צהריים לא רחוק מצומת יוקנעם. אני מעיף מבט במראה ומוצא טויוטה לבנה דבוקה לי לזנב. טויוטות לבנות יש כמו חול על שפת הים כך שהיה קשה להגדיר את זה כאירוע יוצא דופן אלמלא על הדשבורד היה מונח בצורה בולטת כובע כחול ומאוד משטרתי. כיוון שגם שוטרים מוסווים בטיוטות לבנות הם לא בדיוק עניין נדיר, העפתי מבט בספידומטר לוודא שאני במסגרת החוק, והורדתי את העניין מסדר היום. אלא ש-20 דקות אחר כך השוטר עוד היה על הזנב שלי בלי שום סימן שהוא מתכוון לשחרר. שאלתי את עצמי אם אני תחת מעקב בגין הברחת חלקי חילוף נדירים לגרוטאה העתיקה שלי, אבל באותה נשימה נזכרתי שאני במרצדס CLA. מה הקשר? אז מניסיוני אני משוכנע ששוטרי תנועה סובלים קצת פחות כשהם ממלאים דוחות למכוניות יקרות. במחשבה שנייה אני מוכן להעריך שהם אפילו קצת נהנים מזה.
בכל אופן, המשכנו בנסיעה עוד כמה דקות ולא עשה רושם שהשוטר מתכוון להניח לי בלי כמה נקודות. מה עושים? סניף של ארומה סיפק את הישועה עם רבע שעה הפסקת קפה שהייתה כנראה יותר מדי אפילו לשוטר העיקש הזה. מסקנות? אז כמובן סעו כחוק, אל תתקמצנו על קפה ובעיקר חפשו את הכובע הכחול על הדשבורד.
השאלה הראשונה והמתבקשת ביחס ל-CLA היא כנראה מה זאת המכונית הזאת ואיפה היא ממוקמת בקשת הדגמים של מרצדס. החלק הראשון של התשובה פשוט יחסית: ה-CLA היא "קופה ארבע דלתות", שהדור הראשון שלה הושק ב-2013 במטרה להרחיב את קשת הדגמים ה"נגישים" של מרצדס. ובמילים אחרות, להיות מכונית שהמחיר שלה קצת יותר נמוך בהשוואה לסדרות הוותיקות והיקרות של המותג. וכן למקרה שתהיתם, "קצת יותר נמוך", זה בהחלט עניין יחסי, ונחזור למחיר בסוף הכתבה.
כדי להישאר במסגרת 'נגישה' מרצדס בחרה לעשות שימוש בפלטפורמה של ה-A קלאס הקטנה שעליה עיצוב בולט ומיוחד ברוח המרצדס CLS שמחירה פחות או יותר כפול. הנוסחה הזאת מכרה היטב ובתחילת השנה הנוכחית מרצדס הציגה את הדור השני של ה-CLA, ולא מזמן המכונית נחתה בישראל.
במבט ראשון הדור השני לא מאכזב: מרכב נמוך ושרירי, חזית מיוחדת עם כונסי אוויר בולטים, פנסים מלוכסנים וסמל מרצדס ענקי, וזנב שהוא על סף הדרמה עם הרבה משטחים חלקים ושני פתחי מפלט גדולים ונוצצים. לא צריך להיות מבין גדול במכוניות כדי לקלוט את הדמיון הניכר ל-CLS שהוזכרה קודם לכם. על הכביש אולי אי אפשר להתבלבל בין השתיים בגלל הבדלי הגודל, אבל בצילומים, שבהם הפרופורציות קצת מיטשטשות, המכוניות כמעט זהות. בסוגריים אני אוסיף שלי אישית אין עם זה שום בעיה: אם העיצוב מוצלח - והוא מאוד מוצלח - למה לא למחזר אותו?
אני פותח את הדלת ונכנס לתא הנוסעים המוכר של מרצדס. במרכז המכונית שני מסכים גדולים וארוכים שמתחברים ביניהם ונמשכים ממרכז הדשבורד כמעט עד לדלת הנהג. אחד מהם משמש כלוח מחוונים, השני מתפעל את הפונקציות השונות. תנו לרגע מבט בתמונות: המסכים לא שקועים בתוך הדשבורד כמו שמקובל כמעט אצל כל היצרנים, אלא 'תלויים' עליו חיצונית, וזה גם יפה, גם מתבקש לאור הפרידה מהשעונים הפיזיים שחייבו עומק וגם יעיל אם אי פעם צריך להחליף משהו. מה עוד? השליטה במסכים מתבצעת במגע ישיר, דרך טאץ' פד במרכז המכונית או דרך עוד שני (!) טאץ' פדים קטנטנים על ההגה. זה, בשילוב הרבה מאוד פונקציות ולא מעט כפתורים פיזיים, מחייב התרגלות אבל אחר כך בסך הכל זורם ויעיל.
מה עוד? מרחבי העור של מרצדס (שהגיעו במכונית המבחן בשני גוונים), האלומיניום המוברש והעץ, נראים ומרגישים נפלא ורשימת התוספות כוללת פחות או יותר הכל ואם משהו חסר לכם תמיד אפשר יהיה להזמין אותו בתוספת תשלום. גם פינת הבטיחות כוללת את כל התוספות המקובלות ויותר - משש כריות אוויר, דרך מערכת אקטיבית לשמירה על נתיב, בלימה אוטונומית, התראות שטחים מתים וכו'. יאללה מתניעים.
ספורט אלגנט
כמו שהזכרנו קודם, ה-CLA מבוססת על הפלטפורמה של ה-A קלאס ולישראל היא מגיעה עם שני מנועים מוכרים. הראשון הוא 1.3 טורבו שמגיע בשתי גרסאות עם הספקים שונים - 136 כ"ס ו-163 כ"ס. המנוע השני הוא בנפח של 2.0 ליטרים טורבו ובהספק של 224 כ"ס. בשביל פטרולהדס מכורים נוסיף כאן שה-CLA מגיעה עם הנעה קדמית, עניין לא נפוץ בכלל בסדאנים של מרצדס.
מכונית המבחן, ה-CLA 200, הגיעה עם מנוע ה-163 כ"ס. על הכביש המהיר המנוע הזה, בשילוב עם גיר שבעת ההילוכים הרובוטי ה"רטוב" של מרצדס, מספק את הסחורה; הוא נושם היטב בטורים גבוהים, מייצר תאוצה נאה (8.2 שניות למאה קמ"ש) ולא מתנגד לקצת מהירות. לעומת זאת בתנאים שבהם נדרש יותר כוח - עקיפות מהירות או האצות בעליות - בפירוש חסרים לו עוד כמה סוסים. הקו הזה, של יכולת סבירה פלוס אבל לא יותר מזה, נמשך גם בכל הנוגע לאחיזת הכביש.
המרכב של ה-CLA מרוסן מאוד (ולפיכך גם טיפ טיפה נוקשה) ודי מדוייק, מה שלכאורה רומז שאין לו בעיה עם שעשועי עיקולים. בפועל משהו בחבילה הכוללת - ההגה, תגובות הגיר ואולי גם המנוע - מוריד את הקצב ואל תבינו לא נכון: המגבלות גבוהות אבל אופיה של המכונית פשוט פחות מתאים לנהיגה אגרסיבית.
השורה התחתונה
אני מתגלגל לכביש הבקעה. חם, אפילו רותח. ב.מ.וו X6 אדומה עוקפת אותי במהירות שהיא להערכתי כפולה מהמותר, וחמור פי כמה, על פס לבן כפול. איפה השוטר העוקב כשצריך אותו? אני עוצר לצילומים ואחר כך ברוטנברג המצויינת לארוחת צהריים ואני לבד שם, עניין שגורם לצוות לפנק אותי בטעימות קטנות וחביבות. בין הפטה לפילה אני כותב לי כמה נקודות שמסכמות את המבחן הזה ונראות בערך כך: יופי של עיצוב, תא נוסעים מצויין וביצועים בסדר. בעיות? רק אולי עם הציפיות המוקדמות שנובעות מהעיצוב השרירי-ספורטיבי המוצלח הזה, ציפיות שלא עולות בקנה אחד עם האופי המתון של המכונית.
והנה הגענו לשורה הכי תחתונה: המחירים של ה-CLA מתחילים ב-240 אלף שקלים, אבל מכונית המבחן, עם מנוע קצת יותר חזק וחבילת אבזור בשם AMG LINE כבר מזנקת ל-335 אלף שקל, שזה כבר סכום הרבה יותר משמעותי שקשה מאוד להגדיר אותו כנגיש. מצד שני מתחרות ישירות אין, ובכלל קופה ארבע דלתות זה עניין נדיר, כך שה-CLA כנראה תשמור על הפינה שלה בשוק הישראלי. סעו בזהירות.
מרצדס CLA 200 בתוספת חבילת עיצוב AMG LINE
מחיר: 335 אלף שקל
מנוע: 1.3 ליטרים מוגדש טורבו
הספק: 163 כ"ס ב-5500 סל"ד
מומנט: 25 קג"מ 1620-4000 סל"ד
0-100: 8.2 שניות
מהירות מירבית: 229 קמ"ש
מימדים (ס"מ): 469*143*199
תא מטען:460
משקל: 1420 ק"ג