המכונית טבעה בחניון בגלל הגשם - מי ישלם?

מעורבות חברת הביטוח במקרה תאונה שגרתית אינה מוטלת בספק, על אף שלעתים זו תעשה שמיניות באוויר על מנת לחמוק מתשלום למבוטח במקרה של נסיבות לא ברורות. ואולם, תחום נזקי מזג האוויר הוא כנראה המעורפל ביותר מכולם, שכן מדובר בתופעת טבע שגורמת לנזק שלא במתכוון אלא מ"כוח עליון". לרגל החורף ריכזנו עבורכם מספר שאלות ותשובות בנוגע להיקף אחריותה של חברת הביטוח בימי הגשם והשטפונות כדי שתוכלו לדעת מתי אתם רשאים להגיש תביעה.  

הרכב שלי חנה בחוץ/בחניון ובעקבות הגשם מים חדרו אליו. מי ישלם לי על כך?
פוליסת רכב סטנדרטית כוללת כיסוי לנזק שנגרם לרכב כתוצאה משיטפון או סערה. על כן חדירת מים בנסיבות אלו בהחלט מכוסה. במקרים רבים, ניתן להוכיח כי השיטפון אירע בשל רשלנות של הרשות המקומית שלא טיפלה כיאות בתשתית הביוב. בפועל, הליך התביעה כנגד חברת הביטוח מהיר יותר מאשר בירור תביעה כנגד הרשות. לפיכך, המבוטח יכול להגיש תביעה לפוליסת המקיף ולאחר מכן לתבוע את הפסדיו מהרשות: ההשתתפות העצמית כמו גם אובדן היעדר התביעות שיאלץ לספוג.

קריסת עצים על מכוניות
לרשות בעל הרכב עומדות מספר אפשרויות: ככל שהוא מבוטח בפוליסת מקיף – הוא יכול להגיש תביעה נגד חברת הביטוח ובמקביל, לבחון את האפשרות לתבוע את הפסדיו מהרשות המקומית, ככל שיצליח להוכיח כי נפילת העץ נגרמה כתוצאה מרשלנותה. במידה ויוברר כי מדובר  בעץ שנשתל בשטח ציבורי ולא טופל כנדרש באופן שגרם לקריסתו, הרי שבהחלט קיימת עילת תביעה כנגדה. במידה ומדובר על עץ שנשתל בשטח פרטי- הכתובת לכך היא בעל השטח, אולם גם במקרה זה – הניזוק יידרש להוכיח התרשלות מצד בעליו. במידה ואין לרשות בעל הרכב פוליסת ביטוח מקיף – הוא יכול לתבוע את מלוא נזקיו מהרשות המקומית, בכפוף להוכחה כי פעלה שלא כמצופה ממנה ובשל כך העץ קרס וגרם לנזק.

הרשות המקומית טוענת כי העץ נפל בשל כוח עליון ולפיכך היא פטורה מחובתה לפצות אותי. האומנם?
בשנים האחרונות חל תהליך חזרה בתשובה המוני של רבות מהרשויות המקומיות בישראל, שאילו לא כן, אין הסבר אחר לטענה השכיחה על פיה כל נפילה של עץ ופגיעה ברכב – מקורה בכוח עליון.  ההתחמקות מנטילת אחריות לא נגמרת בזה. למעשה, כמעט כל בקשה מצד תושב לקבלת פיצוי מהרשות בגין פציעה או נזק שנגרם בשטחה וברשלנותה, נענת תחילה בשלילה. כך למשל, במקרה שארע בחודש ינואר 2018, בו שני רכבים רוסקו באמצעות עץ שקרס עליהם. באופן כמעט אוטמאטי, טענה הרשות כי הפגיעה ארעה בשל כוח עליון, כמובן. אלא שמדובר על חילול השם.

במהלך חקירת הנתבעת התגלה כי הרשות לא טרחה לבדוק, גם לא בדיעבד, את סיבת קריסת העץ (למשל בבדיקה אגרונומית/מעבדתית) ואת מצב העץ. כב' רשם הבכיר , אבי כהן, מתח ביקורת על התממותה וכתב כי התנהלות זו אינה סבירה ומצופה ממנה כרשות מקומית שתבדוק את סיבת קריסתו ולא תפטור את עצמה בהנחת עבודה כללית כזו. ככלל, אף אם אכן מדובר על כוח עליון ועל תופעת טבע חריגה, עדיין, הרשות אינה יכולה להסתתר מאחורי הטענה הזו ולפטור את עצמה מאחריות. עץ אינו אמור ליפול סתם כך, גם לא בשל סערה חזקה, אלא אם לא גזמו ותחזקו אותו כראוי.
 
נפילת חפצים מרבי קומות על מכוניות
היה ויש למשתמש בדירה ביטוח צד ג' עבורה – היא שתיכנס בנעליו של המבוטח ותשלם את הפיצוי במקומו. במקרה שאין היא מבוטחת, הוא יאלץ לשלם את הסכום מכיסו, בין אם "בטוב", ובין אם באמצעות תביעה שתוגש. גובה הפיצוי שישולם לבעל הרכב תלוי באופן בו זה פעל : היה והגיש תביעה לחברת הביטוח שמבטחת אותו במקיף – הוא ידרוש מהמשתמש בדירה פיצוי בגין ההשתתפות העצמית והפסד הנחת היעדר תביעות. אולם במקרה וזה הגיש תביעה על מלוא הסכום – הפיצוי יהיה בהתאם.

נסעתי לצפות בשטפון והרכב נתקע - האם חברת הביטוח אחראית לחילוץ?
עקרונית, חברת הגרירה שמופיעה כנותנת שירות בפוליסה של המבוטח, היא שצריכה לחלצו. אולם הבעיה עלולה להיווצר דווקא מכיוון חברת הביטוח. זו יכולה לטעון כי הנסיבות בהן נגרם הנזק, עולות לכדי רשלנות פושעת שאינה מבוטחת בפוליסה. מצב בעייתי נוסף הוא היווצרות של נזק תוצאתי שאינו מכוסה. כך במקרה בו מים חדרו למערכות הרכב וגרמו לו לנזק נוסף לאחר שהנהג ניסה להתניע אותו. אלא שהסבירות שבית המשפט יפסוק לטובת המבטחת – נמוך. אדם סביר שיקלע למצב כזה, ינסה להתניע את הרכב. כמו כן, חוק חוזה הביטוח הוא צרכני במהותו והפרשנות שנתנת היא לרעת המנסח. כך שבסופו של יום, קרוב לוודאי כי המבוטח יקבל פיצוי עבור נזקיו.

עו"ד אסף ורשה, מומחה לדיני ביטוח ונזיקין, יו"ר משותף של ועדת הנזיקין בלשכת עורכי הדין

הכתבה פורסמה לראשונה ב-9.12.19