אדם שרישיון נהיגתו נשלל מחליט בכל זאת לנהוג ברכב בניגוד לחוק. אך במקום לעשות זאת באופן זהיר ולהוריד פרופיל מוצא עצמו מעורב בתאונת דרכים - מתנגש ברכב אחר ומסב לו נזקים כבדים. בשלב הבא, יוצא מרכבו ומוסר לנהגת שרכבה ניזוק את פרטיו המזהים. אלא שכעבור זמן מה, לאחר שכלי הרכב פונו מהזירה, מבין הנהג כי עליו לשנות בהקדם את גרסתו, היות ותנאי מקדים למתן כיסוי ביטוחי הוא קיומו של רישיון נהיגה בתוקף. על כן הוא מבהיר לה שחלה טעות בזיהוי - לא הוא נהג ברכב אלא אחיו שדומה לו מאוד.
לא הופרדו בלידתם
התיק מתגלגל לפתחו של בית המשפט. בטופס פרטי האירוע עליו חתמה הנהגת צוין שמו המלא של הנהג הפוגע, אך הוא שב וחוזר על דבריו בהחלטיות – "איני הנהג". הנהגת מצידה לא מאבדת ריכוז נוכח טענותיו ואף מצביעה עליו מפורשות ומתעקשת שהוא הנהג אך הבחור נצמד לגרסתו :"'אחי ואני שתי טיפות מים, גברתי מתבלבלת", כך לשון העדות. האומנם? לדוכן העדים עולה מייד לאחר מכן חוקר הביטוח שמפריך את דבריו של הנהג ומעיר: "לא טיפות ובטח לא של מים, אין כל דימיון בין השניים".
השלב הבא במסכת ההגנה הגאונית של הבחור מתפתחת תוך הכחשה גורפת לכך שהיה מודע לכך שהוטלה עליו כלל פסילה. לדבריו, הוא לא קיבל הודעה על שלילתו שנתנה בהיעדרו. אלא שבמקום להעיד באופן מהימן גמגם על דוכן העדים ומתמהמה באופן חשוד שלא מותיר ספק אצל השופט – עסקינן באדם שבדה סיפורי אלף לילה ולילה. יתרה מכך, חוקר הביטוח מספר כי ערך שיחת ועידה בין האחים במסגרתה שאל הנהג את אחיו האם יש לו רישיון נהיגה – וזה השיב בשלילה.
כל הסתירות והעדות המופרכת של הבחור לא הותירו סימני שאלה אצל בית המשפט – הבחור משקר במצח נחושה. בכך למעשה, פטר בית המשפט את חברת הביטוח מחובת התשלום והותיר אותו לבדו מתמודד עם השלכות מעשיו.
סוף מעשה
בפסק הדין נכתב כי הנתבע בחר שלא לזמן לעדות את אחיו שעליו מבקש הוא להטיל את האחריות, ואף לא יכול היה להציג רישיון נהיגה בתוקף במועד. "מכל האמור לעיל הגעתי לכלל מסקנה כי הנתבעת עמדה בנטל ההוכחה כי הנהג ידע גם ידע אודות שלילת רישיונו בעת אירוע התאונה", העיר כבוד השופט אריה ביטון מבית המשפט השלום בתל אביב. לדברי השופט "הנתבע היה מודע להיותו שלול מלנהוג ברכב במועד בו אירעה התאונה וניסיונו להכחיש את המעורבות בתאונה כמו גם הטלתה לפתחו של אחיו –נכשל כישלון חרוץ. נהיגתו האסורה ברכב בהיותו שלול מובילה להפרת תנאי יסודי של פוליסת הביטוח ולפיכך, לפי הגישה הרווחת, אף לשלילת הכיסוי הביטוחי".
אי לכך, בסופו של יום נקבע כי מי שישא במלוא חובת הפיצוי הוא הנהג לבדו, ועליו לפצות את חברת הפניקס בסכום של 33,649 שקלים בתוספת שכ"ט עורך דין. עורכת הדין אפרת יהושוע ממשרדו של עו"ד אסף ורשה, בא כוחה של חברת הביטוח שבטחה את הרכב הפוגע, אותה פטר בית המשפט מלפצות את חברת הפניקס אומרת לנו: "אף שהיה ברור ממש למן תחילת הדרך כי מדובר על מרמה מצד הנהג, סירבה חברת הפניקס לבטל את התביעה כנגד מרשתי, דבר שהוביל לאובדן של זמן שיפוטי יקר ולהליך מיותר".