גיבורי על: תצוגת העוצמה של מכבי ת"א

גיבורים
כשהיא רק בחודש דצמבר, הצליחה כבר מכבי תל אביב של העונה להביא את אוהדיה לכמה נקודות שיא בלתי צפויות. ובלתי מוכרות. כאלו שמזכירות תקופות שכבר הפכו לזכרון מתעתע. עד ולפני זריקת הביניים ד'אתמול, הספיקו הצהובים לפרק את בסקוניה ואת אולימפיאקוס בחוץ. למחוץ יריבות מהדרג הבינוני ומטה בבית. ולנצח גם את פנרבחצ'ה, שבשלב זה עדיין קשה לקטלג את הגרסה הנוכחית שלה. וכל זה יפה. וכל זה מרשים.

ואז הגיעה צסק"א מוסקבה.

אז נכון, צסק"א איננה אותה הקבוצה שזכתה בעונה שעברה ביורוליג. ונכון, גם צסק"א סובלת העונה ממספר פציעות לא נעימות בכלל. אבל כשהתחילו שחקני ואוהדי הצהובים להתכנס אתמול אל תוך יד אליהו הישן, קשה שלא היה להתרשם מתחושת הנהי שמסביב. מהתסכול שמביא איתו גל פציעות אגרסיבי ומרוכז, שהשבית אמש ממלאכה גם את עומרי כספי, גם את נייט וולטרס, גם את ג'ון דיברתולומיאו וגם את טאריק בלאק.

ואם המשחק אמש היה נערך בכל מגרש אחר, מכבי תל אביב הייתה מפסידה בו. ואתם יודעים מה? גם אם המשחק היה נערך מול חלק מיריבות יורוליג אחרות ונחותות מצסק"א, אבל לא בתל אביב, מכבי של השעה 20:55 הייתה יורדת ממנו מנוצחת. אבל אז החל הרחש הזה מסביב. הרחש הטוב, ולא זה שמשתק את הגרסאות הצהובות החיוורות והקודמות. והרחש הזה לא אפשר לאלו שנותרו מאלופת ישראל לוותר.

ואלו ששיחקו, שיחקו כדורסל של גיבורים. ורובם של הגיבורים הללו מייצגים סיפורים נהדרים. כמו הסיפור של אנג'לו קלויארו, האיש שלא אמור היה להיות כאן. כמו הסיפור של יובל זוסמן, שנראה היה – עד לא מזמן – כמי שכל שהמעמסה הנפשית של שחקן יורוליג כבדה עליו וקשה לו. כמו הסיפור של סקוטי ווילבקין, שעבר אמש את מקבילת הכדורסל של סדרת שבי, מעשה ידיו של דימיטריס איטודיס, רק כדי לגלות לעצמו ולעולם הכדורסל דברים שלא היו מובנים מאליהם לפני כן. כמו הסיפור של אותלו האנטר, שהאיש שננטש על ידי קבוצתו הקודמת מאחר שהיה מבוגר ונמוך מדי, רק כדי להחזיר לה עם 35 דקות של כדורסל מלא תשוקה ואינטיליגנציה.

וכמו הסיפור של יאניס ספרופולוס. האיש שחשבו שיכול להצליח רק באולימפיאקוס. שמצליח לגרום לחבורת השחקנים שלו, תהא זהותם אשר תהא, תהא רמת הפציעות שלהם חמורה כפי שתהא, להאמין שהיא יכולה לנצח בכל משחק אם רק תילחם. אם רק תשחק כדורסל של גיבורים.

אז קדימה. זמן ניתוחים עכשיו. נא להדק חגורות ולהכין עצמכם להרבה מלל וגיפים. ואף לא מילה אחת על סנופי דיסקו. טוב נו, למעט הדבר הזה:

via GIPHY

אז מי יותר טוב, אותלו האנטר או קוסטה קופוס?
הרבה שינויים בוצעו בצסק"א של העונה, שהעמידה סגל מוכשר הרבה פחות מזה של העונה שעברה. ככה זה כשקבוצה מוותרת/לא מצליחה להשאיר אצלה פנומנים כמו סרחיו רודריגס, ננדו דה קולו וקורי היגינס. כולם שחקני אחד על אחד וסקוררים מופלאים. ואליהם צריך להוסיף עוד אחד בשם וויל קלייברן, שנפצע וסיים את העונה.

שינוי שעורר הרבה פחות עניין בסגל של הרוסים נגע לעמדת הסנטר שאחרי קייל היינס. כי הרוסים, עם כל הכבוד לסנטר המבוגר שפתח אצלם בחמישיה בגמר היורוליג אשתקד, חשבו שהם יכולים יותר. והחליטו שהאנטר הוותיק דומה מדי לקייל היינס, מבחינה פיזית ומקצועית. ושאם רק ישקיעו קצת יותר כסף, יוכלו להנחית אצלם איזה אחד גדול עם נוכחות בצבע. כמו למשל קוסטה קופוס הענק שהגיע הישר מה-NBA. וכמה שהם טעו. אתמול, אגב, נזרק קופוס למגרש במחצית השנייה, מתוך מחשבה שהנוכחות הפיזית שלו בצבע, מול החילופים של מכבי, תוכל לשפר את מצבה של צסק"א. והיא לא.

ומכבי תל אביב, מהצד השני, הצליחה להנחית אצלה את האיש שאמנם הצליח באימפריות כמו אולימפיאקוס, ריאל מדריד וצסק"א, אבל שלא הצליח לקבל הצעות סבירות בקיץ האחרון. ואתמול, אם לא הספיקה היכולת האדירה שלו עד כה העונה, הוא העלה את המשחק שלו לרמה נוספת. דווקא כשהוא לבד ונטול מחליפים סבירים בעמדת הסנטר המיותמת. ודווקא כשהוא נאלץ לשהות על המגרש כמעט 35 דקות, זמן משחק בלתי סביר עבורו.

אז שיא נקודות ביורוליג (20) יש. וגם נוכחות עצומה בשני צידי המגרש. ומנהיגות שמגיעה בלי מילים מיותרות, אלא במעשים. ויש חתיכת שחקן, שאתמול קיבע עוד יותר את מעמדו כאחת ההחתמות הגדולות של הצהובים בשנים האחרונות.

התשוקה של ווילבקין
כשסקוטי ווילבקין הגיע למכבי תל אביב בקיץ הקודם, כולם ידעו שמדובר בסקורר מוכח. לפחות ברמת היורוקאפ. ואחרי שהראה אחרת בעונה שעברה, כולם ידעו שמדובר בסקורר מוכח, שצריך רכז לידו. והעונה הזאת שידרג את יכולתו ומעמדו לאין שיעור, כשחלק משמעותי מהצלחתו נזקף לכך שהוא מקבל את העזרה לה הוא זקוק ממוביל הכדור שלצידו.

ומאחר שאתמול לא היה כזה, החליטו הרוסים להעביד את ווילבקין בשני צידי המגרש, כדי שלא יוכל לשרוד יותר מדי דקות של כדורסל אינטנסיבי. בכל הנוגע למשחק ההתקפה, קיבל ווילבקין כבר מהפתיחה את הטיפול הקשוח והאגרסיבי של דניאל האקט, עם גיבוי של כל אלה שלצידו.

כאן למשל, מריצה מכבי לווילבקין תרגיל שמסתיים בחסימה מדורגת עבורו. שימו לב איך האקט שובר את החסימות של קלויארו והאנטר. ושימו לב כמה תשומת לב מקבל ווילבקין מההגנה של צסק"א. כולל האקט, כולל סטרלינקס שמושיט יד. כולל קייל היינס שמכאיב.

via GIPHY

והגנתית זה היה קשה עוד יותר. צסק"א סימנה לעצמה למטרה להריץ אותו דרך חסימות חוזרות ונשנות, כששמר על סטרלניקס. וסימנה לעצמה למטרה להוריד אותו למהלכי גב אל הסל, פעם אחר פעם אחר פעם. ובחלקים המוקדמים של המשחק, נראה היה שזה עובד לה נהדר.

כאן, מקבל את הכדור דניאל האקט הפיזי והגבוה מווילבקין. ומתחיל לחפור פנימה. מכבי נאלצת להגיב ושולחת לעזרה את בראיינט. הרוסים, באוטומט, מסדרים חסימה של בולומבוי בצד החלש, על הגוף של האנטר, בדרך לשלשה קלה של מייק ג'יימס.

via GIPHY

via GIPHY

ודווקא המאמץ הפיזי והמנטלי מההתמודדויות הללו הדגיש את המשחק הפנטסטי של ווילבקין אמש. ווילבקין ידע, דווקא נוכח הלחץ הבלתי פוסק עליו, לאתר את השחקן הפנוי ולסיים עם שיא קריירה של תשעה אסיסטים (כמו גם שיא קריירה במדד יעילות וריבאונד).

למשל כאן, תוך כדי התקפת מעבר מהירה, משתמש בשמירה הכפולה עליו של היינס והאקט, כדי לאתר את אייסי, בדרך לאסיסט אחד ולאחת מ-3 השלשות שלו.

via GIPHY

ויותר מכך, ווילבקין הצליח להגיע לזריקות ולנקודות שלו למרות ההתמקדות ההגנתית בו. הוא לא ויתר והתפשר רק על מסירות גם כשהיה קשה. הוא הצליח לייצר קסמים ולעשות דברים של ווילבקין גם ללא עזרה של האחרים.

כאן, למשל, מסדרים חסימה כפולה לווילבקין. דורסי, כמו דורסי, לא נמצא בדיוק בקצב של התרגיל ומחליט דווקא עכשיו לנסות חדירה לסל ועוד לכיוון ההפוך. אבל ווילבקין ממשיך לרוץ ולרצות את הכדור.

via GIPHY

via GIPHY

הגנה
זוכרים את הקשיים ההגנתיים של ווילבקין מול הגבוהים והרשעים של איטודיס, מהפרק הקודם שרק סיימתם עכשיו לקרוא? נו, אז ככל שהתקדם המשחק, כך גם התקדמו הפתרונים. והפתרונים הגיעו, בין היתר, בדמות חילופים הגנתיים. ואם וכאשר נחשף ווילבקין מול שחקן התקפה גבוה, אזי הצליחו במחצית השניה, בד"כ, לשמור עליו ולמנוע מהלכים קלים.

שימו לב כאן לכמות החילופים ההגנתיים של הצהובים. קודם כל חילוף בין זוסמן לבין ווילבקין, ולאחר מכן בין ווילבקין לבין האנטר (למעשה חילוף משולש מאחר שווילבקין מעביר את היינס אל אייסי). ובסופו של דבר, כאשר מאותגר ווילבקין כשהכדור הולך פנימה לפוקטמן (במשחק איום ונורא), אז מיד מגיעה העזרה ולאחריה העירנות ההגנתית של בראיינט.

via GIPHY

ונכון, החילופים הללו הגיעו עם תג מחיר לא קטן, בעיקר בדמות היתרון הרוסי העצום והבלתי צפוי בכדורים החוזרים (44:25, לרבות 18 ריבאונדים בהתקפה), אבל הם הצליחו להכניס מקלות משמעותיים בגלגלי ההתקפה הרוסית המאומנת. ובין היתר, הם הצליחו לגרום לצסק"א, שהגיעה אמש עם תגית של קבוצת השלשות הטובה בהיסטוריה של היורוליג, לפגוע באחוזים נמוכים יחסית (8/29 = 28%).

בכל מקרה, המשימה ההגנתית הראשונה במעלה של מכבי אמש הייתה מייק ג'יימס. שאמנם לא פתח בחמישיה, מתוך איזשהו תרגילון של איטודיס, אבל מרגע שנכנס הפך – כצפוי – לבעיה. אבל במסגרת המחצית השניה, שבה הגבילו הצהובים את היריבה שלהם ל-28 נקודות בלבד, קיבל ג'יימס טיפול מוצלח שמטרתו המוצהרת הייתה להוציא את הכדור מידיו. ושהאחרים ינצחו. ובהרכבים מסוימים זה עבד נהדר. למשל ובמיוחד חמישיית ההגנה הרצחנית של אלופת ישראל בסיום המשחק, עם בראיינט, זוסמן, קלויארו, אייסי והאנטר. שמעבר לאינטנסיביות שלה, הצליחה לייצר כמה רוטציות הגנתיות מופלאות.

כאן, למשל, מיד לאחר השמירה הכפולה של קלויאריו וזוסמן על ג'יימס, שכפתה על הכוכב הרוסי לשחרר את הכדור. שימו לב לעזרה של אייסי והאנטר על החדירה של ג'יימס. ואח"כ ליציאה הנהדרת של בראיינט, ואחריו קלויארו, ואחריו אייסי אל הקלעים של צסק"א כדי למנוע שלשה. ואח"כ לעזרה של האנטר על האקט. ושל אייסי על היינס. ואפילו בסוף לסגירה לריבאונד ההגנה של בראיינט. וואוו.

via GIPHY

via GIPHY

האסרטיביות של זוסמן
אם תתבקשו לבחור מילת תיאור אחת שמתמצתת את יובל זוסמן, האם המילה תהיה אסרטיביות? סביר להניח שלא. והטעות היא כולה שלכם. ושלנו. מעבר לדברים העצומים שעשה אמש זוסמן בצד שבו אמורים לשמור, הוא גם היה מעורב התקפית. ולא רק כשחקן שעומד בפינה, מחכה לתורו ומקווה לטוב. כאחד שיוצר דברים. כאחד שגורם לדברים לקרות.

כאן, למשל, מכדרר זוסמן בבטחון, מסמן עם הידיים שנוח לו עם המאצ'אפ ההגנתי שלו (סטרלניקס), וגם כשאייסי בוחר להתעלם מהבקשה, הולך זוסמן בלי היסוס על הרגליים הכבדות של פוקטמן ומייצר אסיסט להאנטר.

via GIPHY

via GIPHY

בפשטות, אחלה זוסמן.

שלוש וחצי נקודות לסיום – וכולן נוגעות להחלטות ניהוליות
1. כמה מזל היה למכבי תל אביב עם אנג'לו קליארו. נזכיר, למי ששכח, שמכבי תל אביב עשתה הרבה מאוד בשבועות האחרונים כדי לנסות ולדאוג שתהיה קבוצה שתסכים לקלוט אותו ולשחרר אותה מעולו ומעול משכורתו. ולא הצליחה לאתר קבוצה קולטת מתאימה. ורק תתארו לעצמכם מה היה קורה כרגע לצהובים, במצב הסגל הנוכחי שלהם, אם המהלך לשחרורו של קלויארו היה נושא פרי.

2. בקיץ 2018 נחת אלייז'ה בראיינט בהפועל אילת, היא קבוצתו הראשונה כמקצוען. ועל פי פרסומים זרים, הוא הונחת שם על ידי שרון דרוקר בחוזה של פחות מ-80 אלף דולר. לאורך לא מעט שנים פירקנו כאן לניקולה וויצ'יץ' ו/או אבי אבן ומחלקת הסקאוטינג ו/או שאר מקבלי ההחלטות בצהוב את הצורה על האיוולת והטעויות החוזרות והמזעזעות שלהם. והנה כאן, בניגוד לכל מיני נסיונות גניבה שעלו בתוהו בעבר, פגעו בינגו. מכל הבחינות. לבראיינט מודל 12.12.19 היה משחק שלם בשני צידי המגרש. כולל שלשות משמעותיות. כולל אחוזים מצויינים מכל הטווחים. כולל ארבעה כדורים חוזרים ושלושה אסיסטים. כולל הגנה אדירה בחלקים נרחבים מהמשחק, לרבות (אך לא רק) שתי חטיפות חשובות. אחלה החתמה.

2.5. ועוד החלטה אחת התקבלה בקיץ האחרון. וההחלטה הזאת עלולה לעשות את ההבדל בין עונת הצלחה לעונה של כמעט. והיא נוגעת לטיילר דורסי. שהובא רק כי הוא (אמור להיות) ישראלי, אבל נרשם כזר (שביעי). ועליה עוד נרחיב בהקדם.

3. בתוך כל האופוריה המוצדקת, ראוי לאנשי מכבי תל אביב להישאר מרוכזים בדברים שצריכים להתבצע מיד. מכבי תתקשה להחזיק מעמד, גם מקצועית וגם פיזית, במצב הנוכחי של הסגל שלה. ושחיקתם של השחקים שנותרו על הרגליים עלולה בהחלט להפוך אותם לבאים בתור לבדיקת ה-MRI. מכבי צריכה להחתים מוביל כדור עכשיו. ונכון, השוק קשה. שחקני ליגת הפיתוח של ה-NBA לא ממהרים לעזוב. בטח שלא לפני ה-SHOWCASE של הליגה (19-22 בדצמבר) ובטח שלא לפני תחילת המועד שבו ניתן לקבל חוזים בני 10 ימים (5.1.20) ואפילו לא לפני המועד האחרון לרישום חוזים כפולים (15.1.20). ונכון, לא רק מכבי תל אביב במשחק ובמרדף אחרי שחקנים בכלל וגארדים בפרט. יש עוד קבוצות משמעותיות מהיבשת הישנה שרודפות, כולל ביורוליג עצמה. אבל נכון גם שזה הכל תירוצים. יש אנשים שזאת העבודה שלהם – והם צריכים לעשות את המוטל עליהם. ומכבי תל אביב, דווקא אחרי נצחון גדול ונוסף, צריכה עזרה ומהר.