בווידאו: מהלכי אבדיה בניצחון מכבי ת"א על ולנסיה
הצד של פיני. לפיני גרשון היו הרבה רגעים קסומים בכדורסל הישראלי. אם זו 'עונת הדובדבנים' המפורסמת עם גליל עליון או זעקת 'אמא הבאתי גביע' בזכייה עם הפועל ירושלים. כולם רגעים שנכתבו בספרי ההיסטוריה, יותר מזה, כולם רגעים ששיכתבו את ספרי ההיסטוריה. ותמיד, אבל תמיד, גרשון הצליח להמציא את עצמו מחדש.
יותר מארבע שנים חלפו מאז מונה לראש האגף המקצועי של איגוד הכדורסל. ארבע שנים בהן עבר הכדורסל הישראלי תהליך ארוך, סבלני ויעיל שהסתיים, איך לא, בשני גביעים נוספים לארון הצפוף של פיני גרשון. אבל הגביעים האלה הם יותר מסתם גביעים. הם תוצר של שיטה, יד מכוונת והתנהלות נכונה ושקטה - וגרשון ראוי לקרדיט המלא על כך.
ועדיין, כל זה לא שווה כלום בלי איזה דובדבן בפה או פנייה נרגשת לאמא. אבל גרשון של היום הוא לא גרשון ההוא, היום הוא עבר לחצר האחורית של הענף. הוא עדיין אותו אלכימאי, שהופך מתכת לזהב, והיום הוא מנצל את הכוח הזה רק מאחורי הגב של המצלמות. ולראייה, בגיל בו 'אנשים רגילים' יוצאים לפנסיה, פיני גרשון אחראי על עוד מהלך יוקרתי אחד שלימים עשוי לשנות את פניה של הנבחרת הבוגרת - השארתו של דני אבדיה בישראל ולא בסרביה.
בשיחה עם ערוץ הספורט, סיפר גרשון איך גרם למהלך הזה לקרות: "לפני שלוש שנים, כשדני היה רק בן 15 וחצי, הייתה לו אפשרות לשחק בנבחרת הנוער או בנבחרת העתודה או בשתיהן. האמת, הייתי צריך אותו בשתיהן, אבל זופי ביקש ממני שהילד ישחק בעתודה כדי שיקבל חשיפה. יש לו דרכון סרבי והוא באמת שקל לשחק עבור סרביה, אז מה שעשיתי זה לקחת את אחד הסיכונים הגדולים שלקחתי בחיים. טוב, לא בחיים, אבל בתקופה ההיא".
"הבטחתי לזופי שהוא ישחק בעתודה, בגיל 15 וחצי (!)", סיפר גרשון. "ביקשתי ממנו שאם אצטרך אותו גם בנוער, הוא ייתן לו לשחק טורניר אחרי טורניר וככה הגענו לסיכום. אני הסכמתי לקחת אותו לנבחרת העתודה בגיל נוער, בעצם, עוד לפני שהוא בכלל שיחק בנוער, וזופי נתן לי מילה שהוא נשאר בנבחרות ישראל. אני לא אשכח לעולם איך ביום בו לקחנו את האליפות, הלכתי אליו ושאלתי אותו באיזה מקום סיימה סרביה. נדמה לי שהם היו מקום שמיני, ככה שהוא לא הפסיד יותר מידי. בסרביה זה לפי הספר, הם לא היו נותנים לו לשחק בעתודה, אלא בנוער. ולמען האמת, הוא נחשף לראשונה בנבחרת העתודה שלנו, הוא היה צריך את זה".
אבדיה בחר נכון (אלן שיבר)
הצד של מכבי ת"א. גם בתקופת הזוהר במכבי ת"א גרשון ידע לזהות את השחקנים הישראלים שבמוקדם או במאוחר הפכו להיות אבני יסוד בשושלת של מכבי ת"א. הוא זה שאחראי על המעבר של טל בורשטיין מבני הרצליה לתל אביב, למרות שלא מעט אנשים הרימו גבה, הוא זה שקטף את יניב גרין שנייה אחרי שקיבל סירוב מדטרויט פיסטונס והוא זה שעמד על הקווים במשחק הבוגרים הראשון של יותם הלפרין. אבל האם מכבי ת"א למדה משהו בכל הקשור לשילוב שחקנים ישראלים מזה שהביא לה שלוש אליפויות אירופה? פיני מסביר.
"אני לא רוצה להתערב לצוות של מכבי ת"א בהחלטות. יש להם את השיקולים המקצועיים שלהם. אבל בואו נגיד שעד הפלייאוף של הליגה הם יתנו לדני את כמות הדקות שהוא יכול לשחק ולא את כמות הדקות שהוא רוצה לשחק. אבדיה לא יכול להזיק, אבל יש למכבי שתי מגבלות איתו: הראשונה היא זוסמן - שחקן ישראלי, צעיר וטוב שלוקח נתח מהדקות. למה? כי לזוסמן יש יתרון עליו, הוא התחיל את התהליך בשנה שעברה. אפשר לראות על הפרקט כמה קבלת ההחלטות והניסיון שיש לו עוזרים לו. המגבלה השנייה היא גביע אירופה, אבל אני באופן אישי חושב שהשנה היורוליג יותר קל, יש יותר משחקים שהוא יכול לשחק בהם".
