקיו הקרובה היא תציג את המכונית החשמלית הראשונה שלה, אבל דיה לשמחה בשעתה.
אתגר המחיר
כאשר שאלנו את אחד מבכירי מאזדה מה עומד מאחורי שיקול הדעת להביא מכונית כזאת ארצה בעידן שבו מכוניות היברידיות וג’יפונים אורבניים הם חזות הכל, התשובה הייתה מאוד מעניינת. “אנחנו לא משלים את עצמנו ולא חושבים שנמכור כאן עשרות אלפי מכוניות מהדגם הזה כבעבר. אולם יחד עם זאת, אלה שמחפשים מכונית משפחתית/ספורטיבית (סדאן/האצ’בק) בטוחה ואיכותית יותר וגם דינאמית, ימצאו את מה שהם מחפשים בדגם הזה ויש לא מעט נהגים ישראלים שעדיין מאמינים וחושקים בה” הייתה התשובה. “בנוסף, תהיה לה בקרוב אחות קרוסאוברית חדשה שנקראת CX-30 וזה ישלים את המהלך”. ואחרי כל אלה באה שורת המחיר ומעט מצננת את ההתלהבות כי ההאצ’בק היפה והמשוכללת וגם המשודרגת באבזור ובאיכות החומרים איננה מכונית זולה. מחירה של גרסת ההאצ’בק הוא 148 אלף שקלים וזה מציב רף מאוד גבוה לרציניים שממש רוצים את המכונית הזאת או את אחותה הסדאנית במחיר 145 אלף שקלים. התחרות כאן עזה, מגוון הדגמים בשוק פשוט עצום בכל קטגוריה ולא נשכח כי הקטגוריות עצמן כבר חופפות זו לזו והאופנה השולטת היא של דגמי הקרוסאובר. כל אלה יהפכו את ה-3 החדשה למיוחדת יותר ובמידה מסוימת יסייעו לה לשמור על ערכה בעתיד כי השוק לא יהיה מוצף במכוניות שמחירן איננו אטרקטיבי כלל לחברות הליסינג שהאמינו בסתר ליבן שהמאזדה 3 החדשה תחזיר אליהם עוד ועוד לקוחות. נוסיף כי צריכת הדלק האמתית שלה בהשואה למכונית היברידית, מעמידה את המאזדה 3 בעמדת נחיתות כשבאים לחשב את עלות השימוש שלה, אבל אנחנו קוראים לכם לא לשכוח שיש גם מחיר נפלא להנאה מהנהיגה והנסיעה שלה.
מאזדה 3 האצ’בק גרסת ספיריט
מנוע: בנזין בנפח 2.0 ליטר
הספק: 165 כוחות סוס
מומנט: 21.7 קג”מ
תיבת הילוכים: אוטומאטית 6 מהירויות
הנעה: קדמית
חישוקים: 18 אינץ’
אורך: 4.46 מ'
רוחב: 1.80 מ'
בסיס גלגלים: 2.73
תא מטען: 358 ל'
משקל: 1250
תאוצה מעמידה ל-100 קמ”ש: 8.4 שניות (יצרן), 9.2 שניות במבחן
מהירות מרבית (יצרן): 201 קמ”ש
צריכת דלק: 16.4 ק”מ לליטר (נתון יצרן) 12 ק”מ לליטר במבחן (נסיעה מאומצת)
ציון בטיחות משרד התחבורה: 7