צפו בביצועיו של אלמקייס בווידאו למעלה
הוא מסומן כאחד הכישרונות הכי מבטיחים בהופנהיים הגרמנית, חתום בסוכנות של גארת' בייל ותומר חמד, מחזיק בחוזה רשמי עם אדידס העולמית והוזכר כמועמד להגיע למנצ'סטר סיטי ומנצ'סטר יונייטד. עילאי אלמקייס חי בחלום, שייך לסגל הבוגר של הופנהיים ובגיל 19 כבר זכה לזימון בכורה למדים הלאומיים, אז איך זה שאנחנו לא ממש מכירים אותו בארץ? לרגל ראש השנה, היהלום של הופנהיים בראיון בלעדי לערוץ הספורט. על הר הציפיות ממנו, החיים בגרמניה, החלומות לעתיד ונבחרת ישראל. ראיון עם ליגיונר מסוג אחר.
אלמקייס (19, קשר אחורי) הוא סוג של תופעה. ליגיונר שלא הכרתם. מי שנחשב כיום לאחת מהתקוות הכי גדולות של ראשי הופנהיים נולד בכלל בקיבוץ רגבה שליד נהריה במרץ 2000. הוא החל לשחק בקבוצת הילדים של נהריה והפך במהרה לדבר החם. אלמקייס (1.72 מ') שיחק במכבי חיפה, אבל אז בגיל 14 בלבד יצא למסע במחלקת הנוער של הופנהיים. ב-5 שנים הילד הספיק להגיע לחצי גמר ליגת האלופות, ללמוד גרמנית שוטפת ולהפוך לכדורגלן אירופי לכל דבר.
"אני חושב בגרמנית – לדבר פתאום בעברית שיחה ארוכה זה משהו שאני צריך להתרגל אליו מחדש", הכישרון שסגר שנה חמישית בגרמניה פתח את דבריו, "החלום שלי היה לשחק בחו"ל. המתקנים פה עצומים, גם לצעירים בני 14. ידעתי שמדובר בתהליך מאוד קשה ומאתגר לגור במדינה זרה, אבל אם אתה חדור מטרה, לוקח את הכל בחשבון ולא נותן לשום דבר להפיל אותך, אתה מצליח להתבסס. המחשבה לצאת החוצה הייתה מתוך רעיון להתמודד בזירה וברמות גבוהות יותר מבישראל. ידעתי שזה יחייב אותי להשתפר, כי אשחק מול שחקנים טובים יותר ובמגרשים יותר טובים. זה באמת שיפר אותי משמעותית".
אלמקייס במדי הנבחרת. חולם רחוק (Getty)
הנחיתה לקרקע וההבנה שהוא הגיע לליגה שונה בתכלית ממה שהתרגל קודם לכן חלחלה מהר מאוד בסיפור אחד שגרם לו לעשות את הסוויץ' מהכדורגל הישראלי לכדורגל הגרמני. "שלושה שבועות אחרי שהגעתי להופנהיים שיחקתי בטורניר גדול שנקרא 'בונדסליגה קאפ'", אלמקייס נזכר, "פגשנו שם את ורדר ברמן ונתתי למישהו השחלה בין הרגליים. הייתי שמח מהמהלך שהצלחתי לעשות, אבל אחרי פחות משלוש דקות מצאתי את עצמי עם צלע שבורה על הדשא, וזקוק להנשמה ומורפיום, כי אותו שחקן תיקל אותי. באתי כ"ישראלי" וחשבתי שאם אתן השחלה, אז אראה כוכב ויחשבו שאני יותר טוב, והשחקן הראה לי שבגרמניה אין פראיירים. כאב לי, אבל הבנתי שצריך לשחק כאן כדורגל נקי ונכון, לא צריך את השטויות ואת השואו, אלא רק את התכל'ס. באותו רגע שאני צריך להיות אירופי במשחק שלי, וזה שונה ממה שהתרגלתי'".
אז מה הופך את אלמקייס למיוחד? מדובר בקשר אמצע שמשחק כמספר 6, אך מרגיש מאוד נוח גם בעמדת ה-50-50. אלמקייס אוהב להיות מעורב בהנעת הכדור ובמסירות, מבצע תנועה נהדרת לעומק ומנסה להיות מעורב במשחק ההתקפה. "אני לרוב משחק בעמדה של בוסקטס, אבל אם תגיד לי להשוות אותי בסגנון לשחק אז אגיד שאני דומה למרקו וראטי בצורה בה אני משחק", אלמקייס מסביר, "וראטי עושה המון הגנה, מחלץ כדורים, אבל מעורב גם במשחק ההתקפה. ככה בדיוק אני רואה את עצמי - אגרסיבי מאוד שעושה הגנה והתקפה".
הרמה הגבוהה שהציג בהופנהיים לא נעלמה מעיני סוכנות השחקנים הבריטית "סטלאר" (Stellar). מי שיצר את הקשר בין הצדדים הוא רוי רייבר, יהודי ששימש כדובר נבחרת גרמניה, ועזר לאלמקייס להשתלב בתחילה בהופנהיים. הסוכנות מלווה את אלמקייס בכל צעד, כל ראיון שלו עובר אך ורק דרכה ואישורה, כל מילה שלו מחושבת היטב ונראה שכמו על הדשא, גם בהתמודדות מחוץ אליו, הוא מוכן לרמות הגבוהות.
"ש לי מעטפת מאוד מאוד טובה, שנותנת לי את השקט להתרכז במגרש", אלמקייס מסביר, "ככל שאני מתפרסם או מצליח יותר, ככה גם השאלות וההצעות מגיעות בתדירות גבוהה יותר. המעטפת יודעת הכל ומטפלת לי בכל הדברים, שאני אצליח להתרכז רק בכדורגל".
מה זה עושה לילד בן 19 שהוא קורא שבאתר הרשמי של המועדון משווים אותו ל"תיאגו אלקנטרה"?
"זה מאוד מאוד מחמיא שבכלל מזכירים את השם שלי יחד עם תיאגו, אבל באותה נשימה אני גם יודע שחובת ההוכחה היא עליי. אלה הרמות שאתה מכוון אליהם. וכן, כשאומרים לך את זה, אתה שמח ואומר 'וואו', אבל אני אף פעם לא שוכח מה אני צריך לעשות. זה אף פעם לא מבלבל אותי ולא מסנוור אותי. לימדו אותי בסוכנות שהצלחה לא מסנוורת וכישלון לא מרסק. המעטפת שלי היא כל התנאים שצריך כדי להגיע לרמות הכי גבוהות באירופה".
ברקע לאחרונה עלו פרסומים לפיהם מנצ'סטר יונייטד ומנצ'סטר סיטי מעוניינות בך
"אין לי שליטה על דיווחים כאלה ואחרים. יש לי חוזה עד לסוף העונה בהופנהיים, ואני לא יכול להרחיב מעבר לזה".
וראטי. המודל לחיקוי (Getty)
סבסטיאן רודי חונך אותו, הרצוג הגיע לעקוב מקרוב
העונה אלמקייס היה השחקן היחיד מהשנתון שלו שהוקפץ להתאמן באופן קבוע עם הבוגרים. במשחקים הוא משחק עם הקבוצה הצעירה של המועדון בליגה הרביעית בגרמניה, בה ג'וזף גנדה ועומר חנין משחקים. יחד עם זאת, הישראלי בטוח שכשהצ'אנס בבוגרים יגיע, הוא יהיה מוכן אליו.
"אני חושב שבעונה שעברה הבנתי מה העוצמה של המועדון הזה. ידוע שהופנהיים מגדלת שחקנים טובים ומביאה שחקנים טובים, אבל את העוצמה בפן העולמי הרגשתי בליגת האלופות", אלמקייס מספר, "הדחנו קבוצות כמו ליון, מנצ'סטר סיטי וריאל מדריד, והודחנו רק בחצי הגמר מול המנצחת פורטו. פתאום הבנתי את הרמה שאני משחק בה יום יום, שהיא לגמרי הטופ של אירופה".
"בכל אימון אני רואה שחקנים מהמעגל הכי טוב בעולם. סבסטיאן רודי (נבחרת גרמניה) הוא החונך שלי באימונים", אלמקייס מספר, "רודי אמר לי שיש לנו אותו סגנון משחק. הוא נותן לי המון ביטחון ואמר לי שהוא מאוד נהנה לשחק איתי. זה כיף ששחקן כזה מחמיא לך. אני מרגיש טוב באימונים ושאני שווה בין שווים. אני מתאמן חזק, יש לי סבלנות ואני רוצה לקבל את הצ'אנס שאני בשל ועושה הכל כדי להגיע לזה".
סבסטיאן רודי. החונך (Getty)
הרצוג. עקב מקרוב (Getty)
בקיץ הופנהיים קיימה משחק ידידות מול סביליה של מונאס דאבור, וכעת אלמקייס, שהראיון עימו נערך לפני הזימון למשחקים מול אוסטריה ולטביה, מספר שאנדי הרצוג, מאמן נבחרת ישראל, הגיע לצפות בו מקרוב. "אני מדבר עם אנדי. הוא עוקב ויודע מי אני. הם מחכים שאקבל את הצ'אנס שלי בקבוצה הראשונה ואז אוכל לדבר על לשחק בנבחרת הבוגרת", אלמקייס סיפר, "אחרי המשחק מול סביליה ודאבור, אנדי אמר לי שהוא נהנה מאוד לראות אותי וששיחקתי ברמה גבוהה. נבחרת ישראל היא החלום שלי. זה כבוד גדול לשיר את ההמנון ולשחק עם הדגל על החזה. לשחק בנבחרת הבוגרת? הגשמת חלום".
איפה תהיה עוד 10 שנים?
"אני רואה את הקריירה שלי באירופה. אני מאמין בעצמי ובמעטפת שלי שאצליח לעשות קריירה בליגות הבכירות באירופה. מבחינת הנבחרת, אני יודע שהרבה לפני אמרו את זה, אבל החלום הגדול זה לעלות איתה למונדיאל".
מה הסיפור שלך יכול ללמד שחקנים צעירים ישראלים?
"אני חושב שצריך לרוץ למרחקים ארוכים, כדורגל זה לא לשחק עוד שבוע ועוד שבועיים. צריך להסתכל קדימה ולחשוב איך אתה הופך להיות יותר טוב. המטרה היא להשתפר בכל יום ולא לחשוב על הטווח הקצר. גם אם עכשיו דברים פחות הולכים, תמיד להסתכל קדימה".