"גם מול הקבוצות הטובות יותר מכבי צריכה לנסות לגנוב איזה משחק. אני חושב שהמטרה האמיתית צריכה להיות מקומות 4-5, אחרת אין לה סיכוי לעשות פיינל פור. מקומות 6-8 זה לשחק נגד הגדולות בלי יתרון ביתיות, אני לא רואה איך מכבי עושה משהו במצב כזה. אם באמת הם חושבים כמוני ולא כמו שהם מפגינים כלפי חוץ - שהמטרה היא להיות בהצלבה - הם צריכים לשחק בכל הכוח בכל שבוע מחדש. ודני הוא כוח".
"דני הוא כוח" (עודד קרני)
הצד של אבדיה. צריך לומר את האמת, יש כמה סיבות מאחורי החשש של מכבי ת"א לשלב את אבדיה בתפקיד משמעותי יותר: ראשית, וזו אולי הסיבה העיקרית, הוא עדיין בוסר. שנית, היא חושבת על עצמה, ובצדק - מכבי ת"א זו קבוצה עם שאיפות וקהל, שלא יכולה להרשות לעצמה לעשות ניסויים על חשבון ניצחונות. ולבסוף, מעל הכל, האם ייתכן שדקות משחק על הבמה הגדולה יחשפו פגמים וייפגעו בהילה שיצר לעצמו? לא אם תשאלו את פיני.
"בואו נוציא רגע מהמשוואה קבוצות טופ יורוליג ברמה של ריאל וברצלונה, מי נשאר בשאר הקבוצות? ברובן המקומיים לא מגיעים לקרסוליים שלו, ומכבי ת"א תשחק מול הקבוצות האלה. מול מחצית מקבוצות היורוליג הוא יכול לשחק ולעזור לקבוצה לנצח. בשנה הבאה אבדיה יהיה שחקן ב-NBA, אם נרצה או לא נרצה. זה אינטרס גם של הליגה עצמה. איך אומרים, אפשר כבר לתפור את החליפות. השאלה היא, עד כמה אפשר לא להפריע לו. יהיה קשה כן להפריע, אבל לא צריך לנסות. מצד שני, גם לעזור לא צריך יותר מידי - יש לו את הכישרון, הסייז והעבודה הקשה והנכונה".
"קשה לי להאמין שעד סוף העונה הוא ישחק כמו לוקה דונצ'יץ' בריאל מדריד", הסביר גרשון. "יש שני זרים שלא מתלבשים בליגה והוא משחק על חשבונם 20-25 דקות. הוא יכול לקבל את הדקות מול עשר קבוצות ליגה לפחות, אבל אתה לא יכול לתת לאותו זר לא להתלבש גם ביום חמישי. בפועל, הזר משחק, זוסמן עולה ולא עושה שגיאות וזה הופך להיות קצת יותר קשה לשלב אותו".
"אבדיה יכול וצריך לשחק ביורוליג" (אלן שיבר)
"אם תשאל אותי, אני בכלל לא חושב שהיכולת תשפיע על הבחירה בדראפט. מקסימום מקום למעלה או מקום למטה. באירופה, ואני חושב שאני מכיר את כל השחקנים, אין חמישה או שישה כמוהו. לא יודע אם יש שלושה בשנתון הזה. גם אצל אלה שיוצאים מהקולג'ים - אם זה לא איזה מפלצת מבחינה פיזית כמו לברון בזמנו או זאיון היום - אני לא רואה תחרות גדולה".
"יש עדיין מה לשפר", הוריד גרשון לקרקע והסביר על היתרונות והחסרונות של אבדיה. "הקליעה עדיין לא יציבה. יש לו טווח נהדר ביחס לגובה שלו, אבל היא לא יציבה. גם החדירה שמאלה דורשת שיפור, אבל מצד שני, הוא רואה משחק טוב, ריבאונדר נפלא לתפקידו, מוסר נהדר ושחקן פוסט אפ. יש דבר אחד שהוא כן יצטרך לשפר, וזה אולי הדבר הכי חשוב. כשהוא יהפוך לבורג משמעותי ולא עוד שחקן ליד ארבעה זרים, אז גם היריבה תתחשב בו יותר. הוא כבר לא יעמוד בפינה ויחכה לכדור, הוא יצטרך לייצר לעצמו. זה דבר חשוב מאוד ב-NBA. לעמוד ולזרוק זה יפה, במיוחד ששומרים את הזרים קצת יותר ואותו קצת פחות, אבל לייצר לעצמו קליעה מכדרור זה אספקט שטעון שיפור".
לסיכום, ביקשנו מפיני לנסות לחזות את עתידו של אבדיה בליגה הטובה בעולם: "קודם כל צריך הרבה מזל. הוא צריך ליפול במקום הנכון, עם המאמן הנכון והחזון הנכון. אתה אף פעם לא יכול לדעת אם אתה תלך לקבוצה עם יומרות לפלייאוף, או שאתה הולך לקבוצת תחתית, שתשרוף עונה כדי לקבל בחירה יותר טובה. זה קריטי. אבל כך או כך, אם אתה שואל אותי, יש לו את הנתונים הכי טובים שהיו אי פעם לשחקן ישראלי כדי להיכנס ל-NBA".
הנתונים הטובים ביותר שהיו לשחקן ישראלי כדי להיכנס ל-NBA (עודד קרני)
צפו במהלכים של אבדיה בניצחון על עירוני נס ציונה>>